תם עידן אסד: נפילת המשטר בסוריה - תוצאה עקיפה של 7 באוקטובר

הדרמה הגדולה בסוריה והכותרות ברחבי העולם בנוגע לנפילתו משטר אסד דחקו לשולי השיח התקשורתי את העובדה שפעם נוספת, התמודד המודיעין הישראלי עם הפתעה בסיסית, קרי, אירוע שאיש לא העריך שיקרה, בטח שלא בעיתוי שבו התרחש, או באופן המהיר שבו אירע.

מה שברור הוא שהחלטתם של המורדים לצאת למתקפה נגד אסד קשורה בקשר הדוק לפעולה הישראלית בלבנון בחודשים האחרונים ולהחלשתו של חיזבאללה – שבשל כך, לא הצליח הפעם להיחלץ במהרה וביעילות לעזרתו של הרודן הסורי. גם שני בני בריתו הנוספים של אסד – איראן ורוסיה – לא מיהרו הפעם לעזרתו, האיראנים בין היתר בשל האיום הישראלי פן ייתקפו, והרוסים בשל מלחמתם באוקראינה.

למעשה, נפילתו של משטר אסד היא תוצאה עקיפה של אירועי 7 באוקטובר, וכפי שאמר אתמול ראש הממשלה נתניהו, תוצאה ישירה "של המכות שהנחתנו על איראן ועל חיזבאללה". ודווקא משום כך, למרות שלמחדל המודיעיני הפעם אין את אותן השלכות הרסניות של 7 באוקטובר, הכרחי לתחקר עד כמה בישראל ניתחו נכון את המציאות בסוריה, עד כמה הכירו את תכנית המורדים, ומשהחלה פעולתם – מדוע לא העריכו נכון את ההתפתחות המהירה של העניינים, ואת קריסתו של צבא אסד בתוך ימים אחדים.

כך או אחרת, לאף אחד אין ספק כי מדובר בשינוי טקטוני במזרח התיכון, שטומן בחובו סיכונים והזדמנויות. בגזרת הסיכונים המיידיים, בישראל תגברו כוחות ברמת הגולן, ופרסו כוחות באזור החיץ, במספר נקודות הנחוצות להגנה. בסוריה דווח כי מדובר בכניסת כוחות ישראליים למרחב החיץ בקונייטרה, אך לא זו הגיזרה היחידה שבה פעל צה"ל, ובין היתר אתמול דווח על פעילות ישראלית גם בחרמון הסורי. בישראל מציינים כי הפעולות מעבר לגבול הן זמניות, אם כי הזמן יכול להיות ארוך, בהתאם להתפתחויות ולאיומים.

כמו כן, בישראל מודאגים מאוד מאפשרות של נפילת נשק אסטרטגי, כמו נשק כימי, בידי המורדים או ידיים לא רצויות אחרות, ולכן על פי הדיווחים, צה"ל פעל ופועל כדי למנוע זאת. בהקשר זה נציין כי בשטח סוריה יש עדיין נשק אסטרטגי שכזה, בעיקר באזור "סוריה הקטנה", שטרם נפלה בידי המורדים, ובצה"ל עוקרים אחר המתרחש במקום.

סיכון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא מעשיה של איראן. טהרן ספגה מכה קשה מאוד בשבועות ובחודשים האחרונים, עם החלשה משמעותית של חיזבאללה, וכעת גם עם נפילתו של אסד. לפי מספר דוחות מודיעין במערב, כמו גם דוחות של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, איראן מעשירה בתקופה האחרונה אוראניום בקצב מהיר, וגם אם עדיין לא פרצה לגרעין, הרי שמרגע שתקבל את ההחלטה, בתוך זמן קצר תוכל לסיים העשרת אורניום לרמה של יותר מ-90% לכמה פצצות גרעיניות. כעת, כשהיא גם חשופה למתקפות לאחר שחיל האוויר הישראלי פגע אנושות במערכות ההגנה האווירית שלה, קיים חשש ממשי שמתוך מצוקה, תחליט איראן לפרוץ לגרעין, וזה דבר שישראל לא יכולה להרשות שיקרה.

בגזרת ההזדמנויות, ניתן כמובן למנות את הפגיעה בגורם משמעותי בציר הרשע האיראני. המורדים שתופסים ברגעים אלה את השלטון אינם אוהבי ישראל, בלשון המעטה, שכן מדובר בארגון, או ארגונים, הקשורים לאידיאולוגיה של אל-קעידה, ובכל זאת, מדובר בסונים, שניתן, אולי, להגיע איתם להבנות.

כמו כן, עדיין לא ברור אם השלטון החדש בדמשק יצליח לאחד את סוריה למדינה אחת, ואם לא – הרי שישראל יכולה ליצור קשרים עם קבוצות לא עוינות בסוריה, כמו הדרוזים, הכורדים, הנוצרים וגם אולי מוסלמים שירצו לחיות בשלום עם ישראל.

בכל מקרה, אל לה לישראל להישאר פאסיבית, ועליה ליזום – גם בשטח עצמו, וגם ברמה המדינית – כדי למזער את הסיכונים, ובעיקר את הסיכון הגדול מכולם, איראן, ולא לפספס את ההזדמנויות שבדרך, שיכולות לעצב כאן מזרח תיכון חדש, ולא כסיסמה.