ירידה במוטיבציה לשירות קרבי - עוד לפני המשבר הפוליטי

על רקע הימים הסוערים בחברה הישראלית, גובר החשש בצה"ל מפני ירידה במוטיבציה של בני נוער להתגייס. אלא שספק אם נדע אי פעם נתונים אלו, שכן תקופה ארוכה שצה"ל לא מפרסם אותם.

ובכל זאת, ל"ישראל היום" הגיעו נתוני סקר פנימי של מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל שהועברו לתנועה לחופש המידע, המצביעים על ירידה במוטיבציה מתמשכת במוטיבציה של בני הנוער להתגייס לשירות קרבי.

הסקר נערך בקרב כ־40% מהמלש"בים, ונתוניו מצביעים על כך שהמוטיבציה לשירות קרבי בשנת 2022 היתה הנמוכה ביותר בשנים האחרונות. בדצמבר 2022 רק 66% מהגברים שנשאלו בסקר ציינו כי הם מעוניינים לשרת בתפקידי לחימה, לעומת 73% ב־2020.

בקרב נשים, הירידה משמעותית אף יותר: בשנת 2022 רק 48% מהמתגייסות הביעו רצון לשרת בלחימה, בהשוואה ל־50% בשנת 2021, 53% בשנת 2020 ו־60% ב־2018. נוכח המגמות, ניתן לשער כי הנתונים בסקר שייערך בסוף השנה הנוכחית יהיו נמוכים אף יותר.

בתחילה סירבו בצה"ל להעביר לתנועה לחופש המידע את נתוני המוטיבציה, ולפיכך החלה התנועה בהליך משפטי מכוח חוק חופש המידע. לאחר חודשים ארוכים של סחבת, העביר צה"ל את הנתונים לתנועה לחופש המידע, ולאחר שהנתונים הועברו אליה, התנועה הסכימה למחוק את העתירה שהגישה נגד הצבא.

אלא שכאשר הגיעו הנתונים לידי "ישראל היום", וזה פנה לדובר צה"ל בבקשה לתגובה, הודה הצבא כי מדובר בסקר שהתבצע במכון המחקר של מערך מדעי ההתנהגות למטרות פנים־צה"ליות הקשורות בגיוס. רק בשלב זה הודה הצבא כי אין לסקר השפעה על תכנון כוח האדם.

עד לפני כמה שנים פרסם צה"ל בכל מחזור גיוס את נתוני סקרי המוטיבציה לשירות קרבי שנערכים בקרב תלמידי כיתות י"א. בשלב מסוים, הפסיקו בצה"ל לפרסם את הנתונים הללו בטענה שהם אינם משקפים את המוטיבציה של בני הנוער להתגייס לצבא, משום שהסקרים נערכים לפני פעולות עידוד הגיוס של גורמי הצבא השונים.

אלא שסביר להניח שלשיקולים של הפסקת פרסום הנתונים הצטרפו שיקולים תדמיתיים, שכן בכמה מחזורי גיוס המוטיבציה היתה נמוכה מאוד, פחות מ־65%. לשם השוואה, בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה, בצבא טענו כי המוטיבציה לקרבי עמדה על שפל של 66.3% בלבד.

בשנת 2010 לעונת זאת נרשם שיא חיובי של מתגייסים שהביעו רצון לשרת בלחימה, ו-80% מבני הנוער הכשירים לכך הביעו רצון לשרת בקרבי.

"התנהלות לקויה"

בצה"ל טוענים כי המוטיבציה לגיוס מורכבת ממדדים שונים, ולא ניתן להציגה בנתון מספרי אחד בלבד. זאת, משום שייתכנו מקרים שבהם לנער מוטיבציה גבוהה לשירות בגולני, ונמוכה לשירות קרבי בשריון. ואולם, התנהלות הצבא בסוגיה תמוהה במיוחד.

רחלי אדרי חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה: "דובר צה"ל ויחידת חופש המידע בצה”ל הצליחו לשבור שיאים חדשים של התנהלות לקויה. בצר לנו, פעם אחת פעם התנועה לחופש המידע נאלצת להגיש עתירות לבתי המשפט משום שצה"ל בוחר שלא להשיב לבקשות מידע. גם הפעם החליטו בצה”ל להתעלם מהבקשה לקבל מידע הנוגע לתוצאות סקר הנוגע למוטיבציה להתגייס בקרב בני נוער, וגם הפעם נאלצנו להקצות משאבים רבים ולעתור לבית המשפט.

"אלא שהפעם צה”ל החליט למסור כביכול את המידע שברשותו, בהתאם לחוק, אך בדיעבד התברר, אף שהובהר על ידי צה”ל שזהו המידע, כי מדובר במידע חלקי אשר לא נותן את התמונה המלאה ביחס למידת המוטיבציה להתגייס".

עוד ציינה: "התנהלות צה”ל פוגעת באמון הציבור, וצריך להבהיר שקבלת מידע מכוח חוק חופש מידע אינו מהלך דוברותי, ועל צה"ל למסור את המידע המבוקש במלואו, ואם אינו מעוניין בכך רשאי הוא לסרב ולהתמודד עם אי מסירתו בבית המשפט. חופש מידע הוא הזכות של כל אחת ואחד לבחון את המידע המדויק המצוי בידי המדינה, ללא הסתרה או עיבוד של המציאות. גם המידע החלקי נמסר רק בעקבות עתירה שהגשנו ובזכות עבודת 'ישראל היום'. העובדה שתוצאות הסקרים אינן מתפרסמות באופן קבוע ושדובר צה"ל חדל מלפרסם את הנתונים הללו הוא עניין מטריד מאוד, שכן למידע מעין זה ישנו עניין ציבורי רב, וזאת במנותק מהתוצאות המשתקפות בסקרים ביחס למידת המוטיבציה להתגייס".

מדובר צה"ל נמסר: "הסקר שפורסם הינו סקר שהתבצע במכון המחקר של מערך מדעי ההתנהגות בצה״ל למטרות פנים צה״ליות הקשורות במחקר מגמות הקשורות בגיוס, ואין לו כלל השפעה על קבלת ההחלטות בתכנון קדימה של כוח האדם בצה״ל. האוכלוסייה שמשיבה על הסקר מהווה כ-40% מהמלש״בים המתגייסים מכלל סוגי האוכלוסיות, והם מבצעים את השאלון בשלב שלאחר הליך הצו הראשון וטרם מילוי המנילה. אין הסקר משקף את נתוני צה״ל הרשמיים בנוגע למוטיבציית הגיוס של כלל המלש״בים".