הקופיקס של המשוררים

אחרי גבינת קוטג' וטלפונים סלולריים, הנה לכם שלב חדש במאבק נגד יוקר המחיה: הוצאת ספרי שירה. זוכרים ימים שבהם משורר חדש נדרש למשכנתה כדי לממן חלום ולפרסם את חרוזיו? מעכשיו יש אפשרות לעשות זאת בזול.

למהפכה הפואטית אחראים שני משוררים בני 24, אמיר סומר ויואב גלבוע, שהשיקו בחודש שעבר הוצאה פרטית לאור ששמה "הוצאה עצמית". האג'נדה שלהם נושאת אופי חברתי: מחיר הוגן, בלי קופונים שמנים ופערי תיווך שנגזרים על היוצר שבוחר בהם.

הכל התחיל כשסומר, די.ג'יי יליד חיפה שהפך לשם בולט בסצנת השירה העצמאית והבועטת בתל אביב, ביקש לפרסם ספר ביכורים ונתקל, לתדהמתו, בדרישות מחיר שגרמו לארנקו לסמור מאימה. "דיברו איתי על 20 אלף שקלים שאוציא מכיסי. לא הבנתי איך מגיעים בכלל לסכומים כאלה. כמו כל אמן 'תפרן', חשבתי איך היצירה שלי תצא החוצה, אבל בעלויות". מפגש עם גלבוע, סטודנט לסוציולוגיה מראשון לציון שהוציא ספר שירה בהוצאה ממוסדת, הצית אצל שניהם הארה: למה לא לעשות הכל לבד, במתכונת אינדי, חופשיים מחתימות על חוזים מכבידים וכובלים.

השניים סקרו חנויות ספרים, ביררו מחירי מינימום בבתי דפוס, למדו באופן עצמאי עריכה גרפית של ספרים מסרטונים ביו־טיוב והתקשרו עצמאית עם מפיץ ספרים מוביל - הכל במטרה לכווץ עלויות ולהוזיל את שרשרת המזון בדרך להוצאת ספר מוגמר. את הידע שצברו הם מציעים כעת ליוצרים אחרים, כשירות בהוצאה שלהם.

"ספר הפך היום לעסק שנמדד כלכלית ולא אמנותית", אומר גלבוע בפגישה עם השניים, "למעשה, אף הוצאה לא מעוניינת להוציא ספרי שירה חדשים, אלא אם כן הכותב מסכים לקחת על עצמו את כל האחריות הכספית. בסבב הבירורים שלנו הבנו עד כמה הוצאות מרוויחות על הכותבים שפונים אליהן". 

באינטרנט אפשר למצוא עשרות הוצאות שמציעות פרסום ספר בתשלום. במה אתם נבדלים?

סומר: "אצלנו אין מנגנון מנופח ומשרדים. אנחנו למעשה מתווכים, החוליה שמקשרת בין היוצר לבין הגורמים בשרשרת ההפקה של ספר. אנחנו בודקים למענו את העלויות הכי משתלמות, בלי לקחת לעצמנו עמלות תיווך. הכותב גם לא חותם לנו על כתב ויתור או על חלוקה בזכויות על היצירה. כל שקל שמגיע מעותקים שהוא מוכר דרכנו – נכנס לכיס שלו".

אז ממה אתם מרוויחים, בעצם?

גלבוע: "רק משירותים אמנותיים שאנחנו מציעים לכותב, אם הוא מעוניין בכך, כמו עריכה לשונית, עריכת תוכן או עיצוב גרפי. אם הכותב יעדיף לקבל את השירותים האלה מגורמים אחרים – נחבר אותו אליהם, במחיר הכי טוב שנמצא לו, ואז לא נרוויח גרוש. רק נהנה שעזרנו לעוד משורר לבוא לידי ביטוי".

"ההפקה זולה, אבל השירה לא"

לדברי סומר וגלבוע, עלות הפקת ספר שירה ב"הוצאה עצמית", שמפעילה גם דף על שמה בפייסבוק, עומדת על 6,000 שקלים לכותר בן 100 עמודים שיופץ במהדורת 300 עותקים. השניים מדגישים שמדובר בעלות הכוללת של התהליך מבחינתו של היוצר, ולא לסכום שמשולשל לכיסם. לטענתם, הפקת ספר דומה בהוצאה אחרת "עשויה לעלות פי שלושה, במקרה הטוב". 

אתם רואים את עצמכם כ"קופיקס" של עולם הספרות?

סומר: "זאת אנלוגיה יפה, אבל אצלנו החלק ה'זול' הוא תהליך ההפקה, לא רמת השירה".

גלבוע: "בניגוד לרוב ההוצאות האחרות, שלא תמיד מסננות פונים ומפרסמות במתכונת 'שילמת קיבלת', אנחנו לא נסכים להוציא כל ספר. לא נזנה את ההוצאה. לא מזמן פנה אלינו מוזיקאי מפורסם, שרוצה ספר תחת שם עט. השירים שלו היו גרועים בעינינו, אז סירבנו, למרות שהוא יכול היה להביא לנו הרבה יחסי ציבור תקשורתיים".

לדבריהם, ההוצאה פתוחה לכל מגוון הז'אנרים: שירה מזרחית, שירת מחאה, שירה בנושאים דתיים, שירה מגדרית, שירה להט"בית ואפילו שירה על סקס. "כל עוד החומרים טובים – אין לנו בעיה. נקבל כל משורר טרי ברוחו, רענן, בועט, עם אמירה ייחודית. לא כתבן של קלישאות חבוטות".  

כותר הבכורה של ההוצאה, שיצא לאור בתחילת החודש שעבר, הוא "הארת שוליים", ספר שירים של סומר עצמו, שאת הסכום הראשוני למימונו גייס באתר ההמונים "הדסטארט". בשנה הקרובה שואפים השניים להוציא לאור עוד כ־15 כותרים חדשים, כולל ספרי פרוזה ומחזות. בין האמנים שהם מטפחים בולטים הצייר־פסל טל סלוצקר והמשוררת בת ה־23 אורי פרסטר, בתו של השחקן משה פרסטר, שגלבוע מגדיר כ"יונה וולך של דור הכותבות העכשווי".

"מקסימום נפיץ בעצמנו"

כשאני שואל את סומר וגלבוע כיצד ההוצאות הממוסדות התייחסו למיזם שלהם, ואם הן לא מאוימות מהמודל שלהם, הם מרגיעים: "כרגע לא, כי אנחנו רק בהתחלה", אומר גלבוע, "עדיין מסתכלים עלינו כעל 'הפישרים הקטנים'. לא הרעדנו את האדמה מספיק כדי שידרסו אותנו. אבל גם אם ינסו, אנחנו לא מפחדים. יש לנו אג'נדה לטווח ארוך. מקסימום ניקח אופניים ונפיץ את הספרים בעצמנו". 

סומר: "אנחנו סולדים מהפוליטיקה, מהתככים ומהקליקות של עולם השירה והספרות. זה מגעיל ומלוכלך בעינינו. אנחנו מביאים משהו נקי יותר ונלחמים בגופים קפיטליסטיים שהשתלטו על תחום שאמור להיות טהור ונשגב".

המאמץ הזה שווה לאור קהל קוראי השירה המצומצם? יש בעיניכם קהל רחב לשירה בישראל?

גלבוע: "יש ועוד איך. השירה זוכה בשנים האחרונות לתחייה מחודשת. יוצאים לאור יותר ויותר כותרים בצורה סדירה, יש הרבה משוררים ייחודיים שמחפשים דרכים לבטא את עצמם. אם תגיע לערבי הקראת שירה בתל אביב – תגלה מקומות מפוצצים. יש אירועים חברתיים שלמים סביב שירה, וגם פסטיבלים שוקקים".

סומר: "אני מכיר בעובדה שהתחום הפך יותר רדוד בעידן ה'נקדן' והגרפומניה באינטרנט. אבל יש בישראל יצירה בועטת, רגשית ותוססת, וכל עוד אתה מביא משהו אותנטי ויצרי, אתה תצליח. תראה, למשל, את הפופולריות של ז'אנר ה'ספוקן וורד'. ההוצאה שלנו מתחברת בדיוק לווייב היצירתי הזה של אמנות חיה, מיידית, מגיבה. אצלנו אף משורר לא ייאלץ להמתין שנים עם היצירה שלו בתוך המגירה, רק משום שאין לו כסף בבנק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו