הרבה הערכות נשמעות בנוגע ליעדי התקיפה בסוריה ולמטרותיה. מניתוח חומרי מודיעין רשמיים שנאספו על ידי ארה"ב במסגרת הכנת סנקציות על חברות תעופה איראניות כמו גם מודיעין גלוי אפשר ללמוד הרבה פרטים על המטען שחיפשו על פי פרסומים זרים המטוסים הישראליים.
צילום: סוכנות ג'יני
מדובר בסידרה של משלוחים, בת חמישה טונות כל אחת (3.8 טונות משקלו של כל טיל מדגם פאתח 110) ששונעו אווירית משדה התעופה האימאם עלי בטהרן באמצעות שתי חברות: איראן אייר ומהאן אייר.
החברות מפעילות כמה סוגים של מטוסי תובלה להעברת אמצעי לחימה לסוריה ולחיזבאללה, ובהם בואינג 767/747 השייך לחברת המטענים וצי מטוסי תובלה מדגם איליושין 76 ואנטולוב 74, השייכים למעשה למשמרות המהפכה וטסים בכיסוי חברת יאס אייר, מהאן אייר וקיש אייר ולעתים באמצעות קבלני משנה דוגמת חברות תובלה פרטיות מקירגיסטן ומבלארוס.
מטוסי האיליושין 76 נוהגים לנחות בשדה התעופה הצבאי מאזה או בבסיס טייסת התובלה של הבריגדה ה־29 הסורית הסמוכה לשדה התעופה הבינלאומי.
המטען - אמצעי הלחימה, שמועברים דרך מסוף המטענים אל חברת קש לעמילות מכס של משמרות המהפכה וחיזבאללה השוהה דרך קבע בבסיס. החברה משחררת את המשלוח ומאחסנת אותו באחד ממחסני השדה עד להעברתו למחסן קבוע הנמצא באחד ממחסני החירום, לדוגמה "אל־טל" ו"אל־סאבורה", של מטה האספקה של הצבא הסורי ומטה התעשייה הצבאית השוכן ב"אל־חמיאה" ממול מכון למחקרים מדעיים ליד שכונת ג'מראיה.
אנשי משמרות המהפכה מועברים דרך טרמינל הווי.איי.פי במסלול מזורז ללא בדיקת דרכונים.
נתיב הטיסה החשאי, המתבצע בדרך כלל באמצעות מטוסי האיליושין, עובר דרך עיראק והנתיב האזרחי מתבצע דרך טורקיה וביירות באמצעות מטוסי הג'מבו של איראן ומהאן אייר. מטוסי התובלה נוהגים לחנות מול מסוף המטענים או ברציף מספר 1, כך עולה מסידרת צילומי מעקב שערך המודיעין האמריקני רק לפני כשמונה חודשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו