מה הייתם עושים לו היו לכם שתיים או שלוש דקות נוספות להיערך לפני התרעה אפשרית מפני ירי של החות'ים? או אם הייתם מתגוררים בעוטף עזה או בקו העימות, ולעיתים - לא תמיד - היו נותנים לכם 10 או 20 שניות נוספות על 15 השניות שבהן אתם צריכים כיום למצוא מרחב מוגן?
האם הייתם מעדיפים לקבל את המידע הפוטנציאלי כדי להיערך, אפילו מחשבתית, לאפשרות שתופעל התרעה, או שזה היה מבלבל אתכם ומשבש את שגרת חייכם?
טיל ששוגר מתימן
בשלב זה פיקוד העורף החליט בשבילכם להשאיר את זמני ההתרעה בכל רחבי הארץ בהתאם לפרק הזמן המינימלי להתגוננות, אף שבלא מעט מקרים הייתם יכולים לקבל זמן נוסף להיערך לאזעקה.
מערכת ההתרעה מפני ירי רקטות וטילים מורכבת וייחודית לישראל. היא משלבת טכנולוגיה ומודיעין על יכולות האויב. כדי להתריע מפני ירי תלול־מסלול, מתקיים בצה"ל תהליך המורכב משני רכיבים: הראשון הוא גילוי האיום, שעליו אחראי חיל האוויר. השני הוא הפצת ההתרעה לאזרחים בהתאם למדיניות ההתגוננות, באחריות ולפי הנחיות פיקוד העורף.
הרציונל לקביעת זמן ההתרעה לאזרחים נקבע לפני שנים רבות, בהתאם לזמן המעוף הקצר ביותר של רקטה מהגזרה הקרובה ביותר, כדי לשמור על אחידות ופשטות בהנחיות, ולחנך את הציבור להגיע מהר למרחבים המוגנים, בהתאם למקרה הגרוע ביותר.
במקרה של טיל חות'י
כך מוגדר לכל אזור בארץ זמן התרעה שונה ואחיד, ללא קשר למיקום שממנו משוגרים הטיל או הרקטה. לצורך העניין, תושב עוטף עזה יקבל התרעה של 15 שניות בלבד, בין אם מדובר ברקטה המשוגרת בכינון ישיר מטווח קצר, בירי ממקום מרוחק יותר בתוך רצועת עזה (אז, כביכול, הוא יכול לקבל התרעה של יותר מ־15 שניות), וגם כשהאיום הוא טיל המשוגר מתימן, וזמן מעופו כמעט 10 דקות. על אותו טיל חות'י, אגב, יקבל תושב המרכז או תושב ירושלים התרעה של דקה וחצי.
חות'ים פרסמו תיעוד של הטיל שנורה לישראל
הבעיה התחדדה מאוד בשבועות האחרונים, עם שיגור הטילים מטווחים רחוקים לעבר ישראל. אף שהשיגור מזוהה במערכות ההתרעה דקות ארוכות לפני נפילתו - בשם עיקרון האחידות, וכדי לגרום לכך שהאזרחים יתחילו לספור את 10 דקות השהייה שלהם במרחב המוגן מטווח הזמן הרלוונטי, האזעקות מופעלות בהתאם לזמן ההתרעה הקבוע בכל אזור.
וכך, על אותו טיל חות'י, יקבל תושב שדרות התרעה של 15 שניות, תושב השפלה יקבל התרעה של 60 שניות, ואילו תושב ירושלים או תל אביב "ייהנה" מדקה וחצי של התרעה.
אלא שבשבועות האחרונים, אזרחים רבים שרוצים לקבל מידע מקדים על התרעה אפשרית באזוריהם, מתעדכנים בקבוצות טלגרם (שאמינותן מוטלת לעיתים בספק) או באמצעות מקורבים שיש להם גישה למידע, ויוצאים מנקודת הנחה שייתכן שלא תופעל התרעה באזורם.
ובכל זאת, הם בוחרים לחפש את המידע, כדי להיערך לאפשרות שבעוד שתיים או שלוש דקות הם יצטרכו לגשת למרחב המוגן, בהתאם לזמן ההתרעה הניתן להם. ההיערכות היא לעיתים אפילו רק מחשבתית, באופן שלעיתים מקל חרדה ומאפשר להגיע למרחב המוגן בזמן הנדרש כדי להציל חיים. התרעה מוקדמת קריטית במיוחד למבוגרים, לנכים, לבתי ספר ולגנים, שם דקה או שתיים נוספות יכולות לסייע בהתגוננות.
אין גישה למידע אמין
אף שרבים מבקשים למצוא את הדרך לקבל את המידע על ההתרעה הפוטנציאלית, תוך הבנה שייתכן שבסופו של דבר לא תופעל התרעה, פיקוד העורף לא משנה את המדיניות, ולא מאפשר לאזרחים גישה למידע אמין בנושא. בעקבות פניית "ישראל היום" בנושא, הבהירו גורמים המעורים בפרטים, כי בפיקוד העורף בוחנים אפשרות לתת לציבור מידע בנוגע להתרעות פוטנציאליות של שיגורים ממקומות מרוחקים, תוך יצירת הבחנה ברורה בין ההתרעה הרגילה, שתישאר כפי שהיא במטרה לשמור על עיקרון הפשטות והאחידות, לבין המידע שאולי יימסר לאזרחים המעוניינים בכך, בתצורה אחרת (שטרם נקבעה).
שני שיגורים יורטו בשמי העוטף
הגורמים הבהירו כי הנושא מורכב יותר ממה שחושבים, בין היתר משום שאוכלוסיית ישראל מגוונת, וחלקה אינו מחובר לטלפונים חכמים או לפלטפורמות טכנולוגיות שבאמצעותן ניתן יהיה לתת את המידע, מה גם שהמידע אינו מספיק אמין, וככל שממתינים עם ההתרעה, השטח הרלוונטי והיקף היישובים שבהם מופעלת ההתרעה הולך וקטן.
בפיקוד העורף, כאמור, בוחנים את הנושא, ואין ספק שאם יוחלט על מתן מידע מקדים לאזרח, תידרש הסברה מותאמת לציבור.
באשר לרקטות לטווחים קצרים יותר, שגם שם לעיתים מזוהה שיגור הרבה לפני שמופעלת ההתרעה, בפיקוד העורף לא בוחנים את האפשרות של מתן מידע מקדים לאזרחים, בטענה שזמן ההתרעה מותאם. במקומות שבהם, למשל, יש זמן התגוננות של 15 שניות, יש הרבה מאוד מרחבים מוגנים שאפשר להגיע אליהם במהירות. אלא שמנגד ניתן לטעון כי מתן התרעה של 15 או 30 שניות נוספות עשויה בהחלט לשפר את היכולת של האזרחים למצוא מרחב מוגן טוב יותר, וכך ניתן להציל חיים.
בפיקוד העורף בוחנים את זמני ההתרעה באזורים שונים, כדי למצוא מקומות שאולי ניתן להגדיל בהם את זמן ההתרעה באופן קבוע, בהתאם לחקר הביצועים מהמלחמה האחרונה.
לסיכום, מאז 7 באוקטובר שוגרו לישראל 37 אלף פריטי תלול־מסלול והופעלו יותר מ־40 אלף התרעות. מערכת ההתרעה הישראלית הוכיחה את עצמה, ובגדול, וכך גם הציבור הישראלי שנשמע להנחיות. אלא ש־66 אזרחים וחיילים נהרגו כתוצאה מפגיעת ירי תלול־מסלול, ולפחות בחלק מהמקרים ייתכן שניתן היה להפעיל את ההתרעה מוקדם יותר.
בזהירות נאמר שייתכן שלפחות חלק מהנפגעים היו יכולים להספיק להגיע למרחב מוגן, אם ההתרעה היתה ניתנת כמה שניות קודם לכן.
לפיכך, גם במקרה של הרקטות והפצמ"רים קצרי הטווח יש מקום לקיים דיון בשאלה אם כאשר האיום מזוהה מוקדם יותר, ראוי לתת מידע לאזרחים, לאו דווקא בתצורה של התרעה, כדי לאפשר להם להיערך להגיע למרחב המוגן.
שיגורים מלבנון לצפת // רשתות ערביות
החיסרון בכך הוא כמובן העובדה שיותר אזורים ייכנסו לטווח המותרע, שכן ככל שהרקטה מתקדמת - טווח היישובים שבהם מופעלת התרעה מצטמצם, וקיים חשש שהאזרחים יאבדו אמון במערכת, אם היא לא תדייק בשיעור גבוה.
הפתרון עשוי להיות בדמות יצירת הבחנה ברורה בין ההתרעה, שתישאר כפי שהיא, לבין אופן מסירת מידע פוטנציאלי ומקדים לאזרחים, בשילוב קמפיין הסברה מתאים לציבור. מה גם שאפשר לייצר מצב שרק מי שרוצים לקבל את המידע המקדים יקבלו אותו, בעוד מי שאינם מעוניינים בשיבוש יתר של חייהם כתוצאה ממידע פוטנציאלי על איום, לא יקבלו את המידע.
תגובת דובר צה"ל: "לאורך המלחמה מתקיימות בחינות שוטפות ומעמיקות סביב זמני ההתרעה, במטרה להטיב את מדיניות זמן ההתגוננות מול נתוני הלחימה.להפעלת התרעה בעיתוי מוקדם מדי יש השלכות רבות על העורף ועל פוטנציאל הצלת החיים שלא נוכל לפרט את כולן. שינוי בזמן ההתרעה מצריך תהליך מחקר מעמיק אשר מסתכל על הנתונים המלאים וכלל השיקולים. פיקוד העורף יחד עם שותפיו מבצע בימים אלו מחקר ותהליך חשיבה לבחינה של זמני ההתרעה והמדיניות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו