האולטימטום של כ"ץ להלוי ראוי, אך מוטב היה שייאמר בארבע עיניים

שר הביטחון ישראל כ"ץ פרסם היום (חמישי) הודעה חריגה לתקשורת, ולפיה הנחה את הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי "להשלים את התחקירים על אירועי 7 באוקטובר עד סוף חודש ינואר הקרוב, ולהעביר אלי את כל התחקירים שכבר הושלמו". עוד מסר השר כי הודיע לרמטכ"ל שלא יאשר מינויי אלופים חדשים בצה"ל עד שיקבל לידיו את התחקירים, ילמד אותם ויבין את משמעותם ואת השפעתם האפשרית על המועמדים לקידום.

מצד אחד, ההתנגחות הפומבית של השר בצבא, ובעיקר ברמטכ"ל, מעוררת אי־נחת וראוי היה שיפתור את המחלוקות עימו בדלתיים סגורות. הלוחמים שמחרפים את חייהם בעזה ובלבנון, ומגינים על ישראל במרחב החיץ בסוריה וביו"ש, כמו גם בני משפחותיהם המודאגים, לא צריכים לשמוע על מחלוקות בהנהגה ששולחת אותם לקרב, אלא אם כן כלו כל הקיצין ולא ניתן ליישב את הדברים בארבע עיניים.

ואין זו הפעם הראשונה שבה השר כ"ץ נוהג כך. די אם נזכיר את החלטתו שלא לאשר בינתיים את מינוייהם של שניים מהמפקדים בפיקוד דרום למפקדי חטיבת הצנחנים ויהל"ם, ואת הודעת הגינוי שלו על דבריו של דובר צה"ל בנוגע לחוק פלדשטיין שנאמרו תוך חריגה מסמכות, בשידור חי.

מצד שני, החלטותיו של השר כ"ץ הן מתבקשות וראויות לנוכח ההתמשכות הבלתי סבירה בעליל של התחקירים, אשר צריכים כבר היו להסתיים מזמן, וכן לנוכח הביקורת הקשה בתוך מערכת הביטחון על החלטות רא"ל הלוי בנוגע למינויים, שחלקם אולי דחופים, אבל אחרים יכולים היו להמתין עד לתום התחקירים.

יש שאלות, אין תשובות

כפי שכבר כתבנו ב"ישראל היום", בתוך הצבא יש לא מעט ביקורת על התמהמהות תחקירי 7 באוקטובר ועל כך שהצבא לא השלים אותם חרף העובדה שחלפו 441 ימים מאז, וחמור מכך - לא נתן תשובות למשפחות השכולות ולציבור הישראלי.

צה"ל אמנם קבע באיחור מפת דרכים מפורטת לתחקירים וחילק אותם לקטגוריות ולתתי־נושאים, ואף מינה צוותים שרובם המכריע, אם לא כולם, כבר השלימו את עבודתם. אלא שצוואר הבקבוק הוא הצגתם לרמטכ"ל, שלטענת הצבא נדחתה שוב ושוב משיקולים מבצעיים.

נזכיר כי בחודש יולי הוצג לציבור התחקיר הראשון על הקרב בקיבוץ בארי, אך מסקנותיו היו בעיקר כלפי הש"ג - קרי, לוחמי סיירת מטכ"ל ושלדג שקפצו ראשונים לקיבוץ ואולי יכלו היו להתנהל אחרת מבחינה טקטית. התחקיר המפורט מאוד, שהסביר מה קרה בכל דקה ודקה באותה שבת נוראה, לא נתן תשובה אמיתית לשאלה מה באמת קרה לנו ב־7 באוקטובר.

לאחר הצגת התחקיר, ובעקבות הביקורת, חשפנו ב"ישראל היום" שבצה"ל החליטו לדחות את המשך הצגת תחקירי הקרבות ביישובים. לאחר מכן המצב המבצעי בצפון החריף באמת, ומנע מהרמטכ"ל להמשיך בתחקירים.

בשבועות האחרונים חזר הרמטכ"ל לקיים את התחקירים בנוכחות המטה הכללי, והיום גם יוצג בפניו תחקיר הלילה שלפני הטבח. אלא שאנשים שנחשפו לחלק מהתחקירים סבורים כי במטכ"ל יש מי שמנסה "לייפות את המציאות", או לפחות להטיל יותר אחריות על הדרגים הנמוכים ופחות על צמרת הצבא.

וכאן גם המקום לשאול את השאלות על מי יחקור את המתחקרים, את התנהלות המטכ"ל ואת רא"ל הלוי עצמו; ואם ראוי בכלל שהרמטכ"ל, שאין ספק שכשל, הוא שיסכם את התחקירים הנוגעים לו ולהחלטות שקיבל או לא קיבל.

תחת צל כבד

גם באשר לעצירת מינויי האלופים יש צדק בהחלטתו של השר כ"ץ. רא"ל הלוי ספג ביקורת מוצדקת מאוד כשהחליט למנות לראש אמ"ן את אלוף שלומי בינדר, ששימש ראש חטיבת המבצעים ב־7 באוקטובר, מבלי שהושלם התחקיר בעניינו.

בינדר אמנם נחשב קצין מצוין, מהטובים שבטובים, אך הוא זה שהיה אחראי להפעלה הכושלת של הכוח באותה שבת - וכעת כראש אמ"ן, הוא והרמטכ"ל שכשל, הם שצריכים לסכם גם את התחקירים בעניין אגף המודיעין.

רא"ל הלוי קיבל אחריות למחדל הנורא ואמר שבבוא העת יממש אותה. אלא שבחודש הבא הוא ישלים שנתיים בתפקיד החשוב כחייל מספר אחת, וזהו המקום להזכיר שרוב כהונתו התבצעה לאחר אסון 7 באוקטובר ובצילו הכבד של המחדל. הלוי הוא אדם ערכי, וניתן לו את הקרדיט שאכן יעמוד במילתו, אך לא מעט סבורים כי היה צריך כבר לשמש דוגמה אישית ולפרוש מתפקידו אחר כבוד.

בינתיים ממשיך רא"ל הלוי לעצב את הצבא באמצעות מינויים וקביעת תוכניות עבודה להמשך, ובכך הוא למעשה מסנדל את הרמטכ"ל הבא שיחליף אותו. השר כ"ץ, בצדק מסוים, מנסה לעצור זאת - אם כי, כאמור, היה עדיף שיעשה זאת שלא בפומבי.