הביטחוניסטים מעריכים: אלו מטרות צה"ל בלבנון

הטנקים המחומשים עברו את הגבול, והם צפויים להמשיך להתקדם. הלוחמים המאומנים ולמודי המלחמה צועדים לעבר הכפרים עם השמות הכה מוכרים, במטרה להגן על אזרחי ישראל לאחר שנה של מתקפה מצד החיזבאללה. אחרי המבצע הענק מהאוויר, הגיע הזמן שזרוע היבשה תפשיל את שרווליה ותחסל את האיום.

"המטרה שהציב הקבינט היא החזרת תושבי הצפון לביתם", מזכיר איתן בן דוד. "מה שנעשה עד עכשיו, שיוחס או לא יוחס לישראל, הם שורה של פעולות שנעשו בצורה מזהירה, אבל לא משנה כמה המבצעים האלו טובים וכמה פירקנו או חיסלנו את צמרת החיזבאללה, עדיין לא נוכל להחזיר את התושבים ללא מהלך קרקעי שיבטיח שלא יהיו גורמי חיזבאללה ואמל"ח בשטח שמול מדינת ישראל – בין הגבול לליטני. לא נוכל להבטיח את מטרת המלחמה בלי כניסה קרקעית, לוודא שהשטח נקי, שאין בו אמל"ח, מנהרות ומחבלים".

בן דוד, ששימש בעבר כראש המל"ל ובכיר בשב"כ, וכעת עמית במכון למדיניות נגד טרור (ICT) באוניברסיטת רייכמן, משוכנע כי הדרך שבה פועל צה"ל היא הדרך היחידה להחזיר את התושבים לצפון.

לקחים ממלחמת לבנון השנייה – הפעם אנחנו מוכנים יותר

אך מי שמצפה לזבנג וגמרנו, מבהיר בן דוד, צריך לחשוב שוב. "צה"ל מוכן, היו לו שנים להתכונן והוא כבר פועל שנה שלמה בדרום לבנון ומקזז יכולות. אך האם הכל יהיה מושלם? לא, כנראה שיהיו נפגעים ונצטרך יותר משבוע או שבועיים. אך צריך לפעול בצורה של 'אול אין'. לא כל יום נכנסים למלחמה, ולכן אם כבר עשינו זאת, צריך להביא לפירוק של חיזבאללה עד כמה שאפשר ולוודא שאין כפר שנשאר מאיים – גם אם זה אומר לפנות את התושבים ולגלח את הכפרים. המטרה היא לשכנע את תושבי הצפון שעשינו כל מה שאפשר, ולהביא להסדר מדיני, במקום 1701 שלא מחזיק מים".

מי שמפקד על הצבא כעת, בקבע ובמילואים, הם הקצינים הצעירים של המלחמה הקודמת, זו של יולי-אוגוסט 2006. הם ראו את הטעויות, למדו על בשרם מה משמעות כשלים בתמרון, והם נחושים שלא לחזור על אותן טעויות.

אל"ם (במיל') ד"ר רונן איציק, שהיה במלחמת לבנון השנייה סגן מפקד חטיבה 7 וכיום מעורב בתכנון התמרון בחיל השריון, אומר: "מלחמת לבנון השנייה היא האירוע המעצב של הקצינים הבכירים, והתמרון הנוכחי לא ייראה כמו אותה מלחמה. כשהתגלגלנו ב-2006 לתוך לבנון התחושה הייתה נוראית, כאילו אתה בא לחפות על בעיות. הפעם זה ייראה אחרת לגמרי – בעיקר השילוב של היבשה, האוויר והים, שבלבנון כלל לא היה".

"הפעם אנחנו מוכנים יותר – השליטה שלנו בלבנון מבחינה מודיעינית היא עצומה ואנחנו יודעים לאילו מלכודות לא ליפול. כל בניין הכוח והאימונים של הכוחות מתבססים על הלקחים מאותה תקופה והם הוטמעו היטב. בנוסף, כעת הגדודים והפלוגות מוכנים וחזקים בהרבה – הם אחרי ניסיון של שנה בלחימה משותפת ומכירים היטב אחד את השני".

רצועת ביטחון חדשה: הסכנה והפינוי של הכפרים הלבנוניים

איציק משוכנע כי צה"ל מסוגל לכבוש את הכפרים שמאיימים על ישראל בתוך זמן קצר. "מה שיקרה בלבנון דומה למה שקרה בעזה – כניסה של כוחות לנקודות ספציפיות והשתלטות על רכסים, לדוגמה את אזור אביבים שעליו שולט הכפר מארון א-ראס. סביר להניח שהכוחות ייכנסו לעומק טקטי של שניים או שלושה קילומטרים, לא לרוחב כל הגבול, אלא רק באזורים שבהם יש אזורים ששולטים עלינו, כדוגמת מטולה או מרגליות – מהלך מוגבל שתכליתו לייצר עומק לפנים – התקפה לשם שיפור ההגנה".

אנשי מערכת הביטחון הוותיקים מציינים כי יש מספר אפשרויות לצה"ל לפעול. התרחיש הסביר כרגע הינו פעולה קטנה להשתלטות על רכסים שולטים במרחק קצר מהגבול, במטרה להגן באופן ישיר על היישובים הישראליים ולהרחיק את כוח רדואן ואנשי החיזבאללה, ולנקות את האזור מאמל"ח או ממנהרות בשמורות טבע. אפשרות נוספת הינה תמרון ארוך יותר, בדומה למה שהיה בלבנון השנייה, במטרה להרחיק את חיזבאללה עד הליטני. הבעיה הינה בין היתר לוח הזמנים של עונות השנה. בעוד חודש וחצי עלולים בצה"ל למצוא את עצמם נאבקים גם באיתני הטבע – וחורף לבנוני אינו מקל על תמרון.

"אפשר לדבר על הכרעת חיזבאללה, אבל לטעמי בצדק לא הגדרנו זאת כמטרה, מכיוון שזה ייקח אותנו להרפתקה שלא נצליח להשלים אותה", אומר אל"ם במיל' חזי נחמה, לשעבר מפקד חטיבת אלכסנדרוני וכיום ממובילי פורום המפקדים והלוחמים במילואים. "עם זאת, יש הגדרת מינימום – תמרון מוגבל לאורך הגבול הבינלאומי, כדי להתמודד עם איום רדואן. יש אלפי חללים תת-קרקעיים שצריך להשמיד כדי לשלול את מתקפת שבעה באוקטובר של רדואן".

"לחיזבאללה יש שלושה סלים של יכולות – הטילים, הכתב"מים והתשתיות. הם חפרו את כל הגבול מראש הנקרה עד החרמון, בתת-קרקע שכוללת בונקרים ללוחמים ועמדות ירי. כל כפר סמוך גדר הוא סוג של מבצר של יכולות רדואן. לעניות דעתי, לשם צה"ל הולך – לשלול את יכולות רדואן לאורך הגדר. בניגוד למה שראינו בשבועות האחרונים – את זה חיל האוויר לא יודע לעשות. צבא היבשה מוכן לזה היטב, ואני מדבר עם הדמויות שמבינות בזה הכי הרבה. הזמן לעשות את הפעולה הזו הוא עכשיו – כל הדיבורים על המתנה של שנתיים-שלוש לא נכונות, כי יהיו מיליון סיבות לא לחזור למלחמה. אלו דיבורי סרק".

נחמה סובר כי יש צורך להקים רצועת ביטחון במרחק קצר מהיישובים, עד מציאת חלופה בינלאומית הולמת, בשל המבנה הטופוגרפי של השטח. "לצערנו, היישובים שלנו נחותים ותמיד יש שטח שולט מנגד. לכן צריך לתפוס את השטחים השולטים. עמדתי היא שיש צורך ברצועת ביטחון שתכלול שטחים שולטים במרחק 2-3 ק"מ מהגדר, שיגנו על היישובים עד שיגיע לכאן גורם בינלאומי רציני שייקח אחריות".

אחד הדברים ההכרחיים, אומר נחמה, הוא פינוי מלא של האוכלוסייה בכפרים הלבנוניים, כך שניתן יהיה לפגוע במחבלים ללא חשש וללא מניעה כלשהי. "כשנלחמים בלי אוכלוסייה פשוט בהרבה לבצע פעולות. כתמ"ם באוויר שמבצע ירי על מנת להרוג, בלי התלבטויות".

בן דוד מזהיר כי אחד הלקחים שעלינו להסיק ממלחמות העבר בלבנון הוא לא לנסות לבצע יותר ממה שאנו מסוגלים. "בעבר, כשהיינו במומנטום חיובי כמו עכשיו, כשידינו על העליונה, הייתה לנו נטייה להרחיב את המבצע עוד יותר. כי עם האוכל בא התיאבון. הדרג המדיני והצבאי צריכים לוודא שכל מהלך צבאי בדרום לבנון לא מתרחב עד בלי די, עד שנשכח את המטרה המרכזית שלנו וניתקע שם לבוץ מחודש. זה צריך להיות ממוקד, עוצמתי ומהיר, ובסופו להגיע להסדר עם הקהילה הבינלאומית, שתאפשר לתושבים בצפון לחזור לביתם".