לפני עשרים שנה משהו קרה. התחלף מילניום. לא שנה, לא עשור, לא מאה. מילניום. אלף שנה. וזה גרם לאנשים לחשוב: רגע, אני נושם בערך 70-80 שנה בעולם הזה ואז מתפוגג, איפה זה שם אותי בתוך התמונה הגדולה יותר של הדברים? הרהורים קיומיים מסוג זה הביאו לפרץ יצירתי כמעט בלתי נתפס בהרבה תחומים, אבל הזמן לא מגיע בלי מחיר, והשנים שחקו את התובנות יחד עם האנשים.
עד שהגיע מספר קסם חדש – 2020. אנשים אוהבים להיתפס לדברים סמליים, לאירועים מקריים, למספרים עגולים, למה שזה לא יהיה. משום מה, לא משנה כמה כאפות העולם יאכיל אותנו, אנחנו נמשיך לראות בהתרחשויות רנדומליות לחלוטין סימן משמיים שהפעם הולך להשתנות לנו המזל. כנראה שכל אחד מאיתנו בטוח משום מה שיש לו מערכת יחסים מיוחדת עם היקום. אפשר לקרוא לזה טמטום, אבל יש מצב שזה מה שעוזר לנו לסחוב את העולם.
זה עולם מוזר, לפעמים אתה צריך שמישהו ייכנס במכונית שלך מאחורה בשעה שתיים בלילה, כשאתה נוהג בלי רישיון, כדי להבין שאמא שלך מתה. זה קרה לי בסילבסטר של שנת 2010, ונשענתי על ההגה המום, והנהג שנכנס בי בא והתחיל להתנצל אבל אמרתי לו שייסע. כמובן שהוא קפץ על ההזדמנות וברח בלי להחליף פרטים, ואני נשארתי ככה, שעון על ההגה, עד הבוקר, חושב על האמא המתה שלי ועל זה שכמה שנים קודם חשבתי לעצמי, ויותר מזה – הבטחתי לעצמי - שאהיה סופר.
היום של ההבטחה היה אחד מהנחרצים בחיי. תמיד ידעתי שהמשהו הזה יושב אצלי במאחורה של הראש, כל רגע בחיים שלי הרגשתי בנוכחותו וברמה מסוימת ידעתי שהוא קיים, אלא שאפילו לא דסקסתי אותו עם עצמי, כנראה כי לא באמת האמנתי שאני יכול להפוך את המשהו הזה לממשי מחוץ לעולמי הפרטי. אלא שבאותו יום אמרתי: פאק איט, זה לא שאני יכול לעשות את זה, אני אעשה את זה!
הנחרצות הלא אופיינית הזאת הגיעה מתחושת בטן שהיא אמונה, והיא החזיקה עוד כמה זמן, אבל בסופו של דבר חיי ואני נגררנו למקומות אחרים, והשנים שחקו את התובנות וכל התירוצים הרגילים. וכשישבתי שם על ההגה, חשבתי על זה שאולי זה לא סתם שהנהג הזה נכנס בי מאחור דווקא בלילה הספציפי הזה, ושכנראה מדובר בסימן משמיים שהשינוי חייב לבוא עכשיו. וזה הרגיש לי אמיתי לא פחות מהכאב שעלה מכיוון מהצוואר.
מאז עברו עוד עשר שנים, והרבה דברים השתנו, אבל אמא שלי עדיין מתה ואני עדיין לא סופר. אבל עכשיו אנחנו מתקרבים ל-1.1.2020, ויהיה לי קצת קשה להסביר לכם למה, אבל יש משהו מאוד סמלי בשילוב של המספרים האלה, משהו שצריך לעבור את החיים שלי כדי להבין. ואתם בטח תחשבו שאני מנסה לסיים בנימה צינית, אבל יש לי תחושה שהפעם זה הולך להיות אמיתי.
שמוליק נמר
2010-2019 | מסכמים עשור בתרבות:
• מהפכה: העשור המטורף של עומר אדם
• זה אני: העשור המשוגע של אייל גולן
• הרצללל: הסרטונים שעשו את העשור
• 10 המגמות ששינו את השואו ביז
• טלוויזיה: 25 הדמויות הגדולות של העשור
• תוכניות הטלוויזיה המביכות של העשור
• אלבומי העשור של כתבי "ישראל היום"
• עידן הבינג': הסדרות הגדולות של העשור
• סיפורי האהבה הגדולים של העשור
• כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!