"ידה של ההתנגדות ארוכה והיא תגיע לכל מי שינסה לפרק אותה מנשקה", איים אחמד בָּחַר, באחד מהנאומים המתוקשרים שנשא, ביושבו על כס יו"ר המועצה המחוקקת בעזה.
בניין הפרלמנט בעזה פוצץ // רשתות ערביות
בָּחַר, בן דור המייסדים של חמאס, וחבריו האחרים לפרלמנט, לא היו שם השבוע כשלוחמי גולני הגיעו. במקום השמור לו, ליד שולחן הנשיאות, הסתדרו חיילי גדוד 13 לצילום מזכרת קבוצתי, בטרם יהפוך גם המבנה הזה לגל של אבנים. הגדוד ש־41 מלוחמיו נהרגו בהתקפת הפתע בשמחת תורה, רשם ציון דרך נוסף במערכה למיטוט ממשל חמאס.
אין חסינות לשום מקום
ההשתלטות על מבנה הפרלמנט היתה יכולה להיחשב כצעד בעל משמעות סמלית בלבד, כמו ההגעה לביתו של איסמעיל הנייה ופיצוצו, או הנפת דגל ישראל במוצב נטוש של חמאס. אלא שבמאמץ המלחמתי כיום, חשיבותה רבה יותר.
ראשית, משום שזוהי אחת מתוך מאות פעולות דומות, שמשקלן המצטבר מעצב מציאות חדשה, ושנית - משום שהיא לא מסמלת את סוף המסע אלא רק את תחילתו. כמו בפשיטות המוצלחות על בתי החולים רנתיסי ושיפא, גם כאן פעולת צה"ל ממחישה את נחישותה של ישראל ומבהירה למחבלי חמאס: אין חסינות לשום מקום.
לצד ההשתלטות על מפקדות, חמ"לים ומתקנים ביטחוניים, מגבירים בצה"ל את ההתקפות גם נגד משטרת חמאס וגופי השלטון המקומי. שיתוקם חיוני כדי לשלול מחמאס את יכולתו לשלוט במצב, לתת שירותים לציבור ולאכוף את הנחיותיו.
יש חשיבות לכך שמתקני הממשל לא רק נתפסים על ידי צה"ל אלא גם מושמדים כליל לאחר סריקתם. זו הדרך לנפץ את תקוות חמאס שעזה תחזור לימים שלפני 7 באוקטובר.
את התקווה הזו צריך לנפץ לא רק באמצעות הפעילות הצבאית. אי אפשר להשאיר את מעברי הגבול בכרם שלום ובארז עומדים על תִּלם, ולחשוב שמישהו לוקח ברצינות את האפשרות שישראל לא תפתח יותר את שעריה לאוכלוסיית עזה.
כך גם באשר לפונקציית המת"ק (מוקד התיאום והקישור בין ישראל לפלשתינים) שעדיין קיימת, ולמעורבות הישראלית באספקת הצרכים ההומניטריים לתושבי עזה. ישראל צריכה לבטל כל פרקטיקה שמחשקת אותנו למציאות הקודמת. מה שהיה - לא יהיה.
להגביר לחץ גם על קטאר
היעד המיידי של חמאס הוא להביא להפסקת הלחימה מצד ישראל, תוך יצירת מסלול שיאפשר לו להפיק רווח מרבי מבני הערובה שברשותו. הוא תולה תקוות בערוץ המו"מ לעסקת חילופין, בלחץ הפנימי בישראל בסוגיה זו ובלחצים שהמערכת הבינלאומית תפעיל על ישראל בסוגיה ההומניטרית.
בראייתו, מכת הפתיחה שהנחית על ישראל יחד עם שרידותו מולה והרווחים שיפיק מהמיקוח על החטופים, יקנו לו "תהילת עולמים" ויפרמו את תדמיתה של ישראל כ"בלתי מנוצחת".
מבחינתה של ישראל, תנאי הפתיחה הקשים שבהם נכנסה למלחמה לא משאירים לה כל ברירה זולת מיטוט ממשל חמאס והשמדת יכולותיו הצבאיות. אם לא תשיג זאת, יהיו לכך השלכות על מאזן ההרתעה גם מול אויביה האחרים, באופן שיהיה עלול להעמיד אותה בפני איום קיומי. הישגיה במלחמה עד כה טובים, אך אינם מספיקים מול האתגר הזה.
כצפוי, בסיועה של קטאר, שהאינטרס העיקרי שלה הוא להבטיח את שרידותו, הניחו גורמי חמאס את הפיתוי והתחילו להשתמש בקלף שבידיהם, כדי להשיג את מטרותיהם. על הדרך הם ינסו למחוק מעט מכתם הברבריות הלא־אנושית שדבק בהם, וגם להגביר את המחלוקת ואת הלחצים הפנימיים בישראל.
אין לקנא בשרי הממשלה ובראשי מערכת הביטחון, שעה שיידרשו להכריע בעסקה לשחרורם של תינוקות ואמותיהם, בתמורה לשחרור מחבלים ולהפסקת הלחימה למשך כמה ימים.
לב מי יוכל לעמוד מול תמונותיהם של החטופים או מול שוועת בני משפחותיהם המיוסרים? ומנגד המחיר הכבד של השחרור: סיכון חיילינו.
הפסקת האש תאפשר לחמאס להעריך את המצב, להתארגן מחדש, לזהות נקודות תורפה בצד הישראלי, למגן, למלכד ולפגוע. גם הדלק שיוכנס יסייע לו מאוד. חמאס יתחיל את השלב הבא של הלחימה מעמדה משופרת מאוד ביחס למצבו הנוכחי.
מאחר שהעסקה שעל הפרק לא נותנת מענה לכל החטופים, הרי שיידרשו מהלכים נוספים עד להשבתם כולם. באשר לכך ראוי לזכור כי מה שהוביל להצעה הנוכחית הוא הלחץ שהופעל על חמאס, ולכן כדי להגדיל את הסיכויים וההזדמנויות ולהקטין את המחירים, חיוני להמשיכו ובה בעת להגביר את הלחצים גם על קטאר.
זו האחרונה, לא רק שאינה משלמת מחירים על תמיכתה המתמשכת בחמאס ועל אירוח מנהיגי ארגון הטרור בשטחה, אלא שהיא מחוזרת בעקבות הקשרים הללו ומנצלת את המצב לשדרוג מעמדה המדיני.
הגיע הזמן לשנות את המדיניות מול קטאר. לדרוש מארה"ב להפעיל כלפיה גם "מקלות" ולא רק "גזרים", לשקול מחדש את יחסיה עימה, לרבות ביטול או צמצום קשרים כלכליים, דיפלומטיים וצבאיים (אחד הבסיסים הצבאיים החשובים ביותר של ארה"ב במזה"ת נמצא במרחק של פחות מ־20 ק"מ מהמקום שבו מקיימים מנהיגי חמאס את פגישותיהם), והטלת סנקציות על כל הישויות הקטאריות המעורבות במתן תמיכה לחמאס.
יש לתבוע מקטאר לגרש לאלתר את מנהיגי חמאס שבשטחה ולראות את אלה כיעדים לפגיעה ממוקדת מצד ישראל.
הכותב מכהן כראש מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו