כך נערכת מערכת החינוך לפתיחת שנת הלימודים הבאה

יותר למידה מרחוק לכיתות הגבוהות, שולחנות סטודנט והפרדה מוחלטת בין מבנים - כך צפויים להתמודד עם הקורונה בשנת הלימודים הקרובה.

שנת הלימודים הנוכחית תש"ף עדיין לא הסתיימה, ולנוכח חזרתה של הקורונה והחשש מגל שני של תחלואה, במערכת החינוך כבר מסתכלים בדאגה רבה אל עבר שנת הלימודים הבאה - תשפ"א. 

במשרד החינוך טוענים כי הם פועלים על מנת לתת את המענה הטוב ביותר להמשך הפעלת המסגרות החינוכיות בצל הקורונה. בתחילת השבוע אף הודיע שר החינוך יואב גלנט כי יוקם חמ"ל "אחד בספטמבר", אשר יכין תוכנית פעולה להפעלת מערכת החינוך בצל הנגיף.

עוד בנושא:

• המדריך להורה המבולבל: כל הפרטים והכללים בחזרה למוסדות החינוך

• שבוע בלי לימודים עולה 2.6 מיליארד שקל

• שליש מנדבקי הקורונה החדשים - מת"א

במערכת החינוך שוקלים בימים אלה כמה צעדים שישפיעו על האופן שבו תיראה שנת הלימודים הבאה. הדגש העיקרי יהיה על הפרדה בין התלמידים ככל האפשר.

מחיצות בין התלמידים 

בין השאר, בודקים אם אפשר לשים מחיצות בין תלמידים או להשתמש בכיסאות סטודנט שבהם לכל תלמיד כיסא ושולחן קטן נפרד. למהלך כזה יש השלכות רבות, בעיקר כלכליות.

סוגיה שנייה נוגעת למעבר של תלמידים בין כיתות ומבנים שונים. השאיפה היא שהתלמידים ילמדו בכיתות קבועות. כמו כן, תיעשה הפרדה מוחלטת בין שכבות גיל ובתי ספר (יסודי, חטיבת ביניים, תיכון) שיושבות במתחם אחד, ואף נבדקת האפשרות לתחום גם מבנים בודדים בתוך בית הספר, כך שהשכבות השונות יופרדו לחלוטין. בבתי ספר גדולים, שבהם יש כמה שערים בחלקים שונים, כל שכבת גיל תגיע מכניסה נפרדת. 

"בעיניי, שינוי הכיתה והתקנה של מחיצות בין תלמידים הם מיותרים ומגוחכים", אומר ד"ר גוין סאס, דיקן בית הספר לעיצוב ולחדשנות במסלול האקדמי המכללה למנהל, "תיאורטית אפשר לשים על השולחנות מחיצת פרספקס ולחצוץ בין הילדים שיושבים באותו שולחן, אבל זה יגביל את התנועה. מטרת בית הספר היא לפתח את הסקרנות והיצירתיות, וזה לא יקרה בתוך מחיצות כמו בסופרמרקט". 

לדבריו, משרד החינוך לא יכול לעמוד בעלויות התקציביות שכרוכות בכך. "כל שינוי הכי קטן במרחב הכיתתי וגם הציבורי של בתי הספר יעלה הון - ולאף אחד אין תקציבי עתק עבור הדברים האלה עכשיו", טוען ד"ר סאס, "גם אם הכיתה סטרילית, השירותים בבתי הספר הם מקום מאוד מזוהם, יש מעט מאוד תאי שירותים פר תלמיד, ואין לכך פתרון פרט למישהו שינקה אותם בכל פעם שתלמיד נכנס לשירותים". 

טיולי תו סגול

הקורונה במערכת החינוך הביאה לביטול של כל המסעות לפולין, בוטלו גם טיולים שנתיים ואף טקסי יום השואה, הזיכרון ועצמאות לא התקיימו השנה. ההנחה היא שאם יתקיימו טיולים עם לינה, הם יהיו רק במלונות שיש להם תו סגול. "אנחנו כנראה נראה הרבה פחות טקסים, טיולים והתכנסויות בבתי הספר, הכל יהיה הרבה יותר מדוד ומצומצם. יהיו אירועים יותר צנועים ויותר כיתתיים", אומרת מיכל כהן, מנכ"לית משרד החינוך לשעבר ומנכ"לית קרן רש"י, "אם הקורונה נשארת פה, אז תהיה התנהלות יותר זהירה במערכת החינוך. אני מאמינה שזה ישפיע על טיולים שנתיים, אבל הם לא יופסקו לחלוטין". 

הצורך בצמצום מספר הילדים בכיתה הביא לאחר החזרה לשגרת הקורונה ללמידה ברוטציה ובקבוצות קטנות, בעוד חלק מהלמידה עברה ללמידה מקוונת - וההורים נאלצו להישאר בבית עם התלמידים הצעירים. 

לכולם ברור כי בשנת הלימודים הבאה, תשפ"א, זה לא יוכל לקרות, וכי צריך ששגרת הלימודים שתיקבע תשחרר את ההורים לעבודה. המשמעות היא שתלמידי גני הילדים והכיתות הנמוכות יהיו חייבים לקיים שגרת לימודים בבית הספר. מערכת החינוך שבה יותר מ־2.2 מיליון תלמידים סובלת משתי בעיות עיקריות, והראשונה היא מחסור בגננות ובמורים. הבעיה השנייה היא מחסור בכיתות ובמבנים. 

"ללמידה המקוונת יש עכשיו הזדמנות להיות מוטמעת בתנאי שניתן כלים למורים ולתלמידים", ממשיכה מיכל כהן ומציינת כי "צריך ללמד סט כלים טכנולוגי. לא מספיק להגיד קחו את מה שלמדתם בכיתה ותעברו לזום. מי שאומר את זה לא מבין פדגוגיה. צריך ללמד טקטיקות הוראה. כל השנים דיברנו על למידה מקוונת, וזה נעשה מעט מדי". לדבריה, על אף הקשיים הקורונה יוצרת הזדמנות: "רשויות מקומיות ומנהלים חייבים לקבל אוטונומיה ניהולית. הוכח עכשיו שאי אפשר לנהל הכל מלמעלה, ומה שנכון לרשות אחת לא נכון לרשות אחרת". 

בה בעת, אחת הנקודות הקריטיות של מערכת החינוך תהיה עם תחילתו של החורף, אז גם יהיה חשש גדול יותר מעלייה בתחלואה. מערכת החינוך חזרה לשגרה בכמה הגבלות שחלקן כמעט בלתי אפשריות, והעיקרית שבהן היא חבישת מסיכה בכיתה בזמן השיעור לכל התלמידים מכיתה ד' ומעלה. 

טופס אוטומטי

תקנה נוספת היא הצהרת בריאות שהתלמיד הגיע בריא וללא חום, אך גם במערכת החינוך יודעים שיש הורים שלא באמת מודדים לילד חום לפני היציאה מהבית ופשוט חותמים על האישור. במשרד החינוך בודקים כיום אפשרות כי בכניסה לכל בית ספר ימדדו חום לתלמידים, כדי לוודא שאכן אינם חולים. הגבלה נוספת היא צמצום האנשים מבחוץ שבאים במגע עם התלמידים ועם ילדי הגנים - מפעילים של חוגים שונים, וכן בסדנאות ובהרצאות מבחוץ. יש לציין כי כבר כעת נאסרת כניסתם של ספקי שירותים שונים, כגון צלמים, מפעילים וכדומה, לבתי הספר ולגנים. 

החשש מגנרל חורף

פרופ' שי אשכנזי, יושב ראש האיגוד לרפואת ילדים בישראל ומומחה למחלות זיהומיות. מסביר: "בכל שנה עם פתיחת שנת הלימודים יש עלייה בתחלואה, זה בא לידי ביטוי גם במחלות זיהומיות וגם מחלות של דרכי הנשימה (אסטמה). מבין המחלות הזיהומיות יש כרגע חיסון לנגיף השפעת בלבד ולכן מומלץ מאוד לחסן את ילדי בתי הספר נגד שפעת, ואולי אפילו להרחיב את השנתונים המתחסנים נגד שפעת". 

לדבריו, "זה חשוב על אחת כמה וכמה לקראת החורף הנוכחי - מפני שאם תהיה התפרצות נוספת של קורונה, מחלקות הילדים יתמלאו וזה יאתגר את היכולת של מערכת האשפוז וגם הרפואה בקהילה לטפל בשני הזיהומים יחד, מה גם ששיעור התחלואה בשפעת בילדים הוא יחסית גבוה, ולעיתים קרובות הם המפיצים את השפעת במשפחות". פרופ' אשכנזי מדגיש כי כל אמצעי שיוכל להקטין את הצפיפות בכיתות ואת ההדבקה הוא מבורך: "ההמלצה היא להיות עם חלונות פתוחים - אבל במידת האפשר. בחורף זו בעיה, וההתנהלות תלויה במערכת המיזוג שיש בכיתה. אנחנו עדיין לא יודעים להגיד מה יהיה קצב ההתפשטות של נגיף הקורונה בחורף ואם הוא יהיה גבוה יותר, כי הנגיף הגיע אלינו באביב, אבל זו אפשרות שיש להיערך אליה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו