שנת הלימודים תשפ"א צפויה להיפתח בעוד מספר שבועות (ב-1 בספטמבר) ובמשרד החינוך מכינים תכניות פעולה שכוללות גם התפשטות של נגיף הקורונה. עיקרי התוכניות: למידה מרחוק כחלק משגרת הלימודים כבר בספטמבר, פיצול כיתות ביסודי ומעבר של גני ילדים למבנים בחטיבות הביניים במקרה של התפרצות הנגיף.
עוד בנושא:
החשש הגדול: שנת הלימודים הקרובה תחל באיחור
במסיבות סיום: 25 תלמידים נדבקו בקורונה
"המחלקות הפנימיות לא ערוכות ולא מוכנות להתמודד עם אתגרי החורף הקרוב"
מתדרוך שערך שר החינוך יואב גלנט, עולה כי אחד התרחישים שמערכת החינוך מתכוננת אליו במקרה של זינוק בתחלואה, הוא פיצול של גני הילדים במערכת החינוך (גילי 3-6). במקרה זה, בשל העובדה שאין מספיק מבנים, יוסבו כיתות בחטיבות ביניים ותיכונים לגני ילדים - והתלמידים הבוגרים ילמדו מהבית.
בישראל יש כ-20 אלף גני ילדים וכ-18 אלף גננים וגננות. המשמעות היא שבמקרה של פיצול תצטרך מערכת החינוך לגייס מספר אדיר של כ-40 אלף גננות וסייעות שיפעילו את כל גני הילדים ללא רוטציה. גלנט הודה כי מדובר בתכנית שתצריך עלויות גבוהות והרבה מאוד כוח אדם: "לשכן חלק מגני הילדים במוסדות חינוך אחרים זה אומר שיש להתאים את הסביבה הלימודית, כיסאות, שולחנות, ציוד, התאמת השירותים ועוד. זו אופרציה לא פשוטה. אני מקווה שלא נגיע לזה - אבל אנחנו מכינים את האפשרות הזאת".
למידה מרחוק לכולם
בשורה נוספת לתלמידים, היא שהחל משנת הלימודים הקרובה, לצד הלמידה הרגילה, בכיתות, התלמידים בחטיבות הביניים (ז'-ט') ובתיכונים (י'-יב') ילמדו בלמידה מרחוק, למידה מקוונת, כחלק מהשגרה – גם אם לא תהיה התפרצות של קורונה בבתי הספר שלהם. עדיין לא ידוע מה יהיה מספר הימים שבהם ילמדו התלמידים בלמידה מהבית, אך המטרה היא שמערכת החינוך תהיה מורגלת ללמידה מרחוק. יש לכך לא מעט קשיים הנוגעים לתשתיות ומחסור באמצעי קצה (מחשב, טאבלט) למאות אלפי תלמידים במערכת החינוך. לצד זה עולה כי במצב של שגרת קורונה כפי שקיים עכשיו,
תלמידי בתי ספר היסודיים (א'-ו') וגני הילדים (3-6) ילמדו במסגרות הקיימות עם מה שמכנים במשרד החינוך כ"אמצעי מיגון משופרים". אמצעים כלו יכללו מיגון למורים, מסכות איכותיות ונוחות יותר, הפרדה מוחלטת בין קומות בבתי ספר והפרדה בין מבנים בבית ספר. בין היתר נשקלת הצבת מחיצות בין תלמידים, אך הדבר כרוך בעלויות אסטרונומיות.
תרחיש נוסף של משרד החינוך הוא להיערך להתפרצות של המחלה בבתי הספר. המשמעות היא חזרה ללמידה בקבוצות קטנות (קפסולות). בתרחיש הזה, תלמידי א' עד ד' יפוצלו לקבוצות, יחולקו למבנים השונים בבית הספר ויגיעו מידי יום. המשמעות היא שתלמדי ה'-ו' יישארו בבית וילמדו מרחוק. במצב כזה גם תלמידי חטיבות הבינים (ז'-ט') ותלמידי התיכונים (י'-יב') ילמדו מרחוק ולא יגיעו לבתי הספר. גם התרחיש הזה מצריך תוספת משמעותית של כוח אדם ותגבור של עובדי ההוראה. כאמור, אם המצב יוחרף גם בגני הילדים, אזי גם הם יפוצלו - וייתכן כי יילמדו בכיתות של חטיבות הביניים שיוסבו לגני ילדים.
עלויות כלכליות גבוהות
שר החינוך גלנט טוען כי התרחישים יפעלו באופן דיפרנציאלי, בהתאם לתחלואה בכל עיר יחד עם השלטון המקומי, משרד הבריאות וארגוני המורים. הוא גם התייחס לעלויות הכלכליות הגבוהות של התכנית, וציין כי כרגע חסרים תשתיות למידה מרחוק ב-1,600 בתי ספר מתוך 4,000 מוסדות רלוונטיים. הוא ציין כי הערכות התקציב הן שעלות ההקמה של המתווה היא בסדר גודל של כשני מיליארד שקל בבסיס, ועלות התפעול החודשית תעמוד על כמיליארד שקל בחודש.
גלנט: "קיום שגרת הלימודים יאפשר הקניית מיומנויות יסוד לתלמידים הצעירים - בדגש על שפה ומתמטיקה - ויאפשר את המשך פעילות המשק בישראל. אני מקווה כי נצליח לבלום את התפשטות הנגיף, אך אנו חייבים להיערך לתרחיש מחמיר שבו נידרש להפעיל את מערכת החינוך בצל התפרצות מתמשכת".