חמש שנים עברו על ראובן (רובי) נמדר, מאז זכה ב-2014 בפרס ספיר על ספרו "הבית אשר נחרב", ובימים אלה חובק הסופר את התרגום החדש של ספרו לשפה הערבית, בתרגומו של אסעד עודה מחיפה, בהוצאת "כלבו".
"זהו אחד המפעלות היפים של פרס ספיר, המזכה את הסופר בתרגום מלא של הספר לערבית", מספר נמדר, 54, סופר, מתרגם ומרצה ליהדות וספרות עברית בניו יורק.
"הטעם הרע שהשאירה ההחלטה לשנות את תקנון הפרס בעקבות זכייתי לא העכיר את החוויה בטווח הארוך". רובי נמדר // צילום: Beowulf Sheehan
נמדר נולד בירושלים כבן למשפחה מצאצאי אנוסי משהד. המסע שלו לניו יורק החל לאחר שירותו הצבאי ב-1986, כאן התוודע לחיי הקהילה היהודית ממשהד, למד את השפה הפרסית והיה לימים למתרגם מתוך השירה הפרסית הקלאסית. הוא בוגר לימודי פילוסופיה, סוציולוגיה ולימודים איראנים באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרו הראשון, "חביב", זיכה אותו בפרס ביכורים מטעם משרד המדע התרבות וספורט לשנת 1998. בשנת 2000 שב לניו יורק בעקבות האהבה, ומאז הוא חי עם אשתו ושתי בנותיהם בתפוח הגדול.
"במהלך עבודת התרגום על 'הבית אשר נחרב' הייתה תקשורת נעימת ומאירת עיניים עם המתרגם ועם המו"ל סאלח עבאסי, ואני מקווה לפגוש אותם בביקורי הקרוב בארץ", הוא אומר בשמחה. עכשיו ממתין נמדר, סקרן ונרגש, לראות כיצד יתקבל ספרו אצל קוראיו הערבים, ולא פחות מכך, הוא משתאה מהעובדה שהמו"ל של הספר בתרגומו לערבית, סאלח עבאסי, מתכוון להציגו ביריד הספרים הבינלאומי באבו-דאבי. "זה נפלא בעיניי. אם אוזמן לאבו-דאבי אשמח מאד לנסוע".
"הבית אשר נחרב" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר) מביא את סיפורו של אנדרו כהן, פרופסור ומומחה עולמי לתרבות השוואתית, אדם שהוא התגלמות ההוויה הניו יורקית המצליחה והמרוצה מעצמה. מתגורר בבית מידות במנהטן, מפרסם מאמרים בכתבי עת נחשבים ומנהל מערכות יחסים סבוכות עם נשים.
כל הטוב הזה בחייו של כהן מתערער כשלפתע תוקפים אותו חזיונות מיסטיים והזיות על עבודת הכוהנים בבית המקדש בירושלים, וחושפים בקעים במסכת חייו הכאילו מושלמת. בתוך כך נשזרת בספר עלילת משנה הכתובה בלשון חז"ל, המתארת את סדר עבודת הקרבנות ביום הכיפורים.
"כמה מאוהביו של הספר טענו שאי אפשר יהיה לתרגם את הרומן לשפה זרה" // כריכת הספר "הבית אשר נחרב", בתרגום לערבית
אינטימיות עם טקסט
בראשונה הספר תורגם לאנגלית, והפך לסאגה ספרותית בפני עצמה, בשל הקושי בתרגום ספר שבו השפה העברית היא חלק מכבד מהוויית הספר. "כמה מאוהביו של הספר טענו שאי אפשר יהיה לתרגם את הרומן לשפה זרה, מכיוון שהלשון מושכת תשומת לב ומתנהגת כאילו הייתה גיבורה ראשית בו. לשמחתי העצומה, התרגום לאנגלית של הלל הלקין הפליא להעביר את המורכבויות הלשוניות והסימבוליות הרבות. הלל ואני ניהלנו שיחות טרנסאטלנטיות ארוכות על האופן בו ראוי לתרגם שמות של עצים, נתחי בשר, גופי מים גדולים וגוונים ותתי-גוון של הצבע האפור, בכל מה שקשור לעבודת הקרבנות בבית המקדש.
"התרגום היה כה מוצלח, עד שהמו"ל הצרפתי החליט לתרגם את הספר מאנגלית ולא מהמקור בעברית. בביקורי בפאריס נפעמתי מההבנה והאינטימיות עם הטקסט שגילו קוראים ומבקרים, מה שחיזק את אמונתי במימד הטלפתי שמסתתר מאחורי הלשון, שיחידי סגולה מסוגלים לחשוף".
בימים אלה ובפעם ה-19, יוצא מפעל הפיס בקול קורא לסופרים וסופרות להגשת מועמדות לפרס ספיר. גם היום יודע נמדר שלזכייה בפרס הייתה השפעה על דרכו של הספר בעולם, כמו גם על הקריירה הספרותית של הכותב. בהקשר לזה, זכורה הסערה שהתחוללה אז בברנז'ה הספרותית המקומית, כשחבריה קבלו על זכייתו של סופר שאינו מתגורר בישראל, מה שגרם בסופו של דבר לשינוי בתקנון הפרס היוקרתי (ופרס כספי של 150 אלף שקלים), הקובע כי רק סופרים שחיים בארץ יוכלו להיות מועמדים לפרס ספיר.
"נוצרה התעניינות רבה בקרב סוכנים ומו"לים בארה"ב ובאירופה. המוניטין של פרס ספיר חורג מגבולות ישראל והעברית, והזכייה סייעה לי לקבל חוזה בהוצאות ספרים גדולות ורציניות, בהן 'הרפר קולינס' בארה"ב ו'בלפונד' בצרפת. בשנה הבאה הספר ייצא בתרגום לרוסית בהוצאת 'קניז'ניקי'".
