מלחמת חרבות ברזל נכנסה להיסטוריה העולמית לא רק בשל היותה מלחמה בעלת הישגים פנומנליים כדוגמת מבצע הביפרים, אלא גם כי מדובר בפועל במלחמת הידע הראשונה, עם תפיסת מידע בהיקפים שטרם נראו בעולם כולו.

במהלך הלחימה בזירות השונות נחשף מידע מודיעיני בהיקף חסר תקדים בהיסטוריה של הלחימה המודרנית. הכמות כה גדולה, שלו אנשים היו צריכים לעבור על כל החומר, היה נדרש יותר ממאה שנה כדי לנתח אותו. בצה"ל נתקלו כתוצאה מהמידע הרב שנאסף באתגר חסר תקדים – המקום בשרתים נגמר, והיה צורך לרכוש שרתים נוספים.

"יש יותר חומרים שהגיעו במלחמה הזאת משטח האויב מאשר מכל מלחמה אחרת", מציין גורם בכיר בצה"ל, "והדבר נכון לא רק בהשוואה למלחמות ישראל, אלא בהסתכלות רחבה הרבה יותר – בעולם כולו". המידע כולל מסמכים, מחשבים, שרתים, מצלמות וחומרים נוספים שנתפסו בשטח.

עם פרוץ המלחמה החלו בצה"ל בהטמעת שיטות מודיעיניות מתקדמות. אותם אנשי מודיעין שנחלו כישלון עצום בשבעה באוקטובר, נאלצו לשים את רגשות האשם בצד ולהתמקד במשימה שהיא ניצחון במלחמה הרב זירתית הראשונה מזה עשרות שנים.
על מנת לעשות זאת, הוקמו מרכזי תמרון שכללו אישי מקצוע ממגוון היחידות המודיעיניות בצה"ל ומחוצה לו – שב"כ, אמ"ן, 8200, יחידה 504, יחידה 9900 ועוד. בחלק מהמקרים קציני מודיעין ממערך מודיעין שדה של אמ"ן השתתפו באופן ישיר בתחקור אסירים, על מנת לקבל את המידע באופן מהיר ויעיל.

אחת ההצלחות המשמעותיות של המערכות החדשות היא בתחום איתור המנהרות – משני אחוזים לכ-75 אחוזי הצלחה. אם פעם היו מוצאים בצה"ל ארבעה פירים בסריקה של 200 מטרים, הרי שהיום מאתרים הכוחות בזכות היכולות המתקדמות 25 פירים בסריקה של 300 מטרים. ההצלחה נובעת משילוב של טכנולוגיה מתקדמת ומודיעין אנושי איכותי שיודע לעשות בו שימוש.

כמויות המידע שזרמו אתגרו את היחידות המודיעיניות, ודרשו מהם שימוש בבינה מלאכותית בשילוב האיכות האנושית. כדי להתמודד עם כמויות המידע העצומות, בצה"ל פיתחו מערך שלם של כלים מבוססי בינה מלאכותית. "המערכות שלנו מסוגלות לסרוק מיליוני מסמכים תוך דקות ולזהות קשרים שעין אנושית הייתה מתקשה לראות," מסבירים בצה"ל. קציני המודיעין מתמקצעים בשימוש ביכולות הבינה המלאכותית וביצירת שאילתות מתקדמות שמאפשרות איתור מהיר מאוד של מידע בתוך ים המסמכים שנתפסו.

"המערכות שלנו מסוגלות לסרוק מיליוני מסמכים תוך דקות"

באמצעות מרכז התמרון, גוף חדשני שמשלב אנשי מודיעין שדה וקציני מודיעין עם יחידות כדוגמת 8200 ו-9900, נבנה צוות טכני שמתמחה בעבודת כל חטיבה, שעוסק בפיתוח שאילתות חכמות וכלים לעיבוד מידע. "זו לא רק עוד יחידת מודיעין", מסבירים בצה"ל, "אלא מרכז שמשנה את כל תפיסת הלחימה".

כל חטיבה ואוגדה מקבלת צוות תמיכה ייעודי מהמרכז, המסייע בפריקת מודיעין, איתורו, מיצויו וסידורו. "לפעמים מגיע מידע בפורמטים מורכבים - שרטוטים הנדסיים, או נתונים טכניים", מסבירים באגף מודיעין שדה באמ"ן. 

המידע שנאסף כבר הוביל להישגים משמעותיים. המידע אינו משמש רק למקרים מורכבים, אלא לשימוש שוטף על בסיס קבוע של הכוחות בשטח. באגף מודיעין שדה עוסקים רבות בפיתוח יכולות מתקדמות שיאפשרו הגנה על הכוחות תוך כדי קרב, כשאחד מהשימושים המרתקים ביותר הינו פיתוח שמאפשר למסוקי חילוץ לנחות בסמוך מאוד לכוחות על מנת לפנות פצועים.

בצה"ל פיתחו מערכת בינה מלאכותית שמנתחת חמישה פרמטריים מרכזיים בזמן אמת: נתוני שטח, מיקום האויב, מיקום כוחותינו, פריסת אמצעי האיסוף, ושינויים בקרקע. התוצאה פנומנלית: מעל 100 פינויים מוסקים בעזה ללא פגיעה במסוק אחד.

בצה"ל מדגישים כי השינוי הדרמטי התאפשר הודות לדור חדש של חיילים וקצינים, אותם אלו שמכונים "דור הטיקטוק" שיודעים לעשות שימוש בטכנולוגיה המתקדמת בצורה יוצאת דופן. "הם גדלו לתוך הטכנולוגיה", אומר גורם בצה"ל. "סגן או סרן צעיר היום מבין טכנולוגיה הרבה יותר טוב מקצין בכיר שהתחנך בעידן אחר, ולא לחינם רבים מהפיתוחים שנעשו תוך כדי לחימה היו של הקצינים הצעירים הללו".

דוגמה לכך היא סיפורו של חייל מודיעין צעיר שזיהה דפוס חריג בשאילתה שגרתית. "הוא מצא מסמכים שנראו לא אמינים בהתחלה", מספרים בצה"ל, "אבל אחרי הצלבה עם מקורות נוספים התברר שמדובר במידע איכותי ביותר שהוביל לפריצות דרך מודיעיניות".

העובדה שישנה הפסקת אש בלבנון ובעזה אינה אומרת שהעבודה נגמרה, רחוק מכך. העבודה על ניתוח המידע נמשכת במלוא הקצב, מתוך הבנה שהלחימה עשויה להתחדש כבר בעתיד הקרוב. "אנחנו מפתחים כל הזמן כלים חדשים, מבהיר הגורם הצבאי. "כל שבוע אנחנו מגלים דברים חדשים במידע שנאסף".

בצה"ל מאמינים כי המידע שנאסף ישנה את פני המערכה העתידית. "זו לא סתם עוד מלחמה", מסכם הגורם הצבאי, "זו מלחמת המידע הראשונה בהיסטוריה. הצד שינצח הוא זה שידע לנתח ולהשתמש במידע בצורה הטובה ביותר".