בשיתוף עו"ד שרון כהן
כאב גב פשוט
“זה התחיל מכלום,” מספר אביאל בקול שקט. “כאב גב אחרי יום עבודה ארוך. מי היה מאמין שביקור שגרתי אצל רופא המשפחה ישנה את כל חיי?”
בשנת 2018, אביאל, אז בן 26, הנדסאי מצטיין עם תעודת הצטיינות ושירות צבאי מלא, הגיע לרופא המשפחה בקופת חולים מקומית עם תלונה על כאבי גב. “הוא כתב מרשם לפירקוסט”, אמר שזה יעבור. זה נשמע כל כך פשוט,” הוא נזכר, מנסה להסתיר את הרעד בידיים.
המדרון החלקלק של אביאל
המרשמים הפשוטים הפכו לשגרה. חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. “בהתחלה זה היה נראה הגיוני,” מספרת אחותו של אביאל. “אח שלי סבל מכאבים, הרופא נתן לו תרופות. מי אנחנו שנערער על זה?”
אבל משהו השתנה. “ראיתי את אח שלי נעלם מול העיניים שלי,” היא ממשיכה בדמעות. “מהנדסאי מבריק שעבד במשרה מלאה, הוא הפך לצל של עצמו. המרשמים נהיו התוכן היחיד בחיים שלו.”
הזעקה
המשפחה לא עמדה מנגד. “פנינו לקופת החולים עשרות פעמים,” מספר אביו של אביאל. “התחננו שיפסיקו לתת לו את האופיאטים. הזהרנו שהוא מתמכר. אבל כלום לא קרה.”
עו”ד שרון כהן, המייצגת את אביאל בתביעה חסרת תקדים נגד קופת החולים, חושפת: “מצאנו מסמכים מדהימים. התרעות של רוקחים, מכתבים ממשפחה מודאגת, דו”חות על כמויות חריגות של מרשמים. הכל נקבר במערכת. אף אחד לא לקח אחריות.”
המספרים מדברים
“כשראיתי את הנתונים לראשונה, לא האמנתי,” מספרת עו”ד כהן. “מדובר בכמויות מפלצתיות של אופיאטים שנופקו לאדם אחד. רופא אחד, שש שנים, אלפי כדורים. איך זה יכול לקרות במערכת רפואית מתקדמת?”
התחקיר חושף כי במשך שש שנים, אביאל קיבל מרשמים בכמות שהייתה אמורה להדליק נורות אדומות בכל מערכת בקרה תקינה. “הם פשוט המשיכו לספק,” אומר בכאב. “גם כשהתחננתי שיעצרו אותי.”
“הם ידעו והמשיכו”
“המערכת נכשלה בכל צומת אפשרי,” קובעת עו”ד כהן בנחרצות. “העובדה שרופא משפחה אחד יכול היה להמשיך לתת מרשמים במשך שש שנים, ללא כל התערבות או בקרה, היא פשע רפואי של ממש.”
התיק שבנתה עו”ד כהן חושף שרשרת מחרידה של התעלמות שיטתית. “יש לנו תיעוד של שלוש פניות דחופות מהמשפחה לקופת החולים,” היא מסבירה. “יש לנו התרעות ממערכת המחשוב על חריגה בכמות המרשמים. יש לנו אפילו מכתב מרוקח שהתריע על הסכנה. ובכל זאת, המרשמים המשיכו לזרום.”
“המספרים המזעזעים נחשפים”
עו”ד שרון כהן מניחה על השולחן ערימת מסמכים. “אלה המרשמים של חודש אחד,” היא אומרת ומתחילה לפרוש אותם בזה אחר זה. “תסתכלו טוב – זו לא טעות רפואית, זו שיטה.”
היא שולפת טבלה מפורטת: שש קופסאות פנטה 100, שש קופסאות פנטה 75, שתי קופסאות אטנט 30, ושני כדורי אוקסיקוטין 40 – ליום. “בואו נעשה חשבון פשוט,” היא אומרת בקול רועד מזעם. “אנחנו מדברים על כמות של אופיאטים שיכולה להרדים פיל. וזה קרה חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה.”
אביאל, שיושב בפינת החדר, מביט בערימת המרשמים. “הייתי בטוח שאם רופא רושם, זה בטוח,” הוא אומר בשקט. “איך יכול להיות שאף אחד במערכת לא עצר את זה? שאף אחד לא ראה את הכמויות המטורפות האלה?”
“הנה,” עו”ד כהן מצביעה על תאריכים. “תראו איך הכמויות עולות בהדרגה. מפנטה 75 לפנטה 100. מכדור אחד לשניים. זו לא טעות – זו הזנחה פושעת. וכל הזמן הזה המערכת שתקה.”
במסמכים שחשפה עו”ד כהן מופיעות התרעות ממוחשבות על חריגה בכמות המרשמים. “המחשב צעק,” היא אומרת, “אבל אף אחד לא הקשיב. אביאל היה יכול להיות היום בשיא הקריירה שלו. במקום זה, הוא נאבק להישאר בחיים.”
“כל כדור,” ממשיך אביאל, “כל מרשם, היה עוד צעד במדרון. ואף אחד – אף אחד – לא אמר ‘עד כאן’.”
המחיר האנושי
היום, אביאל מוגדר כבעל נכות נפשית בשיעור 50% ואובדן כושר השתכרות של 100%. “קשה להאמין שזה אותו בחור,” אומרת אמו בקול שבור. “הוא היה כל כך מבריק, כל כך מלא חיים. היום הוא בקושי יוצא מהחדר שלו.”
“מה שהורס אותי יותר מכל,” מוסיף אביאל, “זה שזה היה יכול להיות כל כך פשוט למנוע את זה. היה צריך רק מישהו אחד במערכת שיגיד ‘עד כאן’.”
המאבק המשפטי
עו”ד שרון כהן, שנודעה בתחום תביעות הרשלנות הרפואית, רואה בתיק זה נקודת מפנה. “זה לא רק על אביאל,” היא מסבירה. “זה על אלפי אנשים שנופלים לאותה מלכודת בדיוק ברגע זה. המערכת הרפואית חייבת להבין שאי אפשר להמשיך ככה.”
התביעה שהגישה כוללת לא רק את הנזק האישי שנגרם לאביאל, אלא גם דרישה לשינוי מערכתי. “אנחנו דורשים הקמת מנגנון בקרה אמיתי,” היא מפרטת. “מערכת שתזהה דפוסי התמכרות, שתגן על החולים מפני עצמם, ובעיקר – שתמנע מקרים כאלה בעתיד.”
“לא עוד”
“כשאביאל הגיע אליי,” מספרת עו”ד כהן, “ראיתי מולי את הכישלון המערכתי במלוא עוצמתו. בחור צעיר, מוכשר, שכל חטאו היה שהוא האמין למערכת הרפואית. אני נחושה להפוך את המקרה שלו לנקודת מפנה.”
התביעה, שצפויה להיות תקדימית, כבר מעוררת הדים במערכת הבריאות. ״קופת החולים מפחדת,” אומרת עו”ד כהן בחיוך מר. “היא יודעת שאנחנו הולכים עד הסוף.”
תקווה בקצה המנהרה
אביאל, למרות הכל, מנסה לשמור על אופטימיות זהירה. “בזכות שרון, אני מרגיש שסוף סוף מישהו נלחם בשבילי את המלחמה הצודקת הזאת,” הוא אומר. “בטוח שהסיפור שלי יציל מישהו אחר.”
“זה המאבק של החיים שלי,” מסכמת עו”ד כהן. “להפוך את הטרגדיה האישית של אביאל למנוף לשינוי. כי בפעם הבאה שמישהו יגיע לרופא עם כאב גב פשוט, אני רוצה שהמערכת תגן עליו, לא תהרוס אותו.”
בשיתוף עו"ד שרון כהן
