החל מהיום: שירות החובה יקוצר בחודשיים

היום (שני) ייכנס לתוקפו החוק שלפיו הגברים שיתגייסו לצה"ל יחויבו בשירות חובה של 30 חודשים בלבד, במקום 32.

החוק לא חל רטרואקטיבית על מי שכבר משרתים בצבא, אלא על מי שיתגייסו מעתה והלאה, כלומר, החל ממחזור גיוס אוגוסט הקרוב. כבר לפני המלחמה תכננו בצה"ל לבקש לבטל את קיצור שירות החובה, בין היתר משום שמחזורי הגיוס בצה"ל מתנהלים במחזוריות של ארבעה חודשים, ושחרור לאחר 30 חודשים היה יוצר "בור" של חודשיים, או שהיה מחייב את הצבא לשנות את מחזורי הגיוס ואורך ההכשרה.

אלא שכעת, נוכח המלחמה והאתגרים הביטחוניים, צה"ל מבקש להאריך את שירות החובה בחזרה ל־36 חודשים, כפי שהיה עד לפני כמה שנים, אך נכון לרגע זה, כל עוד סוגיית גיוס החרדים לצה"ל לא נפתרת, קשה לראות את החקיקה הזו עוברת.

כבר כעת, מאז תחילת המלחמה ונוכח העומס הגדול המוטל על אנשי המילואים והכוחות הסדירים, כל לוחם שמסיים שירות של 32 חודשים מקבל באופן מיידי צו 8 לשירות של ארבעה חודשים באותה מסגרת. המשמעות הכלכלית של צווים אלו היא עשרות מיליוני שקלים.

במערכת הביטחון מעוניינים גם להאריך בשנה את גיל הפטור ממילואים, אך כידוע, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, יולי אדלשטיין, דחה את ההצבעה על החוק בהיעדר "הסכמה רחבה", כשהמשמעות היא שלוחמים שאינם קצינים ישתחררו משירות מילואים באופן אוטומטית בגיל 40. דרישות מערכת הביטחון להכביד את העול על המשרתים בסדיר ובמילואים נובעות מהצרכים הביטחוניים שגברו באופן משמעותי - גם בעקבות הנפגעים הרבים במהלך תשעת חודשי המלחמה האחרונים, וגם משום שהמשימות של צה"ל גדלו באופן משמעותי.

לאור המצב הביטחוני, צה"ל נדרש להחזיק סדר כוחות גדול מאוד לאורך הגבולות - בצפון, בדרום ובאיו"ש, ובמקביל להמשיך להיערך למלחמה. בכל תרחיש שהוא, סדר הכוחות לאורך גבול הרצועה יצטרך להישאר גדול לאורך תקופה ארוכה, וכך בוודאי גם בגבול הצפון, בין שתתפתח מלחמה עם חיזבאללה, ובוודאי אם לא תתפתח. הגדלת סדר הכוחות הסדיר של צה"ל תלויה במידה רבה גם ביכולת לגייס חרדים - אלא שחרף החלטת בג"ץ, ספק אם בתקופה הקרובה נראה המוני חרדים נוהרים לבקו"ם.

כדי לעמוד בלשון החלטת בג"ץ, באכ"א מקיימים בימים אלה עבודת מטה לאיתור 3,000 חרדים שהסיכוי שיתגייסו אם יקבלו צווי גיוס לצבא הוא גבוה יחסית. ההערכה היא שהעבודה תושלם בתוך כמה שבועות, ואז יישלחו הצווים, אך לא ברור כמה מהם יתגייסו בפועל. בצבא מסבירים כי בין שהחרדים יתגייסו ובין שלא, המצב הביטחוני המורכב מחייב עוד כוח אדם, ולכן קיים צורך ביטחוני מובהק להאריך את שירות הסדיר בארבעה חודשים, ולדחות בשנה את גיל הפטור ממילואים.

דמי לידה למילואימניקיות

לצד העומס המוטל על משרתי ומשרתות המילואים, ועדת שרים לחקיקה אישרה אתמול תיקון משמעותי בחוק שהובילה יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה ח"כ פנינה תמנו שטה, יחד עם שדולת הנשים שיכלול את ימי המילואים בחישוב דמי הלדה על ידי ביטוח לאומי.

בשדולת הנשים מסבירות שמדובר בלקונה בחוק: "כל אישה עובדת שמשלמת ביטוח לאומי זכאית לקבל דמי לידה, בהתאם למספר חודשי העבודה ולמשכורת. עד היום, שירות מילואים לא היה מוגדר בחוק כיום קובע לתחילת קבלת דמי הלידה. לכן, ימי המילואים לא נצברו כחודשי עבודה עבור נשים שלא עבדו קודם לכן".

לאחר השלמת תהליך החקיקה, עשרות נשים משרתות מילואים יהיו זכאיות לדמי לידה.

בהכנת הידיעה השתתפה מרב סבר