לצמרת שירות בתי הסוהר, שמחפשת עכשיו שישה אסירים ביטחוניים עם דם על הידיים שברחו לה מתחת לאף מכלא גלבוע, ברור שמדובר במחדל שהנזק התדמיתי וההרתעתי שלו הם עצומים. לעומדים בראש הארגון גם ידוע שהמחירים שישלמו מפקדים בשב"ס שנרדמו בשמירה יהיו גבוהים.
בפקודת הנציבות 04.05.00, המגדירה "אסירים ביטחוניים" השפוטים/עצורים בגין עבירות נגד ביטחון המדינה, נכתב בין היתר כי "קיים בדרך כלל פוטנציאל ממשי לסיכון ביטחון המדינה בכלל, ולסיכון הסדר והמשמעת בבתי הסוהר בפרט, וזאת לאור סוג העבירה שביצעו, או שבביצועה הם חשודים, עברם, מניעיהם ומעורבותם בפעולות נגד ביטחון המדינה". בנוסף מצוין כי "רובם של אסירים אלה אף קשורים לארגוני טרור וקשר זה טומן בחובו סכנות מיוחדות, הן לסדר ולמשמעת בבית הסוהר והן לביטחון המדינה. הסיכון הביטחוני הצפוי מהאסירים הביטחוניים מחייב כליאתם בנפרד מאסירים פליליים והטלת מגבלות מיוחדות עליהם בכל הנוגע לקשר עם החוץ".
ועל כן, גוף ביטחוני שאמור לשמור על טרוריסטים שמוחזקים אצלו לא יכול להמתין למחדל כדי להבין שהוא אינו מבצע את תפקידו.
התרחיש שלפיו אסירים ינסו לברוח הוא תרחיש האיום המרכזי ששירות בתי הסוהר מתמודד איתו יום-יום שעה-שעה. מדי יום נעשות עשרות פעולות כדי לאתר סימנים מעידים על ניסיונות בריחה למיניהם. מאז הקמתו, נרשמו בשב"ס כ-20 מקרים של בריחת אסירים מבתי כלא שונים, כולל בחפירת מנהרות. כל מקרה ותחקור הכישלון היו אמורים להפיק מסקנות שאותם היו אמורים ליישם.
כלא גלבוע שנבנה לפני 15 שנה, מכונה בפי המפקדים ה-"כספת", וזאת משום שנבנה באופן מאסיבי בכל צדדיו כדי למנוע בריחת אסירים. רוב האסירים שמוחזקים בו הינם ביטחוניים השפוטים לתקופות ממושכות. ב-2014 דיווחו שלטונות השב"ס כי כמה אסירים המשתייכים לג'יהאד האסלאמי, וחלקם נושאים עונשי מאסר עולם על מעורבותם בפיגועים, ניסו לברוח מאותו כלא ממש באמצעות חפירת מנהרה מתא שירותים באחד האגפים.
ההצלחה לסכל את הבריחה ההיא מעלה שאלות לגבי ההצלחה לברוח היום: האם יושמו הלקחים מאותו ניסיון, איך נודע לסוהרים על הבריחה, האם לאסירים היה שיתוף פעולה מחוץ לכלא, האם הסוהרים תורגלו בעניין, האם כשהשר לביטחון הפנים נכנס לתפקיד תרחיש הבריחה עמד לנגד עיניו, האם חודדו נהלי עבודה בין שב"ס למשטרה בכל הנוגע לבריחת אסירים, האם היה מודיעין בכלל ומודיעין של הכלא לגבי ניסיונות בריחה מבתי הכלא בכלל ומכלא גלבוע בפרט, האם היו התרעות או מידע מוקדם, האם האסירים זכו לשיתוף פעולה מסוהרים, מתי האסירים נראו בפעם האחרונה ומתי התגלו.
הטענה שהשמיע שב"ס בעניין כשל מבני שניצלו המחבלים, תמוהה ורק מעצימה את המחדל. אם בשב"ס היו מודעים לחלל שקיים במבנה, מדוע העניין לא טופל? סמכו על המזל ועל חוסר הערנות של האסירים?
מדאיגה לא פחות היא העובדה שאזרח שנסע באזור הכלא היה זה שהבחין ראשון בדמויות החשודות והתקשר למשטרה. שב"ס גילה את דבר הבריחה רק שעות מאוחר יותר ולמחבלים היה מספיק זמן להימלט לכיוון הרשות הפלשתינית.
צריך לזכור שבניגוד לאסירים פליליים, היוצאים לעבודה וללימודים ומשתתפים בקורסים למיניהם, הביטחוניים מוחזקים כל הזמן בתאיהם וממשיכים לעסוק בטרור ובמחשבות בריחה. הדרך היחידה לפקח עליהם היא באמצעות ספירות אחת לכמה זמן. בשב"ס יצטרכו לבדוק האם בוצעו ספירות בכלא ובאיזו תדירות.
בשירות בתי הסוהר נערכו בשבועות האחרונים לאפשר לאסירים בבתי הכלא לחגוג את ראש השנה. איש לא דמיין שם שראש השנה בשב"ס יהפוך ליום הכיפורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו