משטרת ישראל ביקשה לאחרונה ממשפחתה של הילדה נאוה אלימלך ז"ל, את הרשות לפתוח את קברה כדי לבצע חקירות נוספות במטרה לשפוך אור על פרשת הרצח הכאובה והמזעזעת. אלא שמעבר לעצם ההתקדמות בחקירה, עליה יש צו איסור פרסום גורף, עולה השאלה מה ניתן בכלל לעשות במקרה שהרוצח נמצא?
לאור העובדה שעל פי החוק הישראלי יש התיישנות גם על מעשי רצח, הפנינו את השאלה הזו לאנשים העוסקים בתחום, כדי לברר מה לדעתם כן ניתן לעשות כיום, אם בכלל.
פרופ' אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" ופרשן משפטי של "ישראל היום", מציין כי "יש להניח כי הן הפרקליטות והן בית המשפט שאיפשר, בצעד חריג ביותר, את פתיחת קברה של אלימלך, לא היו מאפשרים זאת אלמלא חשבו שההתיישנות אינה חלה במקרה זה".
פרופ' אביעד הכהן // צילום: אורן נחשון
"ככלל, עקרון ההתיישנות חל גם בתחום הפלילי. ההיגיון שניצב מאחוריו הוא שאדם אינו צריך לעמוד בסיכון פלילי כל ימי חייו, וזאת מלבד הקושי הראייתי שבבירור האמת בחלוף עשרות שנים מיום ביצוע העבירה. לפיכך, נקבעה בדין הישראלי, בחוק סדר הדין הפלילי, תקופת התיישנות בת 20 שנה לעבירה מסוג 'פשע'. עם זאת, כמו לכל כלל גם לכלל זה יש יוצא מן הכלל. חוק סדר הדין הפלילי ממשיך וקובע כי יש נסיבות שעשויות 'להקפיא' את מירוץ ההתיישנות, וביניהן קיומה של חקירה או פתיחה בהליך משפטי. בשל צו איסור הפרסום בפרשה שלפנינו, קשה לדעת מה נעשה בכל אותן 37 שנה, אך יש להניח שתיק החקירה טרם נסגר, ואם נעשו בו 'פעולות חקירה' במהלך 20 השנה האחרונות, לא חלה התיישנות".
"ראוי לגלות את האמת"
עורך הדין ציון אמיר מסביר כי ההתיישנות בתיק רצח נכנסת לתוקף אחרי 20 שנה וקשה מאוד לעצור את מירוץ ההתיישנות הזה. "נאוה אלימלך היא קרובת משפחה רחוקה שלי. היא במעגלים המשפחתיים הרחבים שלי. אולם כעורך דין אני צריך להגיד שהחוק קובע שיש התיישנות במקרי רצח אחרי 20 שנה ורק פעולה חקירתית משמעותית עוצרת את ההתיישנות הזו", הוא אומר.
בית הוריה של נאוה אלימלך // צילום: יוסי זליגר
"הכוונה בחקירה משמעותית היא לא פרסומים על התיק או פעולות טכניות אלא מעשה חקירה מאוד קריטי. זו כמעט הנקודה היחידה שבה אפשר לעצור את מירוץ ההתיישנות. קשה לי מאוד לראות מה נעשה ב-30 השנה האחרונות שנכנס אל ההגדרה הזו. אני אמנם לא בקיא בפעולות אך לא פורסמה שום עשייה רצינית של המשטרה לאורך השנים. לכן, עם כל הצער שבכך לא ברור לי מה ניתן לעשות היום לרוצח אם הוא נמצא. כמובן כדאי לדעת מה קרה, גם חקר האמת הוא דבר חשוב מאוד".
שאלה מורכבת משפטית
השופט בדימוס, פרופ' עודד מודריק, מרצה באוניברסיטת אריאל ולשעבר סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, סבור כי ללא פעולה חקירתית ממשית, חלה התיישנות בתיק הרצח, אך לדבריו ירידה לחקר האמת חשובה גם אם לא ניתן להעמיד את הרוצח לדין. "חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 9 ג', קובע שההתיישנות מתחילה ביום בו מסתיים הליך החקירה האחרון, קרי חקירת משטרה, או התחלת המשפט או הגשת כתב אישום. למעשה, אם לא סגרו את התיק אז לכאורה החקירה קיימת עד היום ומירוץ ההתיישנות לא החל אפילו".
הנאשם ברצח נועה אייל - דניאל נחמני // צילום: בני פלבן
"אבל יחד עם זה, בפועל, מבחינת בתי המשפט לא מספיק שתיק החקירה פתוח אלא צריך פעולה חקירתית ממשית, לכן לא משנה שבאופן פורמלי התיק פתוח - זה הרי טכני בלבד. זו הסיבה שכדי להימנע ממצבים כאלו המשטרה עושה כל הזמן פעולות, אפילו אם הן קצת מלאכותיות. פונים לבית המשפט, מאריכים צו קיים, שולחים שאילתא למז"פ. עושים תרגילים כדי שהחקירה תהיה פעולה חיה לאורך השנים. אלא שזו השאלה כאן כשימצאו, או אם ימצאו, חשוד כזה שיש תשתית ראייתית נגדו. חשוד כזה יטען להתיישנות בתיק, וכאן יהיה מאבק משפטי מורכב באמת.
קברה של נאוה ז"ל // צילום: יוסי זליגר
"המשטרה תראה שלאורך השנים היו פעולות. נניח שאחת לכמה זמן מתכנס צוות החוקרים ודן במה שיש כדי לדון בתיק, אפשר מבחינת המשטרה והפרקליטות לטעון שזה מהלך חקירתי. מנגד ההגנה תטען אחרת. כאן ברור שאם הפעולה תוגדר על ידי בית משפט כמשהו פורמלי או מלאכותי בית המשפט עלול לקבל את טענת ההתיישנות", הוסיף.
פרופ' מודריק הביא בהקשר לכך פסק דין של בית המשפט העליון, שקובע כי "פרשנות מושג ההתיישנות אינה כזו שמאפשרת מתיחה של החקירה עד אין סוף כדי למנוע מאדם את זכות ההתיישנות. חקירה צריכה להיות פעולה ממשית. להבדיל מהליך סרק שנועד לעצור את ההתיישנות אין די בהליך מנהלי. צריכה להתקיים פעולה ממשית שמכינה את החקירה או את התביעה העתידית".