"אנשי המשטרה סברו ששימוש בטייזר הוא ברירת מחדל"

"אנשי השטח, שוטרי וקציני המשטרה, היו בדעה כי השימוש במכשיר הטייזר הוא ברירת המחדל לריסון עצור, ולא אמצעי אחרון לאחר ששימוש בכוח פיזי לא הועיל", כך קבע באחרונה בפסק דינו שופט בית משפט השלום בכפר סבא, אלדד נבו. השופט חייב בפיצויים של כ-30 אלף שקלים את המשטרה וקצין משטרה שהמדינה לא הסכימה לתת לו חסינות של עובד ציבור, אשר חשמל בטייזר עצור שהיה כבול למיטה בבית חולים. המדינה הגישה ערעור על פסק הדין.

מדובר במקרה שאירע לפני כמה שנים: התובע רכב על אופנוע בעיר בת ים, כשהמספר האחורי של האופנוע היה מוסתר על ידי שרשרת שהייתה תלויה מאחור. שוטרי סיור שהבחינו בו החלו לנסוע בעקבותיו, וקראו לו באמצעות מערכת הכריזה של הניידת לעצור בצד הדרך. התובע החל בניסיון בריחה מניידת המשטרה ולאחר מרדף ממושך ברחובות העיר, הצליחו שוטרי הסיור לעצור אותו, כשניידת המשטרה והאופנוע התנגשו זה בזה.

"נגרם נזק נפשי"

בבדיקה שערכו שוטרי הסיור במסוף המשטרתי, הבחינו כי רשום שרוכב האופנוע נוהג בזמן פסילה. לימים התברר כי רישום זה במסוף המשטרתי היה שגוי, ופסילת התובע מנהיגה עוכבה בהחלטת בית המשפט.

התובע, שנפצע, הועבר באמבולנס ממקום המעצר לבית החולים וולפסון. לאחר שהסתיים הטיפול בו, בשעות הערב, התבקש התובע על ידי אחד משוטרי הסיור להתלוות אליו לתחנת המשטרה לצורך חקירה. התובע סירב, והודיע לשוטר כי יהיה מוכן להתלוות אליו לתחנת המשטרה בתנאי שיעברו קודם בביתו על מנת לקחת את החלטת בית המשפט שמעכבת את הפסילה.

בבית החולים החל להתפתח עימות מילולי, תוך שהתובע איים על השוטרים בפגיעה בהם. התובע, שהיה אזוק ביד אחת, נאחז במיטתו, אך השוטרים לא עשו כל ניסיון לנתק את אחיזתו באמצעות כוח פיזי, עד שהגיע קצין המשמרת ולאחר זמן קצר שלף את מכשיר הטייזר וחשמל אותו כמה פעמים. התובע, שאיבד את יכולת ההתנגדות, התלווה לשוטרים בניידת המשטרה, ורק בתחנת המשטרה הוצאו מגופו חיצי הטייזר.

בהמשך הגיש התובע תביעת נזיקין נגד המשטרה וקצין המשמרת שחשמל אותו וטען כי השימוש שעשה במכשיר הטייזר היה שלא כדין, בהיעדר שיקול דעת ובאופן שאינו סביר. עוד ציין בתביעה כי התנהלות השוטרים, החל במעצר וכלה בשימוש בטייזר, גרמה לו לנזק נפשי שהוערך על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בשיעור של 5%.

אלימות מיותרת

השופט נבו קבע כי לא מדובר היה במעצר שווא, אולם קבע כי השימוש בטייזר היה שלא כדין ומתח ביקורת חריפה על המשטרה. "אינני נותן אמון בעדותו של קצין המשטרה כי עשה ניסיון לשחרר בכוח פיזי את ידיו של התובע... התובע לא תקף פיזית את השוטרים ולא הייתה צפויה ממנו פגיעה פיזית כלשהי בהם. אמנם התנהגותו, שכללה קללות ואיומים כלפי השוטרים, הייתה חמורה וכשלעצמה מהווה עבירה... תפיסת המציאות והחוק בעיני התובע שגויה מיסודה, אולם מצופה מכוח משטרתי מקצועי כי ינהג באיפוק וריסון אל מול פרובוקציות מעין אלה", כתב השופט נבו בהחלטתו.

השופט הוסיף: "בנסיבות המקרה כפי שתוארו לעיל, היה מצופה מהשוטרים כי ינסו להפעיל כוח פיזי סביר על מנת לנתק את ידיו של התובע ממוט המיטה, ואני סבור כי אין זו משימה בלתי אפשרית לשני שוטרים לפחות שהיו במקום".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר במקרה חריג שהתרחש בשנת 2011 ואינו מייצג כלל את השימוש המקצועי שנעשה במכשיר הטייזר במקרים המתאימים זה שנים רבות. ביהמ"ש קבע בקשר לתובע כי התנהגותו תרמה תרומה משמעותית להתרחשות האירועים שגרמו לנזקו, ופסק פיצוי בשיעור של פחות מ-2.5% מסכום התביעה המקורי, ובכל מקרה, נגד פסק הדין הוגש ערעור מטעם המדינה וגם מטעם הנתבע ודיון בעניינו נקבע לתחילת השנה הבאה".