נפגעת מהשערוריה והגבלת הפרס לסופרים שחיים בישראל?
"זו החלטה שגויה לסגור את הפרס בפני סופרים עבריים שמתגוררים בחו"ל. היה לי חבל ועצוב שחוויית ההשתתפות והזכייה נעכרה. הרגשתי דחייה וזרות שכמותה לא חשתי מימיי. בעיקר חרה לי שסופרים רציניים וחשובים, בהם מאיה ערד, דב אלפון ואחרים שגרים בחו"ל, מודרים מהפרס על אף שתרומתם לספרות העברית חשובה ומרגשת לא פחות מהסופרים שחיים בישראל".
היית שב ומציג את מועמדותך?
"חד משמעית, כן! זה היה רגע שיא בקריירה הספרותית שלי. הטעם הרע שהשאירה ההחלטה לשנות את תקנון הפרס בעקבות זכייתי לא העכיר את החוויה בטווח הארוך. בעצם ההתמודדות והזכייה שלי, יש משום הצהרה בדבר מעמדן האוניברסלי של הלשון, התרבות והספרות העברית. אני עד למאבק מתמשך המתקיים בין אלה ששואפים לפתוח את הגבולות ולהרחיב את האופקים של התרבות העברית, ובין אלה שרוצים לסגור את גבולותיה ולהצר את אופקיה. אני מאמין גדול באוניברסליות של העברית, ואמשיך לעשות כמיטב יכולתי כדי לאפשר לה להתרחב, להתגמש ולפרוש כנפיים".
"התרגום היה כה מוצלח, עד שהמו"ל הצרפתי החליט לתרגם את הספר מאנגלית ולא מהמקור" // כריכת הספר "הבית אשר נחרב", בתרגום לאנגלית
קדושה, עמוקה ואפלה
השיחה עם רובי נמדר מתקיימת זמן קצר לפני שהוא ממריא מניו יורק לישראל, אל עיר הולדתו ירושלים, להשתתף כאורח הראשון בסדרה "הספרים שאני" בהנחיית שירי לב ארי, שתתקיים בבית עגנון ביום חמישי ה-16 במאי ב-20:00. "כירושלמי וחסיד נלהב של עגנון, לבית עגנון יש מקום חשוב בחיי. סופר נוסף שהשפיע עלי בצעירותי היה עמוס עוז. השניים ניגשו לעברית ביראת קודש, והם מורי המובהקים", הוא משתפך.
באירוע בבית עגנון ידבר נמדר על שש יצירות ספרותיות שהשפיעו עליו ועיצבו אותו ככותב: "והיה העקוב למישור", (ש"י עגנון), "הר העצה הרעה" (עמוס עוז), "מוות בוונציה" (תומס מאן), "משחק הדואנדה ותורתו" (פדריקו גרסיה לורקה), "הליוגבלוס: או האנרכיסט המוכתר" (אנטונן ארטו) ו"אַתָּה כּוֹנַנְתָּ עוֹלָם בְּרֹב חֶסֶד" (פיוט מאת יוסי בן יוסי בן המאה הרביעית).
"בכל שש היצירות אני מזהה יסוד של אש, תשוקה, קדושה עמוקה ואפלה. אלו המקומות בספרות ובאומנות שמושכים אותי אליהם כבחבלי קסם, ולשם אני מוליך את הכתיבה שלי", הוא משתף.
עבודת הקרבנות בבית המקדש בספרך, ניבאה את העיסוק המוגבר בנושא בישראל בשנה האחרונה?
"מעניין לחשוב על ספרים כמבשרים של תנודות ומגמות תרבותיות סמויות מן העין. תומס מאן, למשל, ראה בנובלה המופתית שלו "מות בוונציה" (והייתה לי מקור השראה בצעירותי) יצירה נבואית שבישרה את עליית הפשיזם והנאציזם, למרות שנכתבה ב-1912. אני לא יודע אם יש בי מספיק יומרה לקרוא לרומן שלי "רומן נבואי", אבל ללא ספק הוא נגע בעורק תת-קרקעי של משמעות חברתית ותרבותית, שממשיך להיחשף ככל שחולפות השנים".
בעבר התייחסת להלם התרבותי שחווה מהגר בניו יורק. כיצד נראים החיים בעידן טראמפ, ועם ותק של 20 שנה בארה"ב?
"הרומן 'הבית אשר נחרב' היה תגובה ספרותית לחדוות הגילוי של היבשת הענקית ושל העיר האדירה ניו יורק – שנושאת עצמה כעתיקה ואפופת מיתולוגיה, למרות היותה חדשה יחסית. העמדה התרבותית שלי בזמן הכתיבה הייתה תרבותית-ייחודית שאי אפשר לשחזר או לזייף. אילו הייתי כותב את הרומן היום, הוא היה נראה אחרת לגמרי, או לא היה נכתב כלל".
לצפות בקרוב לספר חדש?
"בימים אלה אני עובד על קובץ סיפורים עבריים קצרים בעלי תמה אמריקאית מובהקת. לראשונה, אני כותב גם על עולמם החצוי של ישראלים החיים בארה"ב, ועל ההגירה כמצב קיומי".
• לאור המצב: בוטל אירוע אירוויזיון
• הראל סקעת עוזב את "הכוכב הבא"
• אירוויזיון 2019: כל העדכונים
• ארז טל משתאה: "זו מפלצת שלא הכרתי"
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו