ברקע הפרסום היום (שלישי) על "מכת הפרוטקשן בצפון", המשרד לביטחון הפנים פרסם את תזכיר "חוק הפרוטקשן" החדש. על פי בכירי המשרד, החוק עשוי לעצור כמעט לחלוטין את תופעת הפרוטקשן (דמי חסות), שאותם נאלצים לשלם בעלי עסקים רבים לעבריינים המתחזים למפעילי "חברות שמירה ואבטחה".
מדובר בתזכיר חוק "שירותי אבטחה", הנחשב לאחד מחוקי הדגל שאותו מובילים השר לביטחון הפנים ומנכ"ל המשרד, בתקווה להעבירו כבר במושב הכנסת הקרוב. על פי המשטרה, ארגוני הפרוטקשן פועלים היום בחסות חוק חברות השמירה המיושן. מדובר בחוק משנת 1968, שמטיל את האחריות לפיקוח על חברות השמירה על משרד המשפטים, אך ללא רגולציה שתישא בחובה גם ענישה.
לסחיטת דמי חסות יש קורבנות מסוגים שונים: בתי עסק, מוסדות ציבור, אישי ציבור ואנשים פרטיים. בין היתר, נפגעים בעלי מקצועות חופשיים, בני נוער, בעלי אתרי בנייה וקבלנים, חקלאים, עובדים זרים, מהמרים ובעלי חוב בשוק האפור ועוד. לפי דו"ח מבקר המדינה שעסק במשילות בנגב, יש גם גופים רשמיים שמשלמים דמי חסות, כמו מועצות מקומיות שנאלצות לתקצב דמי שמירה על מוסדות חינוך כדי למנוע פגיעה בהם.
כאמור, בישראל אין עדיין חוק שקובע ענישה או הגדרה ייחודית לסחיטת דמי חסות, וההעמדה לדין בעבירות אלו נעשית על פי רוב לפי שלושה סעיפי עבירה של חוק העונשין: סחיטה בכוח, סחיטה באיומים ונטילת נכסים. המשטרה דיווחה למרכז המחקר והמידע של הכנסת על קשיים בחקירות תלונות על גביית דמי חסות, הנובעים מכך שלעיתים סחיטת דמי חסות מאופיינת בערבוב של פעולות לגיטימיות ולא לגיטימיות. המשטרה אף הסבירה כי העבריינים מתחמקים מהרגולציה, שנועדה למנוע הקמת חברות שמירה בידי אנשים עם עבר פלילי, על ידי הצגת אדם ללא עבר פלילי (המכונה "קוף" בעגה העבריינית) כבעלים של החברה.
מטרת חוק הפרוטקשן החדש היא לאסדר את תחום רישוי שירותי אבטחה. החוק המוצע מבקש להעביר את האחריות לרישוי ולפיקוח של חברות אבטחה ושמירה מידי משרד המשפטים - למשרד לביטחון הפנים. החוק גם מבקש להוסיף מנגנוני רישוי ופיקוח וכך להתמודד עם תופעת גביית דמי חסות.
מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים, תומר לוטן, אמר ל"ישראל היום" כי לאור החשיבות שמשרדו מייחס לעבירת דמי החסות, במשרד לבט"פ מוקמת יחידה חדשה שתפקח לאחר קבלת החוק על חברות השמירה והאבטחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו