לו שאלתם את חברי הקואליציה במה לפתוח את סיכום השנתיים האחרונות של הממשלה בכל הנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון, הם היו מעדיפים בבירור לדבר על ההיבט האזרחי, על המהפכות והשינויים הדרמטיים.

אך לו שאלתם חברים באופוזיציה במה לפתוח אותו סיכום, הם היו מעדיפים לדבר ראשית על ההיבט הביטחוני, ועל ההסלמה והסכנות בהמשך. זה קורה מפני שיו"ש של השנתיים האחרונות הם ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד - על מלא. אף שהמצב הביטחוני בעייתי ביותר - ועם כל הכבוד לא מדובר רק במלחמת חרבות ברזל - ראוי וצריך לפתוח בנושא האזרחי והסמי־אזרחי, מכיוון שבו התרחשו שינויים מפליגים בשנתיים האחרונות.

יו"ש של סוף 2024 אינם, בשום דרך, יו"ש של סוף 2022. למעשה, ניתן לומר במובנים מסוימים כי המהלכים שהובילה הממשלה, ואחרים שהיא מתכננת, מובילים אותה לסף ריבונות שם.

אחד המהלכים המשמעותיים ביותר של הממשלה היה הקמת מינהלת ההתיישבות, בהובלת השר בצלאל סמוטריץ', מהלך שיאפשר בעתיד הקמת יישובים וערים חדשים בצורה מהירה בהרבה. במקביל, הואץ באופן משמעותי קידום אישור יחידות דיור חדשות ביו"ש, כ־30 אלף בשנתיים האחרונות ועוד לפחות 10,000 בקנה.במקביל, המנהל האזרחי שם דגש משמעותי בהרבה על נושא הריסת מבנים בלתי חוקיים.

כתוצאה מכך נבלמה תופעת הבנייה הבלתי חוקית הפלשתינית בשטחי C ונרשמה עלייה בהריסת מבנים קיימים. תחת משרד ההתיישבות של השרה אורית סטרוק חוזקו באופן משמעותי מחלקות הקרקעות ברשויות ביו"ש, מה שהוביל לפיקוח טוב בהרבה על עבירות בנייה אסטרטגיות כחלק מ"תוכנית פיאד" של הפלשתינים.

שינוי נוסף שכבר החל, וצפוי להמשיך להתקדם, הינו בכל הנוגע לכבישים - אחד הנושאים האקוטיים ביותר ביו"ש. נתיבי ישראל האיצו מאוד בשנתיים האחרונות את הטיפול במוקדי סיכון והציבו רמזורים רבים, בדגש על אזור בנימין שבו היו לא מעט תאונות.

עשרות אלפי יחידות דיור

שר האוצר סמוטריץ' הכניס תקציבי ענק לשיקום ולסלילת כבישים, בדגש על ציר 60. אמנם, חלק מהמיזמים נבלמו בשל המלחמה, אך אם כל התכנונים יבוצעו, בעוד כמה שנים הכבישים ביו"ש יהיו איכותיים יותר.יוזמות דרמטיות נוספות נרשמות בימים אלו בשטח: שר האנרגיה אלי כהן מקדם הקמת תחנות כוח ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, ואלו צפויות להפוך לעורף האנרגטי של ישראל; הסכם גג ראשון מסוגו שייחתם בגוש עציון יאפשר תכנון ובנייה של עשרות אלפי יחידות דיור בשנים הבאות, בהובלת שר השיכון יצחק גולדקנופף.

השרה עידית סילמן וחברי הכנסת עמית הלוי, אביחי בוארון ואחרים מקדמים החלת חוקים ביו"ש שמשמעותם ריבונות חלקית. עם זאת, לא הכל ורוד. במקביל לפריחה נרשמה גם עלייה בתופעות הפשיעה הלאומנית, כולל התפרעויות קשות בכפרים, כמו ג'ית, תורמוס עיה וחווארה.

אין מי שיטפל במדינת הטרור שהוקמה בצפון השומרון. והפעם אין לממשלה את מי להאשים - מלבד את עצמה

אף שאיתמר בן גביר הינו השר לביטחון לאומי, לא נרשם חיזוק משמעותי במשטרת ש"י, כפי שנדרש במדינה מתוקנת על מנת להחיל משילות על השטח. במקום זאת, השר לשעבר יואב גלנט הטיל עשרות צווי מעצר מנהליים על אנשים שמתגוררים ביו"ש, מבלי להעמידם למשפט ומבלי להוכיח כי הם אשמים בדבר כלשהו.

ומשם למצב הביטחוני הבעייתי ביותר ביו"ש. כבר במארס 2022, בימי ממשלת השינוי, החלה דה־פקטו אינתפיאדה ביו"ש, אך גם לאחר הקמת הממשלה הנוכחית חששו חבריה להסיר את הכפפות ולטפל בטרור המתפרץ. אלה שהניפו תמונות של נרצחים ישראלים בממשלה הקודמת לא עשו דבר כדי לטפל בגדודי המחבלים המתפתחים ומתחזקים תחת הנהגתם.

רק ביולי 2023, לאחר רצח של ישראלים רבים, יצאו כוחות צה"ל למבצע מוגבל בצפון השומרון – "בית וגן", אך הוא נוהל בכפפות של משי יחסית למה שמתרחש כיום. לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הוגדר אזור יו"ש כזירה משנית, חרף הסיכון הברור. מצב זה קיים גם כיום.

פעולות לנרמול חיי התושבים

שורות אלו נכתבות ימים ספורים לאחר פציעתו של מח"ט מנשה מפיצוץ מטען בטולכרם, ועל רקע אמירותיהם של קצינים בכירים שיו"ש תהיה ב־2025 במצב מלחמה. גם כיום, חרף דרישות ראשי הרשויות, ולמרות העובדה שהלחימה פחתה מאוד בעזה והופסקה לחלוטין בלבנון, אין מי שיטפל באופן מאסיבי ואגרסיבי במדינת הטרור שהוקמה בצפון השומרון ובניצני האינתיפאדה שהולכים ומצטברים. והפעם – לממשלה אין את מי להאשים מלבד את עצמה. כך ששנתיים אחרי הקמת הממשלה, נראה שיו"ש ניצבת בין הזדמנות לכאוס. מחד, פעולות נרחבות נעשו כדי לנרמל את חיי התושבים, ערבים ויהודים כאחד. מנגד, המצב הביטחוני הרעוע עלול להתפוצץ לאינתיפאדה, שלא לומר מלחמה.

המסקנה? על הממשלה לאזור סוף־סוף אומץ ולקבל החלטות. ועליה לעשות זאת עכשיו - לפני שיקרה אסון.