האסיפה הכללית של המרכז הבינתחומי הרצליה החליטה לשנות את שמו שם מוסד הלימודים ל"אוניברסיטת רייכמן". במוסד טוענים ששינוי השם נעשה בהמשך להחלטת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) להכיר בבינתחומי כמוסד אקדמי מחקרי ולאפשר לו לפתוח תוכניות לתואר שני ולדוקטורט. במועצה להשכלה גבוהה מתנגדים למהלך ואומרים כי מדובר בצעד אסור, וכי יינקטו נגד המוסד צעדים במידת הצורך.
המרכז הבינתחומי הרצליה שהינו מכללה פרטית מבקש לשנות את שמו לאוניברסיטת רייכמן, על שמו של הנשיא והמייסד פרופסור אוריאל רייכמן שהקים את המוסד לפני 26 שנה ועתיד לפרוש מתפקידו בשנה הבאה.
השימוש בשם החדש יחל לאחר קבלת אישור מרשם החברות. במרכז הבינתחומי הרצליה טוענים כי שינוי שם המוסד לאוניברסיטה נעשה על מנת לשקף נאמנה את אופיו כמוסד אקדמי מחקרי, אשר מעניק תארי דוקטורט, ופועל בסטנדרטים האקדמיים המחמירים ביותר. יש לציין כי המל"ג אישר לבינתחומי להעניק דוקטורט בשלושה תחומים, משפטים, מדעי המחשב ופסיכולוגיה.
אלא שיש מי שמתנגדים למהלך באופן נחרץ, במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) טוענים כי שינוי השם לאוניברסיטה אסור. לטענתם, המרכז הבינתחומי הרצליה לא ביקש להפוך את שמו לאוניברסיטה וכי מדובר בהטעיה. הם אף טענו כי אם המוסד האקדמי ימשיך בפעילותו תופעל נגדו אכיפה.
הריב על חוק המל"ג
הצדדים, המרכז הבינתחומי שרוצה להפוך לאוניברסיטה והמל"ג למעשה מתווכחים על הפרשנות לחוק המל"ג. בבינתחומי הרצליה טוענים כי על פי דין הם רשאים לקרוא לעצמם אוניברסיטה, בהתבסס על היותם מוסד מחקרי שהוסמך על ידי ועדות בינלאומיות והמועצה להשכלה גבוהה להעניק תארי דוקטור, במשפטים, פסיכולוגיה ומדעי המחשב. מנגד, במועצה להשכלה גבוה טוענים כי יש כללים ברורים שעולים מן החוק הנוגעים למי יכול לקרוא לעצמנו אוניברסיטה וכי על המל"ג להכיר בו כאוניברסיטה.
על פי החזון של הבינתחומי, הם יהפכו לאוניברסיטה פרטית ולא מתוקצבת מכספי מדינת ישראל, כפי שקורה באוניברסיטאות מובילות בעולם. כיום בישראל יש תשע אוניברסיטאות מתוקצבת על ידי המדינה ובהן אוניברסיטת תל אביב, ירושלים, חיפה, אריאל, בן גוריון בנגב, בר אילן, הטכניון ומכון ויצמן.
במכתב ששיגרו למרכז הבינתחומי כתבו במל"ג: "לפי סעיף 9 לחוק המל"ג המועצה להשכלה גבוהה העניקה הכרה למוסד 'המרכז הבינתחומי הרצליה'. השינוי ל'אוניברסיטת רייכמן' אינו מהווה שינוי שם כי אם שינוי ההכרה במוסד. לפיכך, ככל שהמוסד מבקש לקבל הכרה כ"אוניברסיטה" עליו לפנות בבקשה מסודרת למל"ג ולקבל על כך את אישורה". עוד הוסיפו: "מובן, כי ללא קבלת הכרה כאמור, אין המרכז הבינתחומי בהרצליה רשאי לעשות שימוש בכינוי "אוניברסיטה".
הבינתחומי הרצליה נוסד בשנת 1994 על ידי נשיאו, פרופסור אוריאל רייכמן, במטרה להכשיר את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל. במוסד לומדים קרוב ל-8,000 סטודנטים ומאז הקמתו סיימו את לימודיהם בו כ-27,000 בוגרים, אשר השתלבו בעמדות מפתח בכל מגזרי המשק.
החלטת האסיפה הכללית התקבלה בהמלצתו של דירקטוריון המוסד, שבראשו עומד פרופסור אמנון רובינשטיין, חתן פרס ישראל למשפט, לשעבר שר החינוך ויו"ר המל"ג. בעקבות ההחלטה אמר פרופסור רובינשטיין: "הפיכת הבינתחומי הרצליה לאוניברסיטה היא אבן דרך חשובה בהתפתחות מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. בכך מצטרפת ישראל לרשימת המדינות שבהן פועלים לצד מוסדות מתוקצבים של המדינה גם מוסדות עילית פרטיים מעולים. מאז הקמתו תרם הבינתחומי תרומה משמעותית להשכלה הגבוהה בישראל, בחדשנותו ובייחודו, ובאופן שבו איתגר והמריץ את המוסדות הוותיקים יותר".