המהפכה בסוריה: המשטר חדש, אך האתגרים ישנים

13 שנים לאחר תחילתה, ויותר מחצי מיליון אזרחים סוריים ששילמו בחייהם, מלחמת האזרחים נכנסת לשלב חדש (לא בטוח שהמלחמות הפנימיות הסתיימו) עם קריסתו של משטר אסד. שושלת משפחת אסד ששלטה ביד רמה כמיעוט בסוריה מגיעה לקיצה.

במהלך מלחמת האזרחים היה אסד כבר קרוב לסיום שלטונו, לפני כשמונה שנים היו אלה בנות בריתו רוסיה ואיראן שנחלצו לעזרתו (מתוך אינטרסים שלהם ולא מתוך טובת אסד וסוריה) והדפו את כוחות המורדים והאופוזיציה. הפעם המקרה שונה, הפעם התקפות המורדים תפסו את בנות בריתו של אסד במציאות אחרת ומורכבת יותר – רוסיה שקועה בעצמה במלחמה עם אוקראינה, אירן שקועה עד צוואר במלחמה האזורית מול ישראל ומשלמת מחיר כבד בדמות הפגיעה האנושה בשלוחותיה הקרובות (חיזבאללה וחמאס) ובעצמה בחזית ישירה ועצימה מול ישראל.

במלחמה האזורית ורבת הזירות (עזה, לבנון, המיליציות האירניות בעירק, החות'ים מתימן, איראן וזירת הפנים – יהודה ושומרון), הזירה הסורית היתה השקטה מבין כולם (הודות ללא מעט פעילות התקפית של צה"ל) . הפיכתה של זירה זו לזירה פעילה בעצימות גבוהה היא האינטרס האחרון של ישראל, לא אם יהיו אלו כוחות מורדים שיקבעו את בסיסם והיאחזותם ברמת הגולן הסורית ויותר מכך אם לתורך הואקום שנוצר בסוריה ביום שאחרי אסד, תממש איראן את חזונה ותיצור אחיזה בקרקע בסוריה ובכך תקדם את חזונה לרצף קרקעי מאיראן, דרך עירק וסוריה ועד לבנון, ובכך להשיג מוצא ישיר לים התיכון ולאירופה (מניעים כלכליים) ורצף של גבול ישיר עם ישראל (ממניעים צבאיים ואידאולוגיים).

ישראל הרשמית מצהירה כי איננה מתערבת בעניינים הפנימיים בסוריה, אמת חלקית. איננו מתערבים בבחירת השלטון הפנימית במדינת סוריה (למרות שמעולם רצוננו בשימור שלטונו של אסד לא היה מובהק יותר כמו בשבוע האחרון), אך אנחנו פועלים, ובצדק כדי לוודא שהתנאים שייווצרו בסוריה ביום שאחרי ההפיכה השלטונית לא תיווצר תשתית שעלולה להיות מכוונת לעבר ישראל , אסור שנשכח לרגע את הרקע האידאולוגי של אותה קבוצת מורדים ומנהיגה, חובבי ציון הם לא!.

מוקדם מלהעריך את ההשפעה של ההפיכה השלטונית בסוריה על ישראל, יתכן ושף מסתתרות הזדמנויות מרחיקות לכת כמו פגיעה וניתוק של אותו ציר שיעי חזוני שראה את הרצף הגיאוגרפי ועשה בסוריה כבשלו בעשור האחרון והשתמש בסוריה כנקודת מעבר של הברחות נשק, כנקודת ביניים לייצור אמצעי לחימה והעברתם לשלוחות האירניות באיזור ואף לשמש כבסיס קבע ומקום משכן לכוחות הרשע. האם כל זה נעלם באחת ? האם תוותר איראן על האחיזה האסטרטגית מבחינתה בסוריה ? האם הכלל סוריה תישמר כיישות מדינתית אחת ולא תתפצל למחוזות וקנטונים כפי שנסיון העבר מלמד שכך קרה במקומות של הפיכות שלטוניות שהיו תוצאה של אותו "אביב ערבי" שהחל בסוף 2010 בתוניסיה, מצרים, לוב, תימן ועוד וכעת אנו חוזים בעוד אחת מהשפעותיו.

ישראל, 14 חודשים לאחר מלחמה עצימה ומורכבת צריכה להימנע מפתיחת חזית חדשה ונוספת, המיקוד צריך להיות ולמנוע דריסת רגל אירנית בסוריה שתהפוך את הגבול האירני מול ישראל לישיר ובנוסף למנוע בכל דרך שחיזבאללה בחסות הסכם הפסקת האש והפיקוח על פעילותו בדרום לבנון יעתיק את היערכותו לסוריה. להזכיר שבתחילת מלחמת האזרחים שלח חיזבאללה אלפי לוחמים לצידו של אסד וחלקם הגדול כבר נלחם ברמת הגולן הסורית לפני עשור , המציאות כיום שונה, אך אסור לתת להיסטוריה לחזור על עצמה.

שלטון חדש בסוריה, עתידה לוט בערפל, האתגרים והמורכבויות אף רבות יותר לפני קריסת שלטון אסד. מקווה שבעוד זמן לא נתגעגע לאסד... ימים יגידו.

הכותב: תת אלוף (מיל') צביקה חיימוביץ, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי