מחיר כבד לעסקה: היתרונות, החסרונות והמחלוקת הפוליטית שבדרך

מסתמן שישראל תתבקש לשחרר 100 מחבלים תמורת חטוף אחד, ולהפסיק את הלחימה לתקופה • החסרונות: ישוחררו רק חלק מהחטופים, לחמאס יהיה זמן וקלפי מיקוח, והמחיר עלול לעלות לשחרור מפגעים שרצחו • מאידך חלק מעקורי הדרום והצפון יוכלו לחזור לבתיהם

מחאת הנשים לשחרור החטופים. צילום: קוקו

עסקת החטופים המסתמנת צפויה לעורר מחלוקת פוליטית עמוקה. ישראל נדרשת לשלם בה מחירים כבדים, ולא תשיב הביתה את כל החטופים.

העסקה המוצעת כוללת שחרור עשרות חטופים – נשים, מבוגרים וחולים. בתמורה תידרש ישראל לשחרר אלפי אסירים פלשתינים (על-פי מפתח של 100 אסירים לכל חטוף), ותסכים להפסקת אש ממושכת שתארך במצטבר כחודש וחצי ולהגדלה משמעותית של הסיוע ההומניטרי שיוכנס לרצועה. האסירים הפלשתינים שישוחררו לא יכללו רוצחים, וישראל גם לא תתחייב על הפסקת הלחימה ועל נסיגה מלאה מהרצועה.

נתניהו, גלנט וגנץ. העסקה תאושר?, צילום: לע"מ

לעסקה המוצעת שני יתרונות בולטים: הראשון, היא שוברת יותר מחודשיים של מבוי סתום במו"מ, ומשרטטת מתווה להשבת חטופים הביתה. השני, היא לא מונעת מישראל לשוב למטרה המרכזית השנייה של המלחמה - הכרעת החמאס, כפי שעשתה בסיומה של העסקה הקודמת שבמסגרתה שוחררו 85 חטופים ישראלים.

שר האוצר סמוטריץ. המחנה הניצי צפוי להתנגד לעסקה כזו, צילום: אורן בן חקון

לעסקה גם שני חסרונות בולטים: הראשון, היא מציבה מחיר יקר בהרבה עבור כל חטוף (בעסקה הקודמת היחס היה 3  אסירים תמורת חטוף אחד), ומרמזת שבהמשך המחיר אף יעלה ויחייב שחרור של אסירים עם דם על הידיים במטרה להשיב חטופים נוספים. השני, היא מותירה בידי החמאס מספר רב של חטופים, שישמשו אותו לקידום מטרותיו – ובראשן שימור שלטונו.

ההצהרות מול המציאות

ההסכמה העקרונית שנתנה ישראל לעסקה מלמדת על המצוקה שאליה נקלעה הממשלה. אחרי 116 ימי לחימה, ובניגוד לתקוות, לא יכלה ישראל לשרטט לעצמה מתווה אחר שיאפשר השבת חטופים חיים לארץ בפרק זמן סביר. ההצהרות כי הלחץ הצבאי מקדם את עניינם של החטופים לא גובו בתוצאות; למעשה רק חטופה אחת (אורי מגידיש) שוחררה במבצע צבאי, ואילו מספר גדול בהרבה של חטופים נהרגו מאש צה"ל או הוצאו להורג בידי החמאס. גם התקווה כי בעת הזאת כבר יחוסלו כמה מראשי החמאס נכזבה.

ביחד עם לחץ ציבורי גובר בישראל, נדרשה הממשלה להכריע. לאחר שגורמי המקצוע בצה"ל ובשב"כ הבהירו כי ידעו לשוב ללחימה גם בתום הפוגה ארוכה יחסית, הוחלט לקדם את העסקה. בישראל מודעים לכך שהיא תאפשר לחמאס זמן ממושך להתאוששות ולשיקום תשתיות ומסגרות לחימה שנפגעו. צריך להודות שגם צה"ל זקוק להתאוששות: חלק מהיחידות שחוקות, גם כלי הרכב דורשים טיפול. הפוגה תאפשר גם לשחרר אנשי מילואים נוספים, ולהפחית בנטל הכבד על המשק.

סעודת שבת מול בית דין בהאג שהקימו משפחות החטופים (ארכיון), צילום: אי.פי

ההפוגה הממושכת תעלה דילמות נוספות. העיקרית שבהן היא שאלת השבתם של תושבי הדרום לבתיהם. בהיעדר לחימה ואיום על העורף, לא סביר להותיר עשרות אלפי ישראלים בפליטות לפרק זמן כה ממושך. זה יחייב את הממשלה לנהוג באומץ, ולומר לתושבים שייתכן שגם בעתיד ישוגרו רקטות מעזה, אם כי במינון נמוך מבעבר. חריגים יישארו תושבי הקיבוצים שגרים על גבול הרצועה, שלא מתוכננים לשוב לבתיהם עד לקיץ הקרוב.

במהלך ההפוגה שסבבה את עסקת החטופים הקודמת, נצר גם חיזבאללה את הירי בצפון. סביר שינהג כך גם כעת, משום שהצהיר כי מלחמתו נעשית כהזדהות עם עזה. זה יאפשר להשיב גם את רוב תושבי הצפון לבתיהם, לבד מהישובים שנושקים לגבול לבנון. ישראל תוכל לנצל את פסק הזמן הזה כדי לנסות להגיע להסכם שירחיק את חיזבאללה מהגדר, ואם תיכשל – לצבור לגיטימציה למערכה צבאית נרחבת נגד הארגון בעתיד.

העסקה שנרקמת תחדד את המחלוקת הפוליטית בממשלה ובציבור. מחד, הגישה לפיה למלחמה בחמאס יש זמן, אפילו שנים, בעוד שזמנם של החטופים קצוב ואוזל בהתמדה, ויש לפעול לשחררם לאלתר. במלים אחרות: חטופים עכשיו, חמאס אחר כך, מחשש שאם חמאס יהיה עכשיו לא יישארו חטופים חיים אחר כך.

לפי הגישה השנייה חובה להמשיך להלום בחמאס כעת, עד למיטוטו, קודם לעניינם של החטופים. החשש הוא שחמאס ירוויח זמן ויצבור כוח, וישראל תאבד אנרגיה ולגיטימציה ותיוותר בלי כל החטופים וגם בלי מיטוט החמאס, ויתכן שתידרש לשלם בעתיד מחירים כבדים עוד יותר.

נתניהו רמז על כוונותיו כאשר נתן אור ירוק לצוות הישראלי להתקדם לעסקה. היא תזכה לגיבוי של המחנה היוני בממשלתו – שמובל בידי גנץ, איזנקוט ואריה דרעי – ולהתנגדות של המחנה הניצי, בהובלתם של בן גביר וסמוטריץ'. נתניהו ייאלץ לתמרן כאן בין המחויבות הבסיסית של המדינה לחטופים והתמיכה הציבורית הנרחבת בהסכם, לבין אפשרות לבקיעים בקואליציה על רקע אי מיצוי מהלכי המלחמה – בעיקר אם יתבצעו עסקאות המשך שיאריכו את פרק הזמן של אי הלוחמה, ועל רקע הלחץ הבינלאומי (שצפוי לגבור) להגיע להסכמות על עתיד הרצועה.

כעת תידרש ישראל להבהיר את כוונותיה. סמוטריץ' טען כי בעזה יתקיים ממשל צבאי, ושרים וח"כים מהימין השתתפו שלשום במפגן תמיכה סר טעם בהקמה מחודשת של ישובים ישראלים בעזה.

גלנט מיהר להצהיר שזה לא יקרה, ובארה"ב ציטטו הצהרות של נתניהו שהתחייב שלישראל אין כוונה לשלוט ברצועה.

למרות נטייתה להקדים את העניינים הפוליטיים לענייני המדינה, ישראל לא תוכל לדבר בשני קולות. רצונה לקדם עסקאות נוספות ולחדש את הלחימה מחייבים תמרונים מורכבים, ובעולם המערבי והערבי ידרשו כעת תשובות ובטוחות לרצינות כוונותיה של הממשלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר