העומס על משרתי המילואים: "40 אלף חיילים קרביים לא נקראו לשירות מתחילת המלחמה"

צה"ל חושף לראשונה מפרוץ המלחמה את הנתונים על רזרבות המילואים שלא מוצו. בישיבת הממשלה שבה אושר להאריך את משך השירות של החיילים הנמצאים בשירות פעיל, ביקשה השרה אורית סטרוק, לברר כמה חיילים פוטנציאלים אינם משרתים. "מה קורה עם ה-50,000 החיילים ששוחררו ממילואים ולא הוחזרו"? שאלה סטרוק. על פי המצגת, רוב מסיימי הצבא הסדיר לא נקלטים במערך המילואים.

בתגובה, אמר תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תומכ״א (תכנון ומנהל כוח אדם), כי יש 70,000 חיילי מילואים שלא היו בשירות פעיל וחזרו לשירות מאז פרוץ המלחמה. עם זאת, הוסיף טייב, "יש עדיין כ-40,000 לוחמים קרביים, מתוכם כ-15,000 מתחת לגיל 35, שעלינו לקלוט אותם בחזרה". זו הפעם הראשונה שהצבא הציג לדרג הפוליטי את הנתון המספרי אודות חיילי המילואים שעקרונית יכולים לשרת, שוחררו משירות פעיל, ולא נקראו בחזרה.

הקצין הבכיר הדגיש עם זאת כי הפעולה האפקטיבית ביותר להקל על המילואים היא הארכת השירות הסדיר בחקיקה ל-36 חודשים, במקום 32 כיום. הסיבה לכך היא שארבעה חודשי שירות של גדוד סדיר באים במקום חודש שירות של ארבעה גדודי מילואים בכל שנה. הממשלה מצידה לא נענית לבקשת הצבא להאריך את השירות הסדיר לשלוש מלאות, כפי שהיה בעבר, בשל הזעם הציבורי על המשך הפטור לחרדים.

בשל כך, השירות הסדיר מוארך בפועל באמצעות צווי 8, אשר במסגרתו משולמות לחיילים משכורות של 13,000 ש"ח בחודש. עם זאת, כיוון שלא מדובר בהחלטה ארוכת טווח, בצבא לא מסוגלים לקבל החלטות לטווח הארוך בנושא חלוקת עומסי השירות. מסיבה זו, אמר טייב לשרים, "לפני כן (החזרת חיילים מילואים שאינם בשירות פעיל) צריך לקבל את ההחלטות על בניין הכוח". יצוין כי ראש הממשלה אמר שאינו מכיר את הנתונים ובכוונתו לדון בהם.

מנגד, גם בממשלה וגם בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, חברים בקואליציה ובאופוזיציה מביעים תסכול מכך שצה"ל לא ממצה את מאגרי המילואים, אלא מאריך את משך השירות על היחידות הפעילות. ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), לשעבר ראש אכ"א, אמר לפני מספר חודשים לתא"ל טייב בדיון בכנסת כי "הזמן בעבורו שומרים מאגרים (של משרתי מילואים) הוא עכשיו. אתה בא לכאן על מנת להכביד את העומס המוטל על אלו המשרתים, אחרי שהם כבר כמעט חמישה חודשים במילואים - תעבוד יותר קשה, תלך לכל אותם האנשים שנמצאים במאגרים. למתי תשמור אותם במאגרים אם לא לעכשיו?".

הדיון בממשלה התפתח על רקע החלטת הממשלה לדחות בשנה, לגיל 41, את גיל השחרור ממילואים לחיילים. לקצינים נדחה גיל השחרור בשנתיים, ל-46. משמעות ההחלטה היא הטלת עוד ימי שירות על יחידות המילואים הקיימות, במקום לפזר את העומס באמצעות הקמת יחידות חדשות. החלטת הממשלה עוררה זעם רב מצד אימהות ורעיות ללוחמים.

מארגון "אימהות ללוחמים" מיוזמת "אמא ערה", נמסר כי "בזמן שהילדים שלנו ממלאים את צו המילואים השני והשלישי, המדינה מכבידה את הנטל שעל כתפיהם, ובמקביל - מאפשרת לאחרים להשתמט. הממשלה הזו הצביעה נגדנו פעמיים. פעם אחת נגד הלוחמים שלה, הילדים שלנו, שהשפעות המלחמה האינטנסיבית שוחקות אותם מ-7 באוקטובר. בפעם השנייה נגד הביטחון של כולנו: לחימה צבאית ממושכת ללא תוכנית מדינית, היא סכנה ממשית לעתידה של המדינה".

תנועת "אימהות בחזית", אמרה כי "כמו גנבים בלילה אישרה ממשלה שחלקה הלא מבוטל לא שירת יום מימיו בצה״ל את העלאת גיל הפטור. אותה ממשלה שהפילה בשבוע שעבר הצעת חוק למתן נקודת זיכוי לנשות חיילי מילואים, אותה ממשלה שלא מוציאה צווי גיוס לחרדים בניגוד לחוק, ממשיכה להפיל עוד ועוד משימות על המשרתים. תמו הימים ששתקנו. אין לממשלה שום לגיטימציה מהציבור למהלך הזה, אנו דורשות להחזיר את המנדט לעם".

תגובת דובר צה"ל: "מתחילת המלחמה הוחזרו לשירות מילואים פעיל כ-70,000 משרתי מילואים ממאגרים ומפטור. תהליך מיצוי של מאגרי כוח האדם במילואים נמשך, לרבות בחינת גיוס משרתים שקיבלו בעבר פטור משירות מילואים.

"המספר 40,000 מתייחס ללוחמים שקיבלו פטור ממילואים לאורך העשור האחרון. רק 15,000 מתוכם מתחת לגיל 35, והם נבחנים להחזרה למאגרי שירות מילואים כחלק מפוטנציאל בניין הכח הצבאי. כל מי שיוחלט לגביו כי נדרש להחזירו לשירות תבחן מועמדותו בהתאם לכשירותו הנוכחית ותנתן לו זכות הטיעון בעניין".