כשמשפחת לוי מאשדוד הולכת ברחוב, היא מושכת תשומת לב רבה, כנראה יותר מכל משפחה אחרת בישראל. מבטים, התלחששויות ובקשות לתמונות - ככה זה כשהגובה הממוצע של ששת בני המשפחה הוא 2.05 מ'.
"קודם כל זה מבטים, עוד לפני הדיבורים", מספרת האם נילי. "אנשים מתלחששים ושואלים מאיפה הגובה הזה. אנחנו מרגישים כמו אטרקציה. ואז מתחילות השאלות - מה הגובה שלכם, מי הכי גבוה, איך המיטות, איך הבית, באיזה רכב אתם נוסעים. אנחנו רגילים ועונים בצורה חביבה, עד שמתחילות שאלות פולשניות. כשאנחנו בחו"ל יש פחות מבטים, פחות שאלות ופחות בקשות לצילומים. עם ישראל הוא קצת אחר".
אב המשפחה, איתי, הוא רואה חשבון במקצועו ומתנשא לגובה של 1.93 מ'. נילי, מדריכה ברכיבה טיפולית על סוסים, מתנשאת לגובה של 1.90 מ'. לזוג ארבעה בנים - אוראל הבכור, שגובהו 2.17 מ', יוגב - 2.10 מ', גלעד - 2.20 מ' (לפי נתונים לא רשמיים הוא האדם הגבוה בישראל), והאח הצעיר נבו, שגובהו 2.02 מ'.
באופן לא מפתיע בכלל, כל הבנים בחרו להיות כדורסלנים. גלעד שיחק בשנים האחרונות באקדמיה יוקרתית בספרד, המתמחה בעבודה עם שחקנים גבוהים. בקיץ האחרון כיכב במדי נבחרת העתודה וחתם על חוזה ארוך טווח בהפועל ירושלים. לוי בן ה־20 הוא למעשה הכדורסלן הישראלי הגבוה ביותר שדרך אי פעם על פרקט.
"המקרה שלנו הוא חריג, לא רק בארץ", אומר יוגב, שמשחק במכבי רחובות מהליגה הלאומית. "בכדורסל זה יתרון, בבית אנחנו לא צריכים סולם, ומחליפים מנורה בעמידה. יש גם אולי קצת חסרונות כמו טיסות, אבל התרגלתי ואני מוציא מזה את הכי טוב".
השאירו לאבא אבק
בקשות משעשעות (יותר או פחות, תלוי את מי מהאחים שואלים) הם מקבלים לא מעט, כמו "תקטוף לי ענן" או "תן נשיקה לאלוהים בשבילי". באחד המקרים הגיע שיפוצניק לבית המשפחה, ולא הבין מדוע אין סולם בבית. לקח לו זמן להבין שזה כנראה הבית היחיד שבו אין צורך בהגבהות.
נילי, את לא מרגישה לפעמים קצת נמוכה בין כל הבנים?
"בעלי מרגיש יותר נמוך ממני", היא צוחקת. "בין החבר'ה הוא תמיד היה הכי גבוה, ופתאום כשהוא הולך עם הילדים הוא הנמוך מכולם. אמנם אני הכי נמוכה בבית, אבל עדיין אנשים מרגישים שאני מאוד גבוהה, כי אצל בנות גובה כזה הוא עוד יותר חריג".
חלק מהקשיים הגיעו דווקא בגיל הילדות, עם הצקות והקנטות מצד חבריהם לבית הספר.
למזלם, אופיים הצנוע והנוח, האמונה והתמיכה זה בזה עזרו, ועדיין עוזרים, לצלוח את כל הקשיים.
"כשהיינו ילדים קצת יותר הציקו לנו, היינו חריגים בנוף, אבל כולנו הבנו מהר מאוד איך להתמודד", מספר יוגב, "מי שהגובה שלנו לא טוב לו - שיתקדם. הבנו מהר שאנחנו עומדים לנצל את הסיטואציה לטובתנו. ככל שירדו עלינו, כך הפכנו לחזקים יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו