המלצות ועדת נגל: על ישראל להיות מוכנה לתקוף באיראן בכוחות עצמה

ועדת נגל לתקציב הביטחון ובניין הכוח בראשות ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל הציגה הערב לראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר את המלצותיה בהיערכות מערכת הביטחון לאתגרים השונים ובראשם איראן. הוועדה קובעת כבר בראשית פרק ההמלצות הראשון כי "האויב המרכזי שישראל צפויה להתמודד איתו בשנים הקרובות כולל אפשרות למלחמה רחבה וכוללת הוא איראן, ולכיוון הזה צה"ל צריך להפנות חלק ניכר ממשאבי בנייו הכוח".

בהרחבה, ניתן לומר כי מערכת הביטחון לתפיסת הוועדה שבחנה את אתגריה השונים של מדינת ישראל פיתחה את תרחיש הייחוס הבא: היערכות למלחמה באיראן תוך שתי חזיתות פעילות נוספות.

להיערך לתקיפה לבד - מה שעד עתה לא היה ביכולתה של ישראל

הוועדה, הלכה למעשה, מאמתת פרסומים קודמים על כך שישראל עד כה לא הייתה מוכנה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן לבד וקובעת כעת כי על מערכת הביטחון להיערך לכך. חברי הוועדה קבעו בפרק שלם המוקדש לאיראן ורובו חסוי כי ישראל צריכה לדעת להתכונן לטיפול במניעת איראן גרעינית בכוחות עצמה, לשם כך גם הוקדש החלק הארי של התקציב, הודה נגל בתדרוך לעיתונאים שנערך מוקדם יותר היום. בפרק הזה המליצה הוועדה גם לחזק את הידיעות המודיעיניות של מערכת הביטחון על איראן ובת בבת להיערך לתקיפה באיראן.

בין היתר רואים בוועדה בבחירת טראמפ לנשיא ארה"ב "יצירת פוטנציאל לשינוי מהותי ולטיפול משותף להסרה או הקטנה משמעותית של האיום האיראני".

הטקטיקה: עיכוב ושיבוש הגרעין והחלשת המשטר

דרכי הפעולה שהותרו לפרסום בחלק הבלתי מסווג להן מומלץ להתכונן: עיכוב ושיבוש בתוכנית הגרעין, כאשר לראשונה מומלץ לא לפעול נגד ההעשרה שהיא כבר בעיניי נגל עניין עובדתי, אלא מיקוד ב: פיתוח מערכת הנשק הנדרשת להפעלת הנשק הגרעיני. בנוסף ממליצים חברי הוועדה על בניית כלים להחלשת המשטר, מניעת התבססות מליציות איראניות על גבול ישראל, פגיעה ביכולות המליציות האיראניות בעיראק, יתרב הנושאים בפירוט: בחלק החסוי כאמור.

בפרק אחר ממליצה הוועדה על הרחבת הסד"כ האווירי: רכישת מטוסי קרב ומסוקי סער, בין היתר גם בשל המוכנות לתקיפה באיראן. "לאור העדיפות הברורה בהמלצות הוועדה למוכנות למלחמה מול איראן, הוועדה ממליצה להגדיל בהקדם את סד"כ המתדלקים האוויריים", נכתב בפרק ההגנה האווירית.

בנוסף לרכש שתי הטייסות עלייו החליט הקבינט השנה, הוועדה ממליצה לרכוש בהקדם עוד טייסת מסוקי קרב כחלק מההגנה על הגבולות. לצד הברור מאליו, ממליצה הוועדה על פיתוח והשקעה בבניית יכולות טילאות וחימושים המשוגרים מהקרקע (מה שמכונה חיל טילים), השקעה במערכות בינה מלאכותית לניתוח חומר מודיעיני, חיזוי איומים וקבלת החלטות בזמן אמת. בנוסף עוסק הפרק גם בהשקעה בנושא הרחפנים והרובוטיקה בשדה הקרב.

נקודת תורפה: החלל

נושא חדש לכאורה שעולה מהדוח הוא ההמלצה להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות לחלל, שם נראה כי לישראל ישנו פער משמעותי שטרם טופל. בין היתר תוך השקעה בננו לווינות ואיסוף מנגד בתחומים נוספים מעבר לעולמות החזותיים.

היעד שמציגה הוועדה שאפתני: ביסוס עליונות ישראלית בחלל תוך ארבע שנים כיעד לאומי. לצד ההמלצות המדידות, עסקה הוועדה גם בהמלצות לשינוי בתפיסת הביטחון של ישראל מהכלה והגנה לתפיסה של מניעה ומוכנות לצד בניית יכולות לתגובה מידית ואף "לא פרופורציונאלית". בישראל 2025 מלחמת מנע היא כבר לא מילה גסה.

עם הגשות מסקנות הוועדה לידיו אמר רה"מ בנימין נתניהו: "המצב במזרח התיכון משתנה באופן יסודי. איראן היא האיום הגדול ביותר, במישרין ודרך שלוחיה. למרות שפגענו קשות בציר הזה, הוא עדיין קיים וכוחות נוספים נכנסים לשטח. הדו"ח מכין אותנו למעגלים הקרוב והרחוק, עוסק בעצמאות החימוש, בהתארגנות הפנימית ובסוגיית התת-קרקע. נלמד אותו ונביא אותו להחלטות".

כל הציבור: אמירה חד משמעתית בנושא הגיוס לצה"ל

פרק משמעותי נוסף עוסק בהון האנושי של צה"ל קרי סוגיית כוח האדם. מה שהפוליטיקאים בקואליציה לא מצליחים לכוון אליו, נאמר כאן באופן חד משמעי: דרישה לשותפות של כלל הציבור הישראלי בצה"ל במטרה להפחית את נטל המילואים אבל גם להיערך לאתגרים השונים. הוועדה סבורה כי שירות חובה שווה לכלל האזרחים הוא עקרון מכונן - והמלצה זו אושרה פה אחד. בין היתר ממליצה הוועדה להאיץ את מימוש הארכת משך השירות ל-36 חודשים יחד עם הקמת מסגרות מבוססות קבע קצר לשנתיים ל-8,000 איש.

עוד ממליצה הוועדה למצות את שירות הנשים ולשלבן ביותר תפקידים בצבא וכן להוסיף מכסות רב סרן בכיר כדי לא לאבד כוח אדם איכותי. בנוסף, נושא שצפוי לעמוד במחלוקת הוא המלצת הוועדה לשפר משמעותית את שכר משרתי הקבע ולנתקו ממקצועות אחרים כך שניתן יהיה להעלות אותו ללא מחסומים.

משרד הביטחון שדרש כוח אדם נוסף במסגרת הוועדה - קיבל 250 תקנים לאגף השיקום והמשפחות בלבד. עוד נקבע כי תחול דיפרנציאציה בין המערך הלוחם שיתוגמל יותר למערכים אחרים בשל העובדה הפשוטה: צה"ל צריך לוחמים והרבה.

בוועדה מיקדו את עיקרי האיומים על מדינת ישראל בעשור הקרוב: איום הגרעין האיראני שיש לסכל בכל דרך, איום לאורך הגבולות, איום באש קרובה מלבנון, עזה ואיראן, איום ההתחמשות מחדש - לבנון, סוריה ועזה וגם איום משמעותי בשינוי דרסטי בקרב מדינות עמן יש לישראל יחסים, שמן אמנם לא הוזכר אך הכוונה היא לשינויים אפשריים בירדן ואולי אף במצרים. בנוסף נדרשת ישראל בשנת 2025 להתארגן לטפל באיום על היתרון הטכנולוגי של ישראל באמצעות רחפנים וכיוצא בזה.

חימוש: מתלות לעצמאות

פרק המלצות משמעותי אחר נמצא כבר ביישום ועוסק במעבר לעצמאות בייצור חימוש כאשר המטרה היא לעבור לעצמאות בפריטים ייחודיים אותם ישראל לא תוכל לרכוש באמצע מלחמה גם לא מידידותיה וכן ביחס לאמל"ח קריטי שיש סכנה שלא נוכל לקנות ברגעי שפל. פסי הייצור כבר עברו לפעילות מוגברת מאז השבעה באוקטובר ולכן בנושא הזה לא נדרשה השקעה תקציבית נוספת כי אם מיקוד לטובת המשך במגמה הזו וכן המלצות הביחס לרכש עתידי מארה"ב שיהיה רק נשק שאין ביכולתנו לייצר פה ולא כפי שהיה בשנה האחרונה - פגזים.

למעשה ועדת נגל יצא לדרך כדי לתת מענה לפערים בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ביחס לתקציב הביטחון שרובו לוט בערפל ומטרותיו נמצאות הרחק מפיקוח ציבורי. הוועדה נועדה לדון בנושא התקציב עצמו ובמה להשקיע אותו בעשור הקרוב מבלי להיקלע לבור תקציבי מדינתי.

כמה זה יעלה לנו

זו גם הסיבה שלבסוף תוצר ההמלצות לא מגיע למינימום שדרשה מערכת הביטחון מחד אך גם לא מצאה מקורות תקציביים לעלויות שכן נקבע שיש להשית מאידך כפי שנדרשה על ידי סמוטריץ'. בפועל, 9 מיליארד שקלים יתווספו כבר ב-2025 לטובת התעצמות בנוסף לתקציב שכבר אושר. הווקטור שעוסק בהתעצמות ובט"ש ימשיך ללוות את המלצות התקציב בעשור הקרוב.

בוועדה אומרים כי החל מהרביע השלישי של 24 מזהים התאוששות כלכלית וכי המשק עדיין עומד על יסודות חזקים ומעריכים כי סיום המלחמה יסייעו להתאוששות כלכלית.

מנגד, אם העימות מול איראן יהיה ישיר כבר השנה תחול השפעה הפוכה על התקציב. כך נקבע שבשנה הזו יעלה תקציב הביטחון בתשעה מיליארד שקלים ובין 26-31 התקציב יעלה ב-15 מיליארד. סה"כ עומד תקציב הביטחון המומלץ ל-2025 על 123 מיליארד שקלים, ובתקציב 2026 על - 96 מיליארד. נגל הבהיר כי הוועדה לא ממליצה להעלות מסים מעבר למה שנקבע ב-25, "מקווה שיעמדו בזה". המקורות המומלצים לטענתו: רזרבות קיימות בתקציב היום בהנחה שלא תהיה מלחמה עצימה השנה ובשאר השנים ימומן התקציב העודף מהצמיחה ועוד כעשרה מליארד ממקורות אחרים (לא מסים). כאשר המטרה היא: לעלות לחמישה אחוז השקעה בביטחון מהתל"ג בכל שנה החל מ2026.

בהצגת המסקנות לתקשורת השתתפו חלק מהחברים בוועדה בראשות נגל: אל"מ במיל' אורית אללי, תא"ל במיל' אפי איתם, אל"מ במיל' אביטל דריילינגר, קובי הבר, ליאורה טושינסקי, אל"מ במיל' טליה לנקרי, אלוף במיל' עמיקם נורקין, פרופ' עדית סולברג, אלוף במיל' יעקב עמידרור, עו"ד מיכל עבאדי בויאנג'ו וותא"ל במיל' מהרן פרוזנפר.