"בשבוע הראשון שלי כמש"קית נפגעים התחיל מבצע צוק איתן. בן הזוג שלי באותה תקופה נעלם פתאום לשבועיים ורק אחר כך הבנתי שהוא היה בתוך רצועת עזה. כשהוא יצא קיבלתי כמה שעות חופש כדי להיפגש איתו. ההתרגשות היתה גדולה אבל כשראיתי אותו הוא לא היה מסוגל להביט ולגעת בי. מיד הבנתי שהוא הלום קרב".
רוני שקדי מכירה מקרוב את עולם הפוסט טראומה, ולא רק מתוקף התפקיד אותו מילאה בצבא. שני לוחמים שעימם הייתה בקשר זוגי במהלך השנים האחרונות אובחנו כסובלים מ- PTSD, הפרעת דחק פוסט-טראומטית. ועל חוויותיה האישיות היא ביססה את הספר הראשון שכתבה, "נוודים", רומן שבא להאיר את הנושא הפחות מוכר בדגש על בנות זוגן של הלוחמים אותן היא מכנה "הלוחמות השקטות".
"בהמשך הכרתי בחור נוסף שלחם צוק איתן ברצועת עזה", מתארת שקדי (25) עורכת מגזין "מומלצים" וכותבת נאומים במסגרת משרד דוברות ותקשורת, "שהספר למעשה מבוסס עליו. במקרה שלו גיליתי רק בדיעבד שהוא הלום קרב וזה היה תהליך שעברנו יחד".
לדבריה, הסימנים בהם נתקלה בבן זוגה ערערו גם אותה, "בתחילת הקשר, במהלך אחת הפגישות, פתאום הוא השתתק, התכנס בתוך עצמו והחל למלמל כל מיני דברים וזה מאוד הלחיץ אותי. היה לו התקף חרדה ואני הרגשתי אומללה שאין לי דרך לסייע לו. רק כשהתרחקתי בפתאומיות והתחלתי לבכות הוא פתאום 'התעורר' וקלט מה קרה. זו סיטואציה לא נורמטיבית, אבל היא חלק מהחיים של פוסט טראומתיים וגם של בנות זוגם".
על הקושי שבחיים לצד אדם הלום קרב היא מספרת, "מדובר בחוסר יציבות בקשר, חוסר ודאות לתגובות של הצד השני, סיוטים בלילה, ניתוקים פתאומיים, פחד מזיקוקים, מהמון ברחוב, קירבה פיזית של אדם זר עלולה להכניס אותם לסטרס, מילה אחת לא במקום והתגובה של בן הזוג יכולה להיות מאוד לא צפויה. את תמיד חוששת לגעת בנקודה רגישה".
שקדי מבקשת באמצעות הרומן שכתבה להעלות את מודעות הסביבה והחברה לנפגעי הפוסט טראומה, לנשותיהם וגם לבנות הזוג. "הן שם כשהוא זועק מתוך השינה, הן שם גם אם מעורבות תגובות אלימות, והן שם בשביל לחבק ולסלוח", היא מדגישה, "הן שם כדי להכיל אבל יש גבול עד כמה ניתן להתמודד עם זה לבד. נכון שכיום הנושא יותר בכותרות ויש הכרה בנשות הלומי הקרב אבל זה עדיין לא חלחל מספיק ולא חל על בנות זוג שמסיבה כזו או אחרת לא באו בברית הנישואין".
נקודה נוספת שהיא מבקשת להאיר קשורה לדור הנוכחי שהיא חלק ממנו, "צוק איתן היה הפעם הראשונה שבני גילי והדור שלי, דור הסמארטפונים שגם ככה מעט נכה רגשית, חווה על בשרו אירוע צבאי וביטחוני גדול וכעת הוא מתמודד עם ההשלכות שלו, לכן חשוב לתת לו כלים להתמודד איתן ובמיוחד למי שסוחבות יחד איתם את פצעי המלחמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו