מתי בפעם האחרונה הצטערת שאת מפורסמת?
"החודש, לפני ההגבלות. יצאתי עם חבר שלי, שמבוגר ממני, לבר בתל אביב, והסלקטורית זיהתה אותי ולא רצתה להכניס אותי בגלל גילי. לרגע חשבתי שאם לא היו יודעים מי אני, הייתי נכנסת. פדיחות. התפוצצתי מצחוק, אבל אני מבינה את זה".
מתי בפעם האחרונה ניסו להתחיל איתך?
"האמת שעכשיו. חיפשתי מקום להחנות והכל היה מפוצץ, והיה אוטו עם בחורים שצעקו, 'נאיה, נאיה, את מחפשת חניה? בשבילך הכל'. הם רצו את מספר הטלפון שלי, לא נתתי, אבל כן נכנסתי לחניה שהם פינו. זה היה בקטע חמוד, הם נראו בני 20 ומשהו, וממש הופתעתי שהם מכירים אותי. מתחילים איתי לא מעט, באינסטגרם אני מקבלת המון הודעות, אבל אני לא מגיבה סתם ככה. יש לי חבר, וגם לפני כן לא הגבתי לזרים באינסטגרם, ברחוב, בים או במסעדה. זה מחמיא ומרים קצת לביטחון העצמי, אבל לפעמים זה מגיע למקומות שאני מרגישה לא נעים ומובכת. תמיד יש כאלה שמגזימים טיפה".
מתי בפעם האחרונה אכלת ארוחת גורמה?
"החודש. הוריי חגגו 25 שנות נישואים, ואני והאחים שלי הזמנו להם שף יפני הביתה. זו היתה הארוחה הכי מדהימה שאכלתי בחיים. האוכל האהוב עלי הוא אוכל יפני. אני מתה על אוכל ואוכלת מה שבא לי, בלי לדפוק חשבון, אבל יש לי צליאק, כך שיש דברים שאני לא יכולה לאכול. את הצליאק גילו לי בגיל 3. לא היתה מודעות לזה בארץ, אז ההורים שלי הביאו אוכל בלי גלוטן מאיטליה, כי בארץ לא הבינו על מה הם מדברים. בבית הספר היו מביאים עוגות לימי הולדת, ולי תמיד היתה עוגה קטנה ולא טעימה שנראתה כמו פלסטיק. זה רק שם עלי עוד יותר פוקוס".
מתי בפעם האחרונה שמעת את הביטוי "ילדת פלא"?
"עצוב לי להגיד, אבל לא שמעתי אותו כבר כל כך הרבה זמן. בעבר שמעתי את הביטוי והרגשתי באמת 'ילדת פלא', אבל עכשיו יש לא מעט כמוני, כי יש פלטפורמות חדשות שהביאו המון טאלנטים וכוכבי רשת למשחק ולדוגמנות. אני מודה שלפעמים קשה להתחרות מולם, אבל אני נאמנה לדרך שלי, של משחק נטו, ולא אסטה ממנה. בגיל 13 ראיינו אותי לראשונה לטלוויזיה ואמרתי לכתב, 'לא מעניין אותי להיות כוכבת, אני רוצה להיות שחקנית'. אני עדיין שם. בגלל הקורונה, אני צמאה לעבודה, מתגעגעת להצטלם ולהיות על הסט, דחוף".
מתי בפעם האחרונה עשית סלפי?
"אתמול. אני עושה בכל יום, אבל סלפיז מזעזעים. אני מצלמת תמונות פדיחה ושולחת לחברות ולחבר שלי. כשאני יוצאת מהבית, מה שלא קורה הרבה כי אני אוהבת להיות בבית, מבקשים ממני הרבה סלפי - ילדים וגם מבוגרים, שהם חושבים שאני אחלה בייביסיטר לילדים. אני גם עושה על בסיס יומיומי סרטונים לימי הולדת ולבת מצווה, מעולם לא אמרתי לא. אני תמיד באה באהבה, כי אני יודעת שזה גורם לילדים חיוך ואושר. יש לי עמודי מעריצים, ואני תמיד מגיבה להם. שולחים לי מאות הודעות ביום".
מתי בפעם האחרונה קיבלת הצעה מפתה?
"ריאליטי זה פחות אני, אבל לפני יומיים הגיעה הצעה לריאליטי בישול, ובגלל שאני אוהבת מאוד לבשל - אני שוקלת. אני מבשלת עם גלוטן, מכינה מאפים ועוגות, אבל לא טועמת מהם. אני יודעת 'לטעום' לפי הריח. ב'הישרדות', למשל, אני לא יכולה לדמיין את עצמי. אתמול היה לי ג'וק בדירה, ונכנסתי לחרדה ובכיתי 45 דקות בגללו, כולי צרחות ורעידות, הזעתי ולא נשמתי. אני יכולה להיות פייטרית ואני בכושר מעולה, אבל 'הישרדות' זה גם משחק עם רגישות, ואני רגישה מאוד. אני יכולה להיעלב בקלות ולא יכולה לשקר, כי אני שקרנית גרועה. בקיצור, היו מעיפים אותי על ההתחלה".
מתי בפעם האחרונה טסת לחו"ל?
"לפני כחצי שנה, ללונדון. זו היתה נסיעה מתוכננת עם חברות, ואז סבא שלי קיבל אירוע לב בלונדון, ולצערי, השהייה נמשכה כמעט חודש. כל המשפחה שלי הגיעה לשם. אני אוהבת מאוד לטייל ולצבור חוויות, לא אוהבת להישאר באותו מקום הרבה זמן, וחסר לי עכשיו בטירוף שאין טיסות. המקום הכי יפה שהייתי בו היה האיים המלדיביים, אבל במצב הנוכחי אני מעריכה מאוד כל מקום שהייתי בו".
מתי בפעם האחרונה קראת טוקבקים?
"אני לא קוראת טוקבקים בכלל. הפעם האחרונה שבה קראתי היתה בגיל 12, כשיצא 'גויאבות' (סרט הרפתקאות לילדים בבימוי קובי מחט; ש"ז). מבקר קולנוע כתב עלי משהו נורא ברשת. הייתי מזועזעת, ומאז אמרתי לעצמי שאין טעם לקרוא טוקבקים. לא מפתה אותי לדעת מה כתוב שם. אני חושבת שהחוויה שעברתי היתה טיפה טראומטית, הרגשתי בעולם גדול ומאיים. אגב, הביקורת הכי גרועה תהיה תמיד הביקורת שלי, אני ביקורתית ברמה קיצונית. כשאני צופה בעצמי בטלוויזיה, מפריע לי שבאיזושהי סצנה מצמצתי יותר מדי או שהקול שלי לא היה טוב. יש לי קול מיוחד, אין במשפחה שלי עוד קול ציפציף כזה. אני שומעת את עצמי בכל הראש, והמורה שלי לפיתוח קול אומרת שאין מה לעשות".
מתי בפעם האחרונה נכשלת?
"הכישלון הכי גדול שלי קשור לתפקיד בסדרה מובילה בארץ למבוגרים. אני עצמי לא האמנתי שאגיע לשלב הסופי באודישנים. באותה תקופה טסתי הרבה לפריז, כי חבר שלי התגורר שם. ביום הטיסה אליו, בנתב"ג, אחרי כמעט חודשיים שלא ראיתי אותו, הודיעו לי בטלפון שאני צריכה להגיע בעוד יומיים למבחן התאמה לסדרה, ושלא תהיה לי הזדמנות נוספת. הייתי כולי נסערת, לא הבנתי איך אלמד את הטקסטים בזמן ומה אני עושה עם הטיסה. בסוף טסתי אליו לעשר שעות, חזרתי מייד לארץ לעשות את האודישן, ושוב טסתי לפריז. ואחרי כל זה הודיעו לי שלא התקבלתי".
מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות חברתיות?
"אתמול. אני מעלה תמונה אחת לכמה ימים, ולא מעניין אותי כמה לייקים יהיו לה. אני מעלה מה שנוח לי באותו רגע, לא מתייעצת מה להעלות. אגב, אני שמה לב שכשאני מעלה תמונות טבעיות שלי, אני מקבלת יותר לייקים".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"החודש, כשראיתי את הסרטון של ג'ורג' פלויד והזדעזעתי. קל לגרום לי לבכות, אני רגישה מאוד, וכשראיתי את הסרטון הקשה הזה, עברה בי צמרמורת. זה עשה לי בחילה, הייתי נסערת. יש בי אפס סובלנות לגזענות, והסרטון הזה העציב אותי ועשה לי זוועה. בכיתי חצי שעה ולא נרגעתי. לא מזמן ראיתי את 'כשהם רואים אותנו' של נטפליקס, על חמישה כהי עור שהואשמו לשווא באונס וברצח בסנטרל פארק. אני עצמי נתקלתי בהרבה מצבים של גזענות ואפלייה, גם נגד המגזר הלהט"בי, שאני מכירה ומשחקת איתם מילדות. תמיד הייתי חסרת סובלנות לזה, קשה לי להתעלם ואני מעירה למי שצריך. אני מקבלת כל אדם כמו שהוא וכשאני רואה את כל המחאות, אני אומרת - שימשיכו. שכל אחד יעמוד על שלו".
מתי בפעם האחרונה חשבת על קריירה בחו"ל?
"בכל יום בערך. זה החלום שלי. להגיע למקום כמו של גל גדות, למשל, יהיה עצום בעיניי. אני אוהבת תיאטרון, ובגיל 15 הופעתי במחזמר 'בילי אליוט'. החלום שלי הוא להגיע ל'הבימה' או ל'הקאמרי'. כרגע אני לומדת שיעורים פרטיים באנגלית, במשחק ובפיתוח קול. בלונדון שמים לב למבטא בצורה יוצאת דופן, אבל החלום שלי הוא הוליווד: קולנוע, טלוויזיה, מה שיבוא".
מתי בפעם האחרונה ביקרת אצל רופא?
"השבוע. יש לי הרבה מפגשים עם רופאים, ופעם בחודש בערך אני חולה. אני רגישה מאוד לשינויים במזג האוויר, יש לי אסתמה, אני על קורטיזונים עכשיו, וגם יש לי צליאק. קיבלתי הכל במתנה. יש לי גם גמדת - אני 1.53 מ', ואת יכולה לשים את זה בכותרת. זו לא גמדות באמת, אבל זה גובה נמוך, ופעם היה לי קשה עם זה. ילדים היו מציקים לי. עכשיו אני מתה על הגובה שלי, הוא חמוד בעיניי מאוד. כשאני מצטלמת, שמים לי כל מיני אמצעים כדי שאתאזן עם הגובה של השחקנים שלידי. ככה עושים גם לטום קרוז, והוא הצליח בסופו של דבר. האישיו הזה עם הגובה שלי רק גורם לי להעצים בנות שלא מרגישות בנוח עם משהו שקשור אליהן: משקל, גובה, צבע שיער או צבע עור. אני בעד המסר שכולם ירגישו בנוח עם מה ואיך שהם".
מתי בפעם האחרונה אמרת "אני אוהבת אותך"?
"הבוקר, לחבר שלי, דוד. בכל בוקר אני אומרת לו. הוא בן 23, והוא שיגע את האחות של החברה הכי טובה שלי שאצא איתו, עד שבסוף אמרתי, 'יאללה, ננסה'. זה לא קרה מהדייט הראשון או השני, נתתי לו לעבוד, והיום אנחנו יחד כבר שנתיים. במשך שנה ניהלנו זוגיות מרחוק, כשהוא גר בפריז. אני עברתי לגור לבד לפני כשנה, וכשהוא חזר מפריז, לפני חצי שנה, עברנו לגור יחד. אני עצמאית מגיל קטן, ובשנה שאני מחוץ לבית של ההורים בהרצליה למדתי לעשות הכל לבד. היתה רק פעם אחת שבה החשמל בדירה נותק לי ולא ידעתי מה לעשות עם החיים שלי. אחרי כמה שעות של בכי והיסטריה גיליתי שנותק לי החשמל כי לא שילמתי חשבון. מאז אני בודקת בכל יום שלא שכחתי לשלם שום חשבון".
מתי בפעם האחרונה הרגשת אושר אמיתי?
"כשהודיעו לי שסבא שלי ניצל. הוא היה במצב חמור מאוד כשקיבל את אירוע הלב, וכשהודיעו לי שהוא יהיה בסדר הערכתי כל רגע בחיים, קיבלתי פרופורציות והרגשתי אושר מטורף. אנחנו משפחה קרובה מאוד, וסבא זה סבא. זה היה קשה יותר בגלל הפרסום שלו, כבעלים של מכבי ת"א בכדורסל, לקרוא כתבות, 'דיוויד פדרמן במצב קשה'. מכבי זה לא החיים שלי, אבל אני מעורבת רגשית ומגיעה לכל משחק. אני מחכה שיחזרו המשחקים עם קהל, ואז אולי אגיח שוב. אני אוהבת מאוד ספורט, בעיקר כדורסל. ביסודי הייתי חצי שנה במכבי הרצליה, ואני זוכרת שהחולצה הגיעה לי עד הקרסוליים. זאת היתה קצת התעללות לשים אותי שם".
מתי בפעם האחרונה חשבת על הייחוס המשפחתי?
"בחיים לא קיבלתי תפקיד בגלל שם המשפחה שלי. עם כל האהבה וההערכה שלי למשפחה, העובדה שהם בעלים של קבוצת כדורסל לא מספיק מעניינת כדי לקחת אותי לתפקיד. מתוך 100 אודישנים שאני ניגשת אליהם, ל־99 אני לא מתקבלת. עם כמה שנראה שהצלחתי, עד היום קשה לי. אני נלחמת בשיניים, ואת אף אחד לא מעניין שם המשפחה שלי. אני גאה במשפחה שלי, אבל השם לא הוביל אותי אי פעם לשום מקום שהגעתי אליו".
מתי בפעם האחרונה קנית משהו חדש?
"היום. אני אובססיבית לבגדי ספורט. הזמנתי שתי חזיות וטייטס, ויש לי אוסף של בגדי ספורט. מלא. אני הולכת ביומיום בבגדי ספורט, לא בג'ינסים, כי אני אוהבת שנוח לי. חוץ מזה, אני אוהבת לעשות בכל יום קניות בסופר. אני קונה מלא חטיפים ועוגיות עם גלוטן, כי אני מארחת, וגם אוכל בריא, פירות, ירקות ועופות, כי אני אוהבת לבשל. בקיצור, אני ברכישות של בגדי ספורט ואוכל".
מתי בפעם האחרונה רצית להיות מישהי אחרת?
"כשהייתי קטנה רציתי להיות נטלי פורטמן. ראיתי את הסרט 'לאון' כשהייתי בת 8, סרט מטורף. אני רואה באפליקציה שיעורים שלה, היא מעבירה שיעורי משחק, ואני לומדת איך היא מצטלמת ואיך היא מנתחת טקסטים. אני זוכרת את כל השיעורים שלה בעל פה ולומדת ממנה הרבה".
מתי בפעם הראשונה
מתי בפעם הראשונה עשית אודישן?
"בגיל 8. לא אשכח את זה בחיים. זה היה אודישן לפסטיבל שירי הילדים שהתקיים בהיכל התרבות בתל אביב. ישבתי שם עם עוד 200 מתמודדים, ושמו על כל אחד דף עם המספר שלו. חיכיתי, הייתי מספר 100 ומשהו, והיו צריכים לראות את כולם. אני זוכרת שישבתי ממש מאחור ולא ראיתי אף אחד, רק שמעתי, כי כולם היו נורא גבוהים. הייתי לבד, להורים היה אסור להיכנס, וישבתי שעות עם עצמי בלי טלפון, עד שקראו לי. מכיוון שהייתי נורא קטנה אז, בקושי 1.20 מ', כולם מחאו לי כפיים. כששרתי מחאו לי שוב כפיים, והיו לי דמעות. הייתי הכי צעירה והכי נמוכה. אגב, צילמו את הפסטיבל הזה לטלוויזיה, אבל לא רואים אותי, כי המצלמה היתה גבוהה וכשהיא חלפה על פני כולם - היא פספסה אותי".
נאיה פדרמן, בת 18, שחקנית, תושבת הרצליה. בזