המשבר בכוח האדם בצה"ל הגיע לשפל חסר תקדים, בעקבות זינוק חד במספרם של קצינים בדרגות הביניים שמבקשים לפרוש לאזרחות.
בחודש שעבר חשפה כתבתנו הצבאית לילך שובל כי בשנת 2021 חלה עליה של 30 אחוז במספרם של הקצינים בדרגת רב-סרן שמבקשים לפרוש מצה"ל. כעת הגיעו ל"ישראל היום" הנתונים המלאים, מהם עולה כי מדובר במגמה שנמשכת כבר כמה שנים, ומחריפה עוד יותר בשנה הנוכחית.
על-פי נתוני אגף כוח אדם (אכ"א), שהוצגו באחרונה בפני צמרת צה"ל וגם לדרג המדיני, בשנת 2017 פרשו מצה"ל 281 קצינים בדרגת רב רסן; בשנת 2018 מספר הפורשים עלה ל-306; ובשנת 2021 מספרם עלה שוב ל-354. בשנת 2021 נרשם כאמור זינוק דרמטי במספרם של הפורשים ל-457 קצינים בדרגת רב-סרן, ובחודשיים הראשונים של שנת 2022 כבר ביקשו 77 קצינים לסיים את שירותם ולפרוש – וההערכה היא שהמגמה אף תקצין בהמשך השנה.
פנסיה פחות מפתה
ההסבר העיקרי לפרישה הסיטונאית של קצינים בדרגי הביניים נעוץ במודל הקבע החדש ובמעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. בעבר נהנו הפורשים מפנסיה תקציבית, אבל הם נדרשו להישאר בצה"ל עד לגיל מינימלי של 42 כדי להתחיל וליהנות ממנה – פיתוי שגרם לרבים להישאר, בידיעה שהם יפרשו בגיל צעיר יחסית וייהנו מזכויות מפליגות ליתר חייהם.
פנסיה צוברת, לעומת זאת, מחושבת לאנשי הקבע מרגע שחרורם משירות סדיר. היא מקנה אמנם זכויות מצומצמות בהרבה מאשר הפנסיה התקציבית, אבל יש לה יתרון אחד בולט: הקצין יכול להחליט לפרוש בכל גיל, ולקחת עימו את הפנסיה שצבר עד לאותו הרגע.
המודל הזה אמור היה לצמצם את מספרם של הקצינים שיגיעו לפנסיה, ולהקטין את עלויות השכר מתקציב הביטחון. אבל בפועל הוא גורם לכך שבמקום שהטובים ביותר יישארו עם הצבא לאורך כל הדרך והפחות טובים יפרשו, רבים מהקצינים המוערכים יותר עושים חשבון תועלתני-אישי ומעדיפים לפרוש בגיל צעיר מבעבר ולפתוח בקריירה שניה באזרחות.
הסיבות לכך מגוונות, החל מההיצע התעסוקתי הרב והמשכורות הגבוהות בהרבה שמציע השוק האזרחי, דרך המסלול הסבוך שהם יידרשו לעבור כדי להתקדם במעלה הדרגות בצה"ל (רק 1 מ-11 קצינים שמתחילים בשירות קבע בגיל 21 ימשיכו לשרת עד גיל 42), ועד לשיח השלילי והפוגעני שמתקיים בשנים האחרונות בחלקים נרחבים בחברה הישראלית כלפי משרתי הקבע, שמוצגים לא פעם כנהנתנים שחיים על חשבון הציבור.
המגמה הזאת בלטה בשנים האחרונות במיוחד במקצועות הטכנולוגיים ובמודיעין, וכן בעולמות הלוגיסטיקה וכוח-האדם, ופחות ביחידות הקרביות. בצה"ל הסבירו זאת באתגר הקבוע שמוצב בפני הקצינים הלוחמים, מול הפיתויים שמציב העולם האזרחי בפני קצינים במערכים האחרים. עם זאת, בשנה החולפת נרשמה עליה גם במספר הפורשים מקרב הקצינים הלוחמים.
"זה מצב מסוכן"
בצה"ל מוטרדים מאוד מהמגמה הזאת, משום שרוב הפורשים היו כאלה שמוגדרים "קבע מובהק" – כלומר שצה"ל ביקש להשאירם בשורותיו – ולמרות זאת החליטו לפרוש לאזרחות.
"לוקח שנים לגדל אנשי מקצוע, ולהביא אותם למקום שבו הם מגיעים לשיא המקצועי שלהם. בעבר היינו נהנים מקצינים כאלה עד לפנסיה, אבל עכשיו הם פורשים ברגע שנמאס להם או שהם מקבלים הצעה טובה יותר באזרחות", אומר גורם בכיר. "זה מצב מסוכן, שעלול להשאיר את הפחות טובים בצה"ל. כבר היום אנחנו נמצאים בפני בעיה אמיתית, שאם כל הגורמים לא יתגייסו כדי לתת לה מענה עלולה לפגוע קשות בתפקודו של הצבא".
המשבר הזה הוביל את ראש אכ"א, אלוף יניב עשור, לפרסם "קריאת השכמה" לכל אלופי המטכ"ל, וכן לקיים בחודש שעבר כנס בהשתתפות כל סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל (מדרגת סא"ל ומעלה), שבו הוצגו הנתונים והבעיות. "הבהרנו למפקדים שמדובר באתגר מנהיגותי ראשון במעלה", אומר גורם בכיר אחר.
הבכיר ציין כי השכר של מרבית קציני צה"ל, בוודאי בדרגות הנמוכות, נמצא "ברף התחתון של מקבלי השכר במערכת הביטחון – נמוך משל המשרתים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, ונמוך משמעותית מאשר במוסד ובשב"כ".
לדבריו, המצב מתאזן רק בדרגות הבכירות, שבהן השכר גבוה מאשר במשטרה ובשב"ס ונמוך מאשר במוסד ובשב"כ, "אבל מדובר רק באחוז אחד מבין מקבלי המשכורות".
בצה"ל דורשים מהאוצר לתקן את עיוותי השכר הזה, ומזהירים מ"פגיעה קשה באיכות הביטחון שיינתן לאזרחי ישראל". הנושא נמצא בדיונים בין משרדי הביטחון והאוצר, אולם הבכירים הביעו פסימיות בנוגע לאפשרות שהוא ייפתר בקרוב. "אנחנו עלולים לשלם מחיר יקר בדרך", הזהירו.
מדובר צה''ל נמסר: "מקור עוצמתו של צה״ל טמון באיכות אנשיו, בדגש על שדרת הפיקוד. השינויים בשוק העבודה האזרחי והביקוש הגובר לכח אדם איכותי משפיעים גם על צה״ל שמשקיע מאמצים רבים על מנת שהטובים והאיכותיים יישארו בשורותיו.
"בשנה האחרונה, גובשה באגף כח האדם תוכנית אסטרטגית ״אנשים בתנופה״ השמה דגש, בין היתר, על שיפור תנאי המשרתים, בסדיר ובקבע. משרתי צה״ל פועלים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל וצה״ל מוקיר את פועלם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו