מדינת ישראל אמנם מדינה צעירה, אך למודת מלחמות, משברים ומבצעים צבאיים בתכיפות גבוהה. לצערי, עובדה זו לא עמדה לזכותנו ב־7 באוקטובר. למרות זאת, אחרי כמעט 11 חודשים במלחמה היינו מצפים שהמדינה וקברניטיה יתעשתו וינהלו את המלחמה באופן יעיל ונכון יותר.
324 ימים במלחמה, עוד שבוע מתעתע עבר בין הסיכוי למתווה שחרור חטופים לסכנת הידרדרות למלחמה אזורית, ועדיין נדרש לעצור ולשאול: האם כך ראוי שתתנהל ותנוהל המלחמה, שאת סופה איננו רואים?
11 עובדות ומחשבות על איך לא מנהלים מלחמה ב־11 חודשים:
קבינט המלחמה: צוות מצומצם שאמור להביא ניסיון, יכולת והבנה ברמות הגבוהות ביותר. כאשר הקבינט לא מתכנס שבועות ארוכים והוא ממודר מתהליך קבלת ההחלטות, זה מעלה סימן שאלה גדול על תהליך קבלת ההחלטות והתנהלות המנגנון המדינתי החשוב ביותר בעת מלחמה.
מטרות המלחמה: המצפן של המלחמה, שממנו נגזרות הפעולות הטקטיות והמדיניות. לאחר זמן כה רב, עם שינויים רבים בזירות המלחמה, ראוי לבחון מחדש את מטרות המלחמה ואת סדר העדיפויות ביניהן, שכן סדר הופעתן משקף את חשיבותן. האם המטרות שהוגדרו ב־7 באוקטובר, כמו "מיטוט והשמדת חמאס", עדיין רלוונטיות ובנות השגה אחרי 11 חודשי לחימה? יש לשים לב שאפילו דובר צה"ל ושרים בממשלה כבר התבטאו שחלק ממטרות אלו אינן ניתנות למימוש. לכן, חיוני לקבוע מחדש מהי המטרה העליונה ומה סדר החשיבות של המטרות האחרות.
מצב הסיום: אין מעשה צבאי מבלי הגדרת מצב ותנאי הסיום, שאם לא כן הדבר משול לניווט בשטח ללא מצפן. ההתעקשות להגדיר את מצב סיום המלחמה בעזה רק לאחר השגת המטרות משמעה שסיום הלחימה לא יגיע. לדוגמה: מטרת מיטוט חמאס לא תושג ללא הגדרה ברורה של מנגנון הסיום ושל הגוף או הישות המקומית שיחליפו אותו בניהול הרצועה.
הסברה מקומית ועולמית: חסרה הסברה שוטפת בתחומים כמו חינוך, כלכלה, ביטחון תעסוקתי, ומנגנוני פיצויים. דובר צה"ל אינו תחליף להסברה מקיפה זו.
משק לשעת חירום: נדרש מנגנון אזרחי שיעבוד מול הרשויות המקומיות, יבטיח הכנת תשתית לאומית למלחמה ויבטיח רציפות תפקודית ושלטונית. כשאין כזה, כל משרד הטוב בעיניו יעשה - ללא יד מכוונת.
מערכת מושגים מפרשת: במצב כאוטי של מלחמה, נדרשת מערכת מושגים ברורה. מושגים כמו "ניצחון מוחלט" מייצרים יותר מבוכה מאשר הבהרה. במה מושג זה שונה מהמושג "ניצחון"? אין הבדל. ניצחון הוא ניצחון. נקודה.
אמון הציבור: מרכיב חשוב בחוסן הציבורי. המלחמה שהחלה במשבר אמון מחייבת את המנהיגים לעמול קשה על שיקומו ולפעול רק כשטובת הציבור לנגד עיניהם.
סינרגיה ודינמיות בין קברניטי המלחמה: חוסר הגיבוי בין ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל מחלחל לציבור ופוגע בחוסן הלאומי. לעבודת הצוות ומערכות היחסים בצמרת הדרג המדיני, יש חשיבות מכרעת.
תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים
גורמים ישראלים ל"ניו יורק טיימס": חמאס יסרב לשחרר את מרבית החטופים ללא סיום המלחמה
פרסומת | פתיתים של תקווה
דיווח ערבי: "השיחות על הפסקת האש בעזה עומדות בפני סיבוכים הולכים וגוברים"
חשש מחזית נוספת: בעקבות התגברות האיומים מירדן - שר הביטחון ייפגש עם ראשי המועצות
במה עוסקים ובמה לא: הציבור מצפה שהעיסוק ברמה המדינית יהיה רק בביטחון. העיסוק בנושאים שאינם קשורים למלחמה כמו חוק הרבנים, שינוי שיטת בחירות נציב שירות המדינה, העברת כספים לשותפות הקואליציוניות - מבטא ניתוק.
תחקיר: זו הדרך להשתפר וללמוד תוך כדי תנועה. אם יבחרו שלא לתחקר באומץ ובפתיחות, כיצד יבטיחו לציבור (ולעצמם) כי ההמשך יהיה טוב יותר מהביצועים עד כה? חסר תחקיר מעמיק ומקיף לשיפור הביצועים. תחקיר בארי אינו ממצה, ולציבור לא ידוע על תחקירים שנעשו בתוך משרדי הממשלה עצמם, אולי לא בכדי.
מנהיגות: זו נמדדת בעיניי באחריות ובדוגמה אישית. נדרשת מנהיגות שמחברת בין התהליכים, מתווה דרך, מבהירה את אי־הוודאות ונוסכת ביטחון במצבי לחץ. מנהיגות שמנתחת בראייה מערכתית ורב־ממדית את המציאות, ולא חוששת להשתנות. זה לא פשוט - אבל זה המבחן המשמעותי ביותר.
ניהול מלחמה הוא מעשה אומנות המשלב מנגנונים, מתודות ותהליכים עם מנהיגות מובילה. מלחמת "חרבות ברזל" מאתגרת את ישראל, ולמרות הבסיס האיתן של המדינה, התנהלותה במלחמה זו דורשת שיפור משמעותי. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא - כך לא מנהלים מלחמה!
תת־אלוף (מיל') צביקה חיימוביץ' הוא לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום יועץ אסטרטגי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו