מאות משתתפים הגיעו ללוות בדרכו האחרונה בבית העלמין הצבאי בבאר שבע, את סמ"ר נווה יאיר אסולין, תושב היישוב כרמית שבנגב. אסולין, לוחם בגדוד שמשון (92) של חטיבת כפיר, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, רק בן 21 בנופלו.
"בנינו מקריבים עצמם ונופלים"
מפקד גדוד שמשון סא"ל יואל כהן שלח הקלטה ששודרה בפני בהנוכחים. "נווה, אני מקליט לך מתוך רצועת עזה. אנחנו כאן ממשיכים את המשימה שהתחלת אתמול בצהריים. במהלך תמרון בבית להיא בצפון הרצועה, שם נפגעת ונפלת בקרב. אנו נמצאים במלחמה, בנינו עומדים מלפנים, מקריבים עצמם ונופלים. משפחת אסולין היקרה, אני מבקש להשתתף בצערכם. דעו לכם כי החיבור שלנו נשזר לעד. אנחנו פה לתמוך, לחבק ולחזק. לצערי, נמנע ממני לחלוק עמכם את הכבוד האחרון. כמפקד אני מאחורי דברי ההספד והפרידה מנווה, לוחם יקר. ערכיך ימשיכו לעמוד נר לרגלינו ויובילו את הגדוד".
אביו שלמה ספד בכאב רב, "מאז התחילה המלחמה, תפסתם קו בגבול לבנון. באנו אליך, היה שקט יחסית. אמרת אבא, אנחנו עוד מעט יורדים לעזה. והיית באיו"ש, חברון, כל פעם התעצבנת וכעסת למה לא שולחים את הגדוד שלך לעזה, 'אנחנו פה לא עושים כלום'. אני שמחתי, מה אתה צריך להיות שם? ניסיתי להראות לך שאני מסכים. אבל בתוך תוכי שמחתי שאתה לא שם ואז הודעת עוד שבוע אתם הולכים להיכנס".
"אלוקים לקח לי אותך"
"ככל שקרבו הימים לכניסתך לדרום התחלתי לפחד. הבטחת לי שתשמור על עצמך, 'אבא אל תדאג אף אחד לא יפגע בי'. אמרת אבא, 'אני פה כדי להגן על המדינה שלנו העם שלנו. אם אני לא אעשה מי יעשה?' הכנסת בי ביטחון. אולי אתה באמת חסין? תצא, תילחם, הדאגה שלך לא הייתה להרוג מחבלים. אמרת, 'אבא אני רוצה להביא שבויים, חטופים. אם אני אמצא אחד', בשביל זה נכנסת. לאלוקים יש תוכניות אחרות, הוא צריך אותך שם. הוא לקח לי אותך. עוד לא הגעת לגיל 22. לא ראית חיים. לא ראית כלום".
אמו אושרית ריגשה את כל הנוכחים עד כאב, "בן שלי, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ. לא אדבר עליך בלשון עבר, אתה ילד של ההווה. חי את היום וחי את הרגע. ילד שאוהב את הבריות, תמיד מוקף בחברים. לב של רגישות וחמלה. מי לקח לי אותך עכשיו? 'מאמי, מאמי תכיני לי אוכל. תכיני לי את הבשר שאני אוהב, תכיני לי קובה, תכיני לי דגים אבל אל תעבדי עליי, תכיני לי את הדג שאני אוהב'. השמחה שלך, הכיבוד הורים שלך, הם שנתנו לנו חיים. נווה, אהבה שלי, אמא. אוהבת אותך ילד שלי".
דודתו, תמי איבגי חדד, "נווש, אהוב שלנו, מלח הארץ. יצאת להלחם על קדושת הארץ, יצאת להלחם כדי לשחרר את החטופים. כל מה שרצית הוא לשחרר את החטופים. לא היה לך פחד, לא היה לך היסוס. היית חדור מטרה, אתה נראה כאילו היית ניצב למשימת חייך. זכית לקחת חלק במלחמה של מצווה ולהגיע אליה באומץ לב וגבורה, עד כדי חירוף נפש".
"נווה, אני רוצה להגיד לך תודה. תודה על הזכות להיות דודה שלך. תודה שבכל יציאה, בכל חופשה, באת אליי לשיחת 'מה נשמע'. באת לבקר אז. כל כך רצית שיחזרו הביתה, והרצון הזה כל כך מתחבר עם הערכים שגדלת עליהם - קדושת וחשיבות המשפחה, הערך של סיוע לאחר בשעת צרה. להיות שם בשבילו. ערך של מצוות פדיון שבויים ואהבת חינם. החותם שהשארת, למעשה דרכך - בזיכרונות. זיכרונות עם ניצוץ בעיניים, זיכרונות עם חיוך. זורם עם החיים, לא מתעכב על זוטות. אוהב ואהוב על הבריות".
"אנחנו פה כולנו מתפללים שלא נפלת לשווא. אנחנו נושאים תפילה לחזרת כל החטופות והחטופים. נווה יקיר, תאיר לנו את הדרך בימים החשוכים האלה. שמור על ההורים שלך, על אחותך ואחיך מלמעלה. דאג להם, עזור להם לקבל כוחות ולבחור בחיים כל יום מחדש. סליחה".
הבוקר הותר לפרסום כי ארבעה לוחמי צה"ל מגדוד שמשון (92) מחטיבת כפיר נפלו אתמול (יום שני) בקרב בג'באליה שבצפון רצועת עזה: סמ״ר אור כץ בן 20, ממעלה אדומים, חובש קרבי בגדוד; סמ״ר נווה יאיר אסולין, בן 21, מכרמית; סמ"ר גרי ללהרואיקימה זולת, בן 21, מעפולה; וסמ״ר אופיר אליהו, בן 20, מחולון.
"מלא בשמחת חיים"
מקהילת מיתר וכרמית נמסר: "משתתפים בצערה הכבד והעמוק של משפחת אסולין, על נפילתו בקרב של סמ"ר נווה יאיר אסולין מכרמית.
הרב סיון סרור, ראש ישיבת אמית באר שבע, שבה למד נווה אסולין, אומר כי נווה היה תלמיד ערכי, מלא בשמחת חיים ובאנרגיות טובות, נער סקרן שאהב מאוד לדעת ולהבין כל דבר וכל חייו היו האמת ואהבת הצדק נר לרגליו".
"נווה אהב מאוד לטייל בארץ ובמשך שנותיו בישיבה חלם לעשות שירות משמעותי ולהגן על הארץ ועל עם ישראל. לאחר שסיים את הלימודים בישיבה התיכונית פנה ללימודים במכינה הקדם צבאית ביתיר ולאחר מכן התגייס לחטיבת כפיר. לב כולנו עם המשפחה באסונה. הישיבה כולה כואבת את נפילתו של נווה, צעיר גיבור שעמד על משמר ארצנו ונלחם על תקומתה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו