אקדמיה בימי מלחמה: ההתמודדות וההתנהלות של האוניברסיטאות והמכללות לנוכח המצב

לסטודנטים הצעירים יש לא מעט חששות: שנת הלימודים בחלק מהמכללות הפרטיות נפתחת בזמן שהם במילואים. חלק מהסטודנטים הוצאו לחופשה ללא תשלום, אך עדיין נאלצים לשלם שכר דירה ושכר לימוד – מה שמגביר את הלחץ הכלכלי עליהם. כשיחזרו מהקרבות הם ימצאו עצמם מתמודדים עם חוויות קשות אך יצטרכו להשקיע בלימודים. הדרך אל התואר ממשיכה להיות מאתגרת.

מאז ומעולם רבים מהסטודנטים התקשו ללמוד ולעבוד במקביל. בתקופת סגרי הקורונה הם מצאו עצמם בבעיה קשה עוד יותר - מה שאף גרם לנשירה של רבים מהלימודים. גם כעת הסטודנטים חווים פגיעה כלכלית. רבים מהם עובדים במוקדי שירות שהוציאו אותם לחל"ת, אחרים במלצרות ובאירוח והם חיים מטיפים, אך רבות מהמסעדות וממקומות הבילוי נסגרו והסטודנטים יושבים בבית ללא הכנסה.

"פגיעה בדור שלם"

חגי ביטאן (24) הוא סטודנט לתואר ראשון בחשבונאות במכללה למנהל. כיום הוא נמצא במילואים. הוא מספר על הבעיות של הסטודנטים בתקופה הזאת: "הדבר שהכי מטריד סטודנטים זה הנושא הכלכלי. הרבה סטודנטים עובדים כמלצרים או כברמנים, הם חוזרים הביתה עם כסף מזומן שמקבלים מטיפים שממנו הם חיים. לצד זה מוציאים להם תלוש שכר בסכום הרבה יותר נמוך - כי ככה עולם המסעדנות והמועדונים בנוי".

"עכשיו, כשהם עושים מילואים, הם יקבלו מהמדינה תשלום מאוד נמוך על פי תלושי השכר שלהם ויהיה פער כספי שבלתי אפשרי לצמצם. מי שלומד במכללה פרטית עדיין יצטרך לשלם סכום של עשרות אלפי שקלים בשנה שכר לימוד ולא לכולם יהיה מאיפה לשלם. לכך יש להוסיף שסטודנטים רבים צריכים לשלם שכר דירה למרות שכלל לא היו בבית אלא ישנו במילואים בשטח - זו בעיה. עם המכללות הפרטיות אין מה לדבר על הנחות בשכר לימוד. בנוסף, סטודנטים שלא גויסו למילואים גם הם לא עובדים, או שהם עובדים מעט כי המשק לא חזר לפעילות. יש פה פגיעה בדור שלם".

אוניברסיטאות המחקר (המתוקצבות על ידי המדינה) הודיעו כי הסמסטר ייפתח עם תחילת תהליך שחרור המגויסים למילואים, אך לא לפני 3 בדצמבר. עם זאת, אם מלחמת "חרבות ברזל' לא תסתיים עד אז האוניברסיטאות יצטרכו להחליט אם הן "גולשות" לסמסטר קיץ או דוחות סמסטר שלם - מה שיגרום לעיכובים בסיום התארים.

מנגד, המכללות הפרטיות (התלויות בכספי הסטודנטים) - כמו המכללה למנהל, הקריה האקדמית אונו, המרכז האקדמי פרס ועוד - כבר החלו את שנת הלימודים או יעשו זאת בשבוע הבא. כל המכללות מדברות על "מתווה גמיש". לדוגמה, במכללה למנהל מאפשרים לסטודנטים לבחור אם להתחיל את שנת הלימודים כעת או לדחות את הלימודים לסמסטר ב' ולעשות גם סמסטר קיץ. במרכז פרס מציעים קורס השלמת פערים לצד כל חומרי השיעור אונליין.
בקריה האקדמית אונו הקימו מערך תמיכה ייעודי לחיילי מילואים מקרב הסטודנטים, שכולל סיוע כלכלי, מלגות, הקלות אקדמיות במהלך הסמסטר שייפתח בשבוע הבא ואנשי מקצוע לתמיכה פרטנית ונפשית.

משמעותם של מתווים כאלה היא השקעה נוספת של משאבים על ידי המכללות בניסיון אמיתי לסייע לסטודנטים. אך מנגד, מהצד של הסטודנטים נוצרת בעיה כיוון שהם מרגישים שהם מפספסים חומר או שהקורסים בסמסטר הקיץ יגלשו לשנת הלימודים הבאה ולא תהיה להם חופשה או יכולת לעבוד ולחסוך כסף בקיץ.

מענקים כספיים

לאור המצב, אוניברסיטאות רבות הודיעו כי יסייעו לסטודנטים משרתי המילואים: הטכניון יעניק סיוע של 6,000 שקל לכל מי שגויסו בצו 8 (לפחות ל־30 יום). המענק נועד לתשלומי שכר לימוד, שכר דירה במעונות הטכניון ולתשלומים נלווים. מדובר ב־2,500 סטודנטים שגם גובשה עבורם שורה של צעדי תמיכה, כמו פטור מלא מתשלום שכר דירה במעונות באוקטובר ובנובמבר וכן התאמות אקדמיות מיוחדות.

הטכניון לא לבד. הראשונה שהודיעה על סיוע כלכלי היתה אוניברסיטת תל אביב שתעניק 1,000 שקל לכל סטודנט שגויס (יותר מ־5,000 סטודנטים). אוניברסיטת בן־גוריון בנגב תעניק 1,200 שקל וסיוע ייעודי למי שפונו מבתיהם. באוניברסיטה העברית בירושלים גייסו 15 מיליון שקל עבור 4,000 סטודנטים (3,750 שקל בממוצע לסטודנט) והודיעו כי שכר הדירה במעונות המגויסים מבוטל. באריאל שבשומרון יקצו עד 4,000 שקל לכל סטודנט, באוניברסיטת חיפה יעניקו 2,000 שקל, ובר־אילן תעניק סכום של 5,000-1,000 שקל לכל סטודנט שמשרת בחזית. 

עזרה לסטודנטים שבחו"ל

"ברור לנו לחלוטין שהרבה סטודנטים חווים קשיים כלכליים שיימשכו גם לתוך שנת הלימודים, גם לתוך הקיץ שבו הם בחופשה ויכלו לחסוך כסף לשנת הלימודים הבאה", אומר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "מעבר לסיוע הכספי, בנינו תוכנית להשלמת פערים שתיתן מענה אקדמי. אבל אם שחרור המילואים יידחה מאוד ייתכן שנצטרך לשנות את התוכנית. אנחנו מעריכים שנצליח לקיים ארבעה סמסטרים מלאים ולא תהיה פגיעה אקדמית. יהיו הקלות שנוגעות לכל הסטודנטים על פי מעגלים. ברור לנו שיהיו גם סטודנטים שלא ישתחררו ממילואים במשך הרבה זמן, ויש להם מתווה תומך".

במוסדות האקדמיים בישראל באים גם לקראת סטודנטים ישראלים שלומדים בסביבות עוינות בחו"ל. כך, למשל, לאור האנטישמיות הגוברת באוניברסיטאות בעולם מציע הטכניון פתרון לישראלים שלומדים בחו"ל ולחברי סגל באקדמיה בחו"ל: לחזור ארצה לתקופת לימודים ומחקר. סטודנטים לתארים מתקדמים ופוסט־דוקטורנטים יוכלו להמשיך במחקר בהנחיה של חברי סגל מהטכניון או בהנחיה משותפת עם מנחה מהמוסד הנוכחי שלהם.

כמי שחווה את זה על בשרו, נשיא הטכניון מוטרד לא רק מהמצב הכלכלי של הסטודנטים אלא גם ממצבם הנפשי של אלה שיחזרו מהקרבות: "ב־1982 חזרתי ממלחמת לבנון הראשונה ללימודים, זו היתה חזרה לא קלה בהיבט הנפשי. לא קל לחזור ממלחמה, שבה יש הרוגים, פצועים מראות קשים - אלו דברים שאני סוחב איתי גם כיום, אחרי יותר מ־40 שנה, והם עדיין טבועים במוחי. לכן אנחנו נערכים לסייע מעבר לסיוע הכלכלי - קודם כל לקבל אותם ולחבק אותם, להקשיב להם, להעניק סיוע רגשי וגם להקל עליהם בלימודים".