התחושה שהעבירו הפרשנים בתקשורת היתה שצריך לסיים את המבצע לפני שהוא יסתבך. הסתבכות פירושה נפגעים לכוחותינו. לא ברור אם זו דעתם או שזהו מסר מהפיקוד שמנהל את המבצע.
אלא שגם אם המבצע יימשך, זה לא מספיק. כאשר הכוחות נמצאים בתוך מחנה הפליטים בג'נין וכפי שאומרים התושבים מקומיים לסוכנויות הידיעות - הם עוברים דרך קירות מבית אל בית, השיקול של אסור להסתבך לא צריך להעיק על המפקדים. מבצע כזה מטבע הדברים צובר עוד מודיעין תוך כדי תנועה ועוד מטרות כתוצאה מהחיכוך בשטח ובעקבות מעצר מבוקשים. אם המטרה האמתית היא להגיע לנטרול מקסימלי של יכולות הטרור שנצברו בג'נין, יומיים אינם מספיקים. דרושים כמה ימי שהיה. הכוחות בשטח הם ההוכחה עבור האויב לגבי רצינות הכוונות של צה"ל.
הבעיה היא שמיד לאחר שדעת הקהל נרגעת מהאופוריה של עוד מבצע נגד הטרור, מתחיל להיכנס השיקול של להימנע מהרוגים בצד כוחותינו. השיקול צריך להיות השלמת משימות ולא ניתוק מגע כדי להימנע מ"הסתבכות" ומנפגעים. הגדרת המשימות, לפי השורות המעטות שפורסמו מהדף שהפיץ מפקד הכוחות באיו"ש, היא די מעורפלת.
שתי הנקודות החיוביות בהקשר המדיני והפוליטי הפנימי הן שצה"ל יצר ניתוק בין הפעילות המבצעית לבין שיגרת החיים של התושבים הפלשתינים. בולט המספר הגדול של אזרחים שיצאו למקומות העבודה שלהם גם בתחומי הקו הירוק.
בנוסף דווקא הממשלה הזאת שמנסים לקעקע אותה ולחבל בפעילותה, הצליחה ליצור קונצנזוס רחב מאוד ולגיטימציה מרשימה לפעולה רחבת היקף נגד הטרור בג'נין. גם לגבי שכם יש צ'ק פתוח שצה"ל עוד לא פדה. הקוסנזוס הוא סיבה טובה להמשיך בתנופה.
במבצע 'חומת מגן' לפני 21 שנים צה"ל חיסל בג'נין במשך ימי קרב ארוכים מעל חמישים מחבלים במחיר גבוה לכוחותינו. נראה שבאמצעים ובמיומנות שרכש צה"ל בעשורים שחלפו אפשר להגיע ליעד דומה במינימום נפגעים. יעד אחד ברור זה חיסול היכולות לייצור רקטות בג'נין ונטרול ה"מהנדסים" שעוסקים בכך.
אולי דווקא בגלל ההסכמה הרחבה על המבצע, ניכר מאמץ מיוזע למצוא מחלוקות מדומות. הרי הסחורה של חמת זעם חסרת טעם ותכלית נמכרת על המדף במחירי מבצע. אז נטען, שאם יוצאים למבצע, טחנות החקיקה בכנסת צריכות לעצור. וכאילו למארגני השיבושים בנתב"ג יש איזה זכות ריבונית, מחווה מצד הממשלה היתה נענית במחווה מצד מהומתני קפלן, שהפכו לגוף חתרני סמי-צבאי. אבל כל זה היה סוג של רעש, שהוא תולדה של התחושות האנטי-ממשלתיות כאשר אתה בהסכמה מלאה איתה על הטיפול בטרור.
המבצע שהחל אתמול הוא אחד הסימנים לשינוי קווי המדיניות והפעולה בתחומים שונים במדינה. לא פשוט להנהיג את השינויים האלה כאשר העומדים בראש הממסדים החשובים ביותר לא מונו בידי הממשלה ולעיתים הם פועלים לסיכול מדיניותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו