החיים בישראל מורכבים. לא מדובר בדבר חדש. רק ביום רביעי האחרון התעוררנו למציאות העגומה עם עוד פיגוע שגבה את חייו של אריה שצ'ופק ז"ל בן ה-16. באותו הלילה קרתה טרגדיה בחולון שבה יורי וולקוב ז"ל נרצח רק כי העז להעיר לרוכב אופנוע שכמעט דרס אותו על נהיגתו הפראית. המשותף בשני האירועים הטרגייםהוא שפיכת דמים מיותרת, שגבתה את חייהם של חפים מפשע.
תדע כל אם עברייה שבניה לא מוגנים, מבית ומחוץ. תיעוד הרצח היה מזעזע: תחילה המשטרה דיווחה כי מדובר בקטטה שהובילה לדקירה, אך התיעוד עצמו מראה כמה היה קל לרוצח החולני לקחת את חייו של וולקוב תוך שניות אחדות.
לנה, אשתו של וולקוב, חצתה את הכביש לאחר שצילמה את האופנוע המתפרע. לטענתה, רוכב האופנוע פנה אליה ודרש ממנה למחוק את התמונות. לנה הסכימה וביקשה שימשיך בדרכו. וולקוב ראה את הנסיעה המאיימת של האופנוען לעבר אשתו וביקש ממנו "תתקדם גבר, הכל בסדר". בתוך כמה שניות רוכב האופנוע שלף חפץ חד ונעץ אותו בליבו של וולקוב. כך, בתוך כמה רגעים, נעלם עוד אדם מן העולם.
הסיפור הנ"ל יכול ללמד אותנו למה הפכה מדינת ישראל, על הקלות שבה ניתן היום לגמור לבן אדם את החיים. בגלל "הפשטות" ו"קלות הדעת" שעברה לרוצח בראש, ניתן להבין את מסוכנתו. אין עוררין כי מדובר בעוד רצח מיותר. תושבי האזור הגדירו את הרצח הנוראי בשלט שתלו בצומת שבו נרצח בפשטות: "נרצח פה אדם רק כי היה בזמן הלא נכון, במקום הלא נכון, מול האדם הלא נכון".
רצח גדי ויכמן: ירד להעיר לחבורת נערים ונדקר בלב
הבוקר בבית המשפט המשטרה ייחסה לחשוד המרכזי עבירת המתה בקלות דעת - ולא בנסיבות מחמירות. לאחר שהדבר עורר זעם בקרב הציבור, המשטרה הוציאה הבהרה כי דרישת המעצר היא בגין עבירת רצח ולא המתה בקלות דעת.
כדי להבין על מה מדובר, נסביר כי בשנת 2019 שונה חוק העונשין בנוגע לעבירות הריגה. עבירת המתה בקלות דעת ניתנת לגורם למותו של אדם בקלות דעת ודינו מאסר של 12 שנים. עבירת רצח ניתנת לגורם בכוונה או באדישות למותו של אדם ודינו מאסר עולם. עבירת רצח בעבירות מחמירות ניתנת אם המעשה נעשה באחת מתוך 11 נסיבות שונות, ביניהן אם המעשה נעשה באכזריות מיוחדת, או תוך התעללות גופנית או נפשית בקורבן, קרי התעללות בגופה, ביתור ועוד. אך זה נתון לפרשנות השופט, שכן יש שופטים שעלולים להכריע כי דקירה ישירה בלב היא מעשה שנעשה באכזריות מיוחדת.
סיפור דומה לרצח של יורי וולקוב קרה בשנת 2012, אז נרצח גדי ויכמן בבאר שבע באחת הפרשיות שזיעזעה את המדינה. ויכמן ירד להעיר לחבורת נערים שהרעישה בשכונה שלו. אחד הנערים, עדן אוחיון, שלף סכין ודקר בליבו את גדי ויכמן. אוחיון הורשע ברצח ונגזר עליו עונש של מאסר עולם.
למען יראו וייראו
על המשטרה ובית המשפט להעניש בחומרה את הרוצח המתועב למען יראו וייראו, ממש כמו אסיר ביטחוני או רוצח ראש ממשלה. הרצח הזה חייב להוביל סדר יום ולהיות בעל עונש תקדימי שיעמיד בפני כל אזרח את ההרתעה, שיפחית את כמות האנשים שמעיזים לצאת מהבית עם סכין בכיס.
כך אולי נוכל להבטיח לכל הורה במדינה שהילדים שלו יחיו בשלום. כי זה פשוט לא נתפס - איך אדם שמילא את חובתו האזרחית מצא את עצמו ללא רוח חיים בתוך דקות אחדות, בדיוק כמו שזה לא נתפס איך ילד בן 16 שבסך הכל יצא להתפלל מצא את מותו כשחיכה לאוטובוס. שפיכת הדמים המיותרת הזו צריכה להיפסק והיא תיפסק אך ורק עם ענישה לא רחמנית, היד הכי קשה שאפשר להבטיח. כל צפייה בתיעוד ואירוע פשע שמתחולל מדי יום מעלה את השאלה הקשה: זה מה שהפכנו להיות כאומה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו