משה פילוסוף : כך הילדים שלנו הושפעו משנה של מלחמה

בשיתוף משה פילוסוף

בשנת 2020, לפני כארבע שנים וחצי, נדמה היה שהעולם שאנחנו מכירים משתנה ללא היכר. מגפת הקורונה נכנסה לחיינו ושינתה סדרי עולם: בידודים, מסכות, בדיקות אנטיגן ושיחות זום נכנסו אל חיינו, לצד תחלואה שהובילה למוות. המגפה שינתה את חיינו ואת חייהם של רבים בעולם, והשפעותיה לא פסחו על הילדים, שנדבקו בעצמם וששגרת חייהם הופרה אינספור פעמים. מאתגר היה ללמוד שעות בזום, ולא קל להתחיל כיתה חדשה – ובכלל ללמוד ללא מסגרת שמנסה אך לא מספיק מצליחה להתמודד היטב עם האתגרים. כשנדמה היה שאין עוד אירוע שעלול להפר את שגרת החיים שלנו ולערער אותה, הגיעה השבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023 ושינתה את המציאות של כולנו.

ההשפעות ניכרות, והן לא פוסחות על כל היבט בחיינו: ביטחון אישי, פגיעה בנפש וברכוש, מרחבי אלימות, תחושת התפרקות ועוד. הילדים, שחלקם הפכו לנערים, נאלצים להתמודד שוב עם מציאות מתעתעת ושגרה המופרת לעתים קרובות. איך המלחמה שנכפתה עלינו משפיעה על הילדים? האם היא מובילה להפרעות שונות? ומה עם מי שכבר סובלים מהפרעות קשב וריכוז? משה פילוסוף, מטפל באמנויות בשילוב פסיכותרפייה קוגניטיבית התנהגותית (CBT) המטפל בין היתר בילדים ובנוער, מסביר כי קיימת אימה כללית בשנה האחרונה – והדבר כמובן עלול להשפיע באופן שלילי על הילדים שלנו באופן מיידי ואולי גם בהמשך.

“השגרה מופרת, משפחות נעקרות מביתן, משפחות מאבדות בני משפחה וכולם חווים חוסר ביטחון. היו תקופות שבהן מערכת החינוך גם לא קלטה תלמידים והיה ניסיון ללמוד מרחוק, וכיום חלק מתושבי הדרום והצפון לומדים במסגרות חדשות זמניות. וזאת מבלי לדבר על כך שכולם לומדים בין אזעקה אחת לשנייה. זהו מצב בלתי נסבל ונוצרו מצבים של פערים לימודיים ניכרים, אפילו פערים של שנה ויותר. נפגעה היכולת לנהל את השגרה, דבר שמקשה על החזקת קשרים חברתיים. הילדים נמצאים יותר בבית עם המסכים וההורים שלהם נקרעים בין הבית לעבודה בין סיפורי אימה לשאלות מהותיות בגלל המצב. הסיטואציה הזו חמורה עוד יותר, כאשר מדובר בילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז”, מסביר לנו משה פילוסוף.

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו התפתחותית, שבה לצד קשיי הקשב, ילדים וילדות עם ADHD גם מאופיינים בהיפראקטיביות ואימפולסיביות. “במצבי הפרעת הקשב הילד מתקשה בתפקודים של תכנון, ארגון, ויסות ויוזמה של דברים. אלו משפיעים לרעה על התפקוד החברתי, על ההתנהלות בבית, על התפקוד הרגשי וכמובן גם על התפקוד הלימודי”, מרחיב משה פילוסוף, ומציין שלאו קיימים כמובן בעולם רגוע ויציב “הדבר מביא לתסכול מאוד גדול של הילד עם תחושת כישלון וחוסר ביטחון, אבל גם של ההורים והצוות החינוכי. הפרעת קשב ו-ADHD עלולים להתגלות גם אצל אנשים וילדים כשרוניים עם רמת משכל גבוהה, ואין קשר בין השניים. אחד הדברים החשובים ביותר שלהם זקוקים ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז, הוא שגרה ברורה ועוגנים קבועים. זה מאפשר ביטחון ומאפשר להם להתנהל. לצערנו, זה לא קיים בשנה האחרונה”.

.

איך ניתן לסייע לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז?

הטיפול בהפרעות קשב וריכוז כולל בין היתר טיפול ביולוגי, פסיכולוגי וחברתי. כאשר מדברים על מערך ביולוגי מתכוונים לתרופות שונות, בהתאם לרצון ההורים והחלטתם. אבל גם אם מעניקים טיפול תרופתי כלשהו שמקטין את הקושי והבעיות, חשוב מאוד לתת מענה גם לחלקים הרגשיים, שבאמצעותם הילד לומד איך לחיות לצד הקשיים. יש מצבים שבהם צריך להפסיק טיפול תרופתי ותופעות קשות עלולות לחזור אם אין מענה רגשי הולם”, אומר משה פילוסוף. “בכל מקרה, מחקרים מראים שמי שטופלו מגיל צעיר, יתמודדו טוב יותר עם ההפרעה בהמשך חייהם גם ללא צורך בטיפול תומך. המטרה היא להוביל את הילד לרכוש כלים להתנהלות נכונה בכוחות עצמו. לדעתי, הגישה הטובה ביותר היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, או בקיצור CBT, לצד טיפול באמנות. CBT מתמקד בשיפור מיומנויות התנהגותיות ומחשבות, בחיזוק עצמי, ויסות רגשי ומיומנויות חברתיות”.

כיצד משפיע המצב הנוכחי על כלל הילדים?

במהלך השיחה שלנו, מפנה אותנו משה פילוסוף למושג “מסוגלות עצמית” שהגה הפסיכולוג אלברט בנדורה לפני יותר מ-40 שנה. טענתו היא שההפרעה פוגעת לא פעם באמונה של האדם ביכולתו לבצע משימות ולהתמודד איתן. ככל שהמסוגלות העצמית גבוהה יותר, כך גם הישגיו של האדם, אושרו ובריאותו הנפשית. “המסוגלות העצמית נרכשת בזכות הצלחות ונפגעת כשיש כשלונות. כמובן שבמצב שבו אנחנו מצויים בשנה האחרונה, תחושת הכישלון,שלא בהכרח קשורה לעשיית הילד, עלולה לגדול. לצד זה חשוב לציין שיש ילדים וגם מבוגרים שמצליחים ‘להשתמש’ כעת בהגנות אפקטיביות ולתפקד ולהיות במסוגלות עצמית רגילה. הגנה זו טובה ויעילה, אך לעתים יכולות להיות לה מחירים ארוכי טווח. חשוב על כן להבחין ולראות האם לצד התפקוד יש כעת או בהמשך סימני מצוקה כלשהם”.

לסביבה הקרובה של הילד יש השפעה על המסוגלות העצמית?

“כמובן. אפשר לומר שהעידוד והתמיכה של ההורים והצוות החינוכי הם קריטיים להתמודדות של הילד עם המשימות שלו, ויש להם השפעה גדולה על המסוגלות העצמית. הורים, מורים ומטפלים נקראים לא להיות פסיביים מול המציאות בה הילד חי כעת. המציאות העכשווית קשה ומאתגרת, ועל כן חשוב להקשיב ולראות את התגובות למציאות ולהתרחשויות. עלינו המבוגרים להיות ערניים ולסייע בקביעת סדר יום באופן מותאם, לחתור לאופק עצמאי, לתקן, להאמין, לראות את הטוב”.

ואם ההורים חווים בעצמם טלטלה?

“כולם מרגישים טלטלה עמוקה, שכן לצד האובדן וההרס, תחושת הזהות שלנו כיחידים נפגעה. במידת מה אנחנו לא מזהים את עצמנו. ההבנה, האמונות והמחשבות של כולנו השתנו בשנה האחרונה. אנחנו גם לא יודעים כיצד ייראה העתיד. עולמנו כעת זרוע הרס וסכנה ותחושת חוסר אונים. הורים שאני פוגש מנסים לעשות הרבה כדי לתמוך, לעודד ולהגביר את תחושת המסוגלות של ילדיהם. אבל לא אחת מצליחים הילדים לזהות את המעבר ואת הקשיים של ההורים. יש מקרים שמצוקת הילד והבאתו לטיפול מסייעת גם להורים בעת ההדרכה ההורית או במפגשים דיאדיים. עיבוד מאורעות התקופה הזו משמעותית, עבור ההורים עצמם וגם כדי שיצליחו להיות עבור בני משפחתם. מלאני קליין (1940) מציינת שהתנאי להחלמה הוא האבל. אי אפשר לדלג עליו ולעבור מיידית לתיקון, שכן רק האבל מצמיח מתוכו את היצירתיות”.

מה קורה לילד שהמסוגלות העצמית שלו נפגעת?

“המצב הנוכחי, מקטין את המסוגלות העצמית של הרבה מהילדים. גם הערך העצמי של ילדים ואף של מבוגרים רבים נפגע. נכון שיש ילדים שהמסוגלות העצמית שלהם יורדת יותר מאשר אצל האחרים, אבל צריך לזכור שהמציאות בשנה האחרונה אינה הגיונית וקשה לכולנו. יש ילדים שמצליחים להפעיל יותר הגנה על נפשם ויש שפחות. כאשר הילד אינו מצליח להגן על עצמו חשוב להתחיל בטיפול. באמצעות שיח, עבודה קוגניטיבית העוסקת בחשיבה, ובאמצעות כלים יצירתיים עובדים על ההשפעות השליליות של תקופה זו על נפש הילד, והקטנת החלקים התוקפניים אשר גובים מחיר אישי. כך מצליח המטופל לחזור ‘הביתה’, לבית הנפשי שלו. למקום נפשי של יציבות, ביטחון, אמונה והבנה שלצד כל זה קיים בעולם גם טוב”.

.

האם לתווך את המציאות בצורה מותאמת?

הורים רבים מתמודדים עם לבטים לאור ריבוי דיווחים חדשותיים, שינויים בהרגלים המוכרים ואזעקות שמשבשות את שגרת חיינו. הם תוהים אם נכון לשתף את ילדיהם במתרחש ואם כן, באיזה אופן. משה פילוסוף מסביר כי הוא נתקל בשאלה זו לא מעט במהלך השנה האחרונה: “מאחר שהאדם הבוגר הוא זה שאמור לארגן את המציאות שבה חי הילד, חשוב לתווך לילדים את המצב בצורה מותאמת ומרגיעה. ללא הסבר, הילדים משלימים לעצמם את התמונה. במצב של מוות של אדם קרוב או מוכר, חשוב לתווך באמצעות מילים את המצב. אחרת, המצב הטראומתי עלול להפוך לבלתי הפיך. הסתרת מידע, מעבר לאי מתן פתרון לילד, עלולה להתפרש כהגברת תחושת הסכנה וחוסר השליטה של הילדים”.

.

הטיפול באמנות בשילוב טיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) כאמצעי ריפוי

קשה לשים את האצבע על הנקודה שבה קיים צורך ממשי בטיפול בילדינו, אך די ברור שעל ההורים ועל המסגרת החינוכית שבה מצוי הילד, להיות ערניים ולשים לב לקושי, אם ישנו, ואם הוא מחמיר עם הזמן. חשוב  לשים לב אל תמרורי האזהרה השונים שמעלים את הצורך בטיפול. זה יכול להיות הסתגרות בבית, חוסר רצון ללכת למסגרות ולחוגים, קיפאון רגשי, חוסר תפקוד, ירידה בפיתוח קשרים חברתיים ואפילו שינויים בהיגיינה. “חשוב להיות בשיח עם הילדים, אבל קיימת חשיבות לטיפול בבעיות האלה בזמן, במיוחד בעת הזו שבה המלחמה עדיין כאן”, מדגיש משה פילוסוף.

“העבודה המשלבת אמנות ו-CBT, מאפשרת למטופלים לשמר את בריאותם הנפשית, לשפר את איכות חייהם ולקבל מענה לקשיים הרגשיים, ההתפתחותיים, הקוגניטיביים והחברתיים. האמנות מלמדת על האמונות של האדם ועל כוחותיו. עבודת ה-CBT מתרגמת את אשר עולה ל’כאן ועכשיו’ ומביאה לשינויי התנהגות וחשיבה לקויות, או לא מועילות”, מסכם משה פילוסוף.

בשיתוף משה פילוסוף