בשעה 4 בצהריים ב־20 באוקטובר האחרון צלצל הטלפון של סא"ל אור יול, שהיה בתרגיל ברמת הגולן. על הקו היה קצין שריון ראשי, תא"ל אוהד מאור: "מח"ט 401 אחסאן דקסה נהרג. מפקד גדוד 52 יהודה שלו נפצע קשה. אתה מפקד הגדוד החדש - תגיע".
כוחות אוגדה 162 מרחיבים את הלחימה בג'באליה - תיעודים מהקרבות של כוחות גבעתי במרחב // דובר צה"ל
ארבע שעות מאוחר יותר התייצב יול בבסיס הקדמי של החטיבה. "לא היה אפשר לדעת שהמח"ט נהרג. החטיבה היתה ברמת התפקוד הכי גבוהה שפגשתי אי־פעם, אנשים שקשה לתאר את העוצמות שלהם. אני נפעם מהם כל פעם מחדש".
גדוד 52 שבחיל השריון הוא אחד הגדודים הקטלניים ביותר של צה"ל מתחילת המלחמה. הם פעלו מצפון הרצועה ועד דרומה כבר יותר משנה, מחסלים מחבלים ומשמידים תשתיות טרור. כעת הם בג'באליה, בפעם הרביעית מאז תחילת המלחמה, וככל שמדובר ביול - גם בפעם האחרונה. "אני לא יוצא עד שאני לא מסיים את המשימה", הוא מבהיר.
"אנחנו כאן כדי לסיים את מה שהתחלנו, ונלחמים בצורה מאוד אגרסיבית", מתאר יול. "חמאס השתמשו באוכלוסייה, ונטמעו בהם כדי שישמשו כמגן אנושי. לכן, בשבועיים הראשונים האתגר היה גדול יותר. כעת כבר פונו 64 אלף עזתים (מג'באליה - ח"ג), מה שמאפשר לנו להפעיל יותר כוח ולפעול בצורה יותר שיטתית כדי להביא להישגים הנדרשים. הפינוי הוא לא פחות מדרמטי - לא יכולנו להפעיל קודם לכן מטוס קרב על שני מחבלים, כשיש באזור עשר נשים וילדים. ברגע שמפרידים את המחבלים מהאזרחים אפשר לפעול בצורה הרבה יותר יעילה".
קרבות בטווח אפס
הלחימה בעיר, מסביר יול, שונה בתכלית ממה שהיה בתחילת הדרך. "אנחנו מנהלים הרבה מהקרבות בטווח אפס, והלוחמים מחסלים את המחבלים בקרבות פנים אל פנים". בתיעודים שיוצאים מפעם לפעם מחמאס ניכר היטב כיצד הקרבות נראים – מטווח קצר מאוד, מעל פני הקרקע. בניגוד לתעמולה של החמאס, בפועל צה"ל מביס את המחבלים פעם אחר פעם.
"המחבלים הם חלאות, אבל הם גם עקשנים ואמיצים. אין להם פחד, אנשים שאתה נלחם איתם בקרב עד שהם מתים. לכן, ברגע שהוצאנו את האוכלוסייה התחלנו לעבוד בצורה מאוד אגרסיבית", מסביר יול.
אני נלחמתי ב־7 באוקטובר 2023 ונלחמתי ב־7 באוקטובר 2024 - זה לא אותו הצבא. התפתחנו בצורה בלתי רגילה, בשיטות הלחימה, באפקטיביות המבצעית, בעולמות האיסוף, התצפית, החבלה והרובוטיקה. אין צבא שיודע להילחם כמו מה שאנחנו עושים".
איום המטענים הפך לאחד האתגרים הגדולים ביותר של צה"ל. "המחבלים הגבירו דרמטית את השימוש במטענים בעשרות אחוזים. יש להם מטענים נגד רק"מ ונגד אדם, וגם בתוך האיתורים הם ממטענים כמעט כל דבר. לעיתים מדובר במטענים חכמים, עם הפעלה מרחוק, ולפעמים מטענים טיפשים, שממתינים במבנה ריק ללוחמים. לא מעט מהמטענים מיוצרים מנפלי חימוש של צה"ל.
יול נשוי ואב לתינוק בן עשרה חודשים. הוא היה אמור להתמנות למפקד גדוד 46 של החטיבה, שבה עשה את רוב תפקידי הפיקוד שלו, אך הוקפץ לתפקיד מפקד גדוד 52. אחרי שבועות של לחימה איתם, הוא מלא גאווה על לוחמיו.
"גדוד 52 זה הגדוד הכי התקפי בצה"ל, בפער, ויש גם מחירים לכך", אומר יול. "ימים ספורים לפני שנכנסתי נפגע טנק שלנו, אופיר ברקוביץ' ואלישי יונג נהרגו, ושבוע וחצי לאחר מכן נפטר מפצעיו מפקד הפלוגה גיא ניזרי. שלושה ימים לאחר שנכנסתי לתפקידי המטענים הארורים האלו גבו מחיר כבד – איתי פאריזאט ויאיר חנניה נהרגו מפיצוץ מטען בתוך איתור ושלושה לוחמים נוספים נפצעו. זו פלוגה אחת שבה נהרגו מח"ט ומ"פ, והמג"ד נפצע, ואם תבוא אליהם ותראה אותם נלחמים תבין איזה מין אנשים אלו".
"אנשים בלתי רגילים"
"יש לי לוחם בגדוד, ברייס, שנפצע בנובמבר 2023 באורח קשה. הוא עבר שיקום, חזר, ובנובמבר האחרון יצא איתנו להתקפה על אותו מרחב. כעת הוא יצא לקורס מפקדי טנקים", אומר יול. "אלו אנשים בלתי רגילים. לפקד עליהם זו הזכות הכי גדולה שקיבלתי בחיים, אני קם עם זה בבוקר והולך לישון עם זה בלילה".
יול אינו מרבה להתראיין, וזאת בלשון המעטה. את הראיון הזה הסכים לקיים למען לוחמיו ומפקדיו. "אני רוצה לאחל החלמה מהירה לפצועים של הגדוד, בראשם יהודה שלו, אדם שהינו מודל להערצה. נוסף על כך אשמח שהכתבה הזו תוקדש לזכרם של הלוחמים האמיצים שחירפו את נפשם בקרבות האלו, בשר מבשרם של אותם אנשים שנלחמים כבר שנה בצורה מדהימה וראויים לכל הערכה כגיבורים".
מאז שמפקד חטיבה 401, אחסאן דקסה, נפל בקרב, הפך המוטו שלו - "אודרוב" - לסיסמה של החטיבה כולה, ובפרט גדוד 52. "הוא היה מסיים כל תדריך וקפ"ק בהוראה 'אודרוב, לכו לעבוד'. אנחנו נלחמים לאורו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו