אזהרת בכירי השב"כ לשעבר: האם נחזור לימי האוטובוסים המתפוצצים?

זה יכול היה להיות אחד הימים הקשים ביותר במציאות הישראלית הקשה גם כך. התרחיש: פיגוע של מטען נפץ שמתפוצץ בלב תל אביב וגורם לעשרות הרוגים ופצועים. מראות קשים שמחזירים רבים מהישראלים, המצויים גם ככה במתח רב ובחששות מטילים ומחדירת מחבלים, 20 שנה אחרונה לתקופה בה כמעט בכל שבוע ארע פיגוע טרור, בלב ליבה של המדינה ובזה אחר זה התפוצצו בישראל מחבלים באוטובוסים עמוסי נוסעים.

הפעם, האירוע הסתיים בפצוע אחד בלבד ובהרוג שזוהה בשלב מאוחר יותר כמחבל שחדר לתל אביב ככל הנראה מיהודה ושומרון.

פיגועי ההתאבדות נפסקו בשל כמה גורמים בהם: בניית הגדר, מבצעים ממוקדים של השב"כ לסיכול, פעילות של הרשות הפלשתינית נגד מחבלים ומצב גיאופוליטי שהשתנה בישראל.

ד"ר דורון מצא לשעבר בכיר בשב"כ וחוקר תחום ישראל-פלשתין לא ממש הופתע מהפיגוע בתל אביב. "האמת שלא הופתעתי ממה שקרה. אנחנו אמנם לא יודעים מי עשה את הפיגוע והאם טביעת האצבע היא של חיזבאללה או של איראן או ייתכן והסיפור הוא יותר בממדים הקלאסיים של חמאס, ג'יהאד איסלאמי או אפילו ארגון פת"ח שנכנסו מיהודה ושומרון. מאז השבעה באוקטובר ואפילו לפני היה ברור שהמערכת של יהודה ושומרון בוערת מבחינת היקפי הטרור. יש שם תשתית שנבנתה מתחת לאף שלנו ומתחת לאף של מנגנוני הביטחון. תשתית טרור מרובת פעילים, עם נשקים ועם ניסיונות להעתיק דפוסי לחימה"

ד"ר מצא מספר שצה"ל מנהל מלחמה ברחבי יהודה ושומרון בעצימות די גבוהה. "יש מהלכים, יש סיכולים, יש פשיטות על ג'נין, טול כרם ואפילו שכם ולאחרונה אפיל גם ברמאללה. ככל שצהל מגרד, נוגע ונכנס לשטחים האלו אנחנו רואים את ההיקפים הגבוהים של הטרור. אלו תשתיות של טרור שלא בנו את עצמם כמו ברצועת עזה כדי לשגר אלינו טילים והיו ניסיונות לעשות את זה, אבל אלו תשתיות טרור מהסוג הקלאסי של מחבלים שמחזיקים נשקים ומכינים מטענים ועושים פיגועים קלאסיים, מהסוג שראינו כבר בשנות ה-90".

"במובן הזה זה לא מאוד מפתיע שמחבל מסתובב עם מטען בתל אביב שהיה אמור להתפוצץ ולעשות פיגוע רב נפגעים. עד עכשיו, צריך להגיד ישראל הצליחה למנוע את המצב שהטרור הקלאסי הזה יחדור מתחומי יהודה ושומרון או השטחים לתחומי הקו הירוק. במידה מסוימת זה נעצר. עיקר פעילות הטרור הייתה באזור צפון השומרון ובמזרח ירושלים. לא ראינו את התופעה הזאת של זליגת הטרור לקו הירוק".

מצא טוען כי החשש הגדול הוא שישראל הולכת לקראת חידוש  הפיגועים הקלאסיים של מחבלים מתאבדים או מטענים שמתפוצצים בלב ישראל. "הפיגועים שראינו בשנות ה-80 90 ובשנות ה-2000 של טרור מתאבדים שהיא סוג של טרור אחר מאשר רקטות וטרור מנהרות זה הממד הראשון. הממד השני היא הזליגה לתוך תחומי הקו הירוק משהו שעד עכשיו צה"ל הצליח להכיל את זה במרחב הגיאוגרפי של יהודה ושומרון והוא לא חדר לערים המרכזיות. זה סיפור שבהחלט יכול להתפתח".

מצא טוען כי משהו שצריך להשתנות בתודעה הישראלית גם של אזרחי מדינת ישראל וגם של שירותי מדינת הביטחון. "בהחלט יכול להיות מצב שאנחנו נכנסים לתקופה שבה אנחנו נראה ניסיונות לייצא את הטרור מעבר יהודה ושומרון והמשמעות היא שאנחנו נראה פיגועים מהסוג של מחבל שלוקח קלצ'ניקוב ומרסס אזרחים או מחבל שלוקח מטען ומפוצץ אותו או שמחבל לוקח מטען והופך בעצמו למחבל מתאבד או מכונית תופת. זה כבר לא טרור סכינים בודדים קלאסיים. לקחת מטען או להרכיב מטען זה סיפור יותר רציני, זה מחייב ידע יותר רציני ויש צורך להעביר את המטען הנפץ באמצעות שב"ח, פעולה קצת יותר מורכבת ומסובכת".

"אם הפיגוע הזה היה יוצא לפועל, מדינת ישראל הייתה קמה בבוקר ולא מדברת על חטופים, אלא מדברת על דברים אחרים. אם האירוע הזה היה מתרחש במקום אחר, היו הרבה מאוד ישראלים נרצחים ועשרות פצועים" אומר אריק ברבינג (האריס) שכיהן בעבר בשב"כ כראש מרחב ירושלים ויו"ש וכראש אגף הסייבר.

ברבינג מכיר היטב את מרחב יהודה ושומרון ומבין למה תושבי ישראל צריכים לחשוש. "מערכת הביטחון ובעיקר השב"כ שאני מכיר אותו וגם צה"ל רואים בפיגוע הזה ככשל. זה כישלון מקצועי, פעם אחת זה כישלון מודיעיני ופעם שנייה זה כישלון אג"מ שזה מעברים, זה משטרה זה סיירים שנותנים הגנה".

הפיגוע הזה התקיים בפעם הראשונה אחרי כמעט 20 שנה. בין אם הוא היה פיגוע מטען או פיגוע של מחבל מתאבד, מערכת הביטחון נדרשת להתייחס לאירוע החבלני הזה כאירוע שהתמשש, על כל ההשלכות הקשות. יש לוודא כי ניסיון זה אינו מלמד על גישה חדשה של תשתיות הטרור ביהודה ושומרון לפעול בעומק הארץ - ולא רק במחנות הפליטים ובצירי התנועה ביהודה ושומרון.

אני חושב שצריך לעשות תחקיר מעמיק ולבדוק נתונים מודיעיניים. כמובן שהמהלך הראשון הוא חקירת שטח שמתבצעת בזירה עצמה ממנה אפשר ללמוד הרבה מאוד דברים. הדבר הראשון שהייתי עושה תחקיר ראשוני ומנסה להבין מי הוא הבן אדם שהתפוצץ ולאיזה תשתית הוא קשור. ובצד השני לבדוק למול תשתיות שיש ביהודה ושומרון, איזה תשתיות ביהודה ושמרון יש ואיזה סימנים פיספסתי ולמי יש את היכולת להוציא כאלו פיגועים מול ישראל.

ואני אומר את זה בזהירות המתבקשת שככל הנראה המפגע התעסק עם המטען והפעיל איזה רכיב כי אין סיבה להתפוצץ ברחוב כאשר אין אנשים. זה נראה כמו תאונת עבודה. בדרך כלל מפגעים מגיעים לאזורים שהם מכירים, בניינים שהם מכירים או מסעדות".

בשבועות האחרונים עדים תושבי קו התפר למראות של עשרות פועלים פלסטינים שמטפסים על גדר ההפרדה וחודרים באין מפריע לישראל. מרביתם מוגדרים כשוהים בלתי חוקיים שמחפשים עבודה, אבל ביניהם יכולים להיות גם כאלה שרוצים לבצע פיגועי טרור בישראל.

ברבינג טוען כי מרבית הפיגועים לא מבוצעים על ידי שב"חים. "צריך להבין שרוב השב"חים שמגיעים לישראל רוצים לעבוד, יש מעט מאוד מהם שמעורבים בטרור. ככה זה כשיש לך אפשרות להגיע ולעבור לישראל בפרצות האינסופיות שטרן נסתמו. לצערי זו מלחמה סיזיפית יום יומית שלא מתועדפת בצורה גבוהה כי צריך את האנשים במקומות אחרים. השב"חים ממשיכים להגיע בהמוניהם לישראל והקבלנים מקבלים אותם בשמחה רבה, אחרת עם מי יבנו את המגדלים בתל אביב. החומה הביטחונית בעוטף ירושלים וגדר ההפרדה בהחלט אמורה להיות חסם או מחסום לכניסה לישראל, אבל אף פעם זה לא יהיה הרמטי אף פעם לא יהיה 100%.

יש פתחים ופרצות שלא טופלו. גם במקומות שיש חומה אי אפשר להשאיר אותה רק כחומה אלא צריך לשים מארבים או כוחות. כי כיום אין כל כך הרתעה לחומה בדיוק כמו שבישובי בת חפר הקימו פטרולים של תושבים ויש ערנות ובלילה הישוב סגור וזה מקשה על החדירה ליישובים. זה ימנע וישבש חלק מהדברים שאנחנו לא רוצים שיקרו.

כדי לצמצם את הסיכון, משרד הביטחון חייב להמשיך בשיפור מתמיד של הפרצות בקו התפר, סגירת קו התפר, הצבת יכולות הרתעה עם מחויבות למימוש מהיר ככל הניתן. יש לצמצם עוד יותר את היתרי הכניסה לאזורי התעשייה באיו"ש. נדרשת יותר אבטחה במקומות רגישים, והתארגנות שונה לקראת פתיחת שנת הלימודים, ערנות, דריכות וחימוש לכל בעל רישיון לנשיאת נשק.

הימים האחרונים מלמדים על מה שאנו חוששים ממנו תקופה ארוכה. המצב ביהודה ושומרון הפך למסוכן ביותר מאז תחילת מבצע חומת מגן בשנת 2002. איומי הטרור בשטח וזליגה של מפגעים לפיגועים בערים השונות ברחבי הארץ, סוגי אמצעי הלחימה, המטענים והמלכודים - כל אלה הביאו את גזרת איו"ש לרגישות רבה ביותר".

ארז קריינר לשעבר ראש חטיבה בשב"כ  חושב שישראל צריכה למנוע את השינוי שעשוי להגיע כיוון שפיגוע כזה גם אם הוא לא היה מאוד מוצלח בראייה של מספר הנפגעים שהוא גרם, בראייה של הטרוריסטים הוא מהווה השראה גם לאחרים. "לפי הפרסומים חומר הנפץ שהיה במטען הוא חומר נפץ מאולתר ולא חומר נפץ תיקני.זה יכול להלהיט את הרוחות או להלהיב אחרים לבצע פיגוע ואולי לנסות להצליח יותר.

אף אחד מאיתנו לא חושב שמאחורי הגדר או השטחים שמקיפים אותנו יש חבורה גדולה של חובבי ציון שרק מחכה לראות איך לשפר את מדינת ישראל. אנחנו תמיד חייבים לישון עם עין אחת פתוחה. מוטיבציות לבצע פיגועים קיימות כל הזמן,  והם בעליות בגלל האירועים ובגלל המלחמה בעזה. אין מצב כזה שלא תהיה מוטיבציה, לפחות לכמה שנים הקרובות".

לדברי קריינר שירות הביטחון סיכל סדרי גודל של עשרות ומאות פיגועים בשנה. " אפשר לומר שהשירות סיכל למעלה מ-300 פיגועים בשנה כמעט פיגוע ביום. כוחות הביטחון כל הזמן עובדים בדופק גבוה לסכל פיגועים. אני חושב שהסבירות שנחזור לתקופה כמו מלפני 20 שנה היא לא גבוהה וצריך לוודא שהיא תישאר לא גבוהה ואכן לא נעמוד עכשיו בפני איזה גל של פיגועים".

גם א. שכיהן בעבר כרכז שב"כ והשתתף בשתי האינטיפאדות אומר כי כמו שהשב"כ לא צפה אף אחד מהאינטיפאדות, לא את הראשונה ולא את השנייה, הוא לא צפה את הפיגוע בלב תל אביב. "אם היינו כל כך טובים היינו צופים את השבעה באוקטובר. החברים שלנו שנמצאים בשב"כ מסכלים כל שבוע פיגועים בסדרי גודל גדולים והציבור לא יודע מהסיכולים. הרכזים בשב"כ חיים את השטח, מה שקרה השבוע זו תקלה, איך לא ידענו על המחבל? איך מחבל מצליח להגיע ללב תל אביב עם מטען חבלה?. יכול להיות שזה אדם שהחליט לקום בבוקר ולהניח מטען".

"יתכן וזה פיגוע של אדם שהיה לו מטען בבית או שאלתר מטען כמו מפגע בודד. יתכן ויהיו עוד מפגעים בודדים, אבל אף אחד לא יודע איזה השלכות. זה שהחמאס לקחו אחריות זה לא אומר שהם תכננו את הפיגוע. אנחנו בתקופה מתוחה. כל עוד היו תנועות פונדמליסיטות יהיו פה פיגועים. זה גלים של כן הצלחה או לא הצלחה. הצד השני אף פעם לא נכנס לרגיעה. זה הכל בגלל שהשב"כ מצליח יותר טוב לסכל פיגועים. ההבדל הוא האם ישראל מתחה את החבל חזק מידי. רק מי שחי במחנות הפליטים מבין הזה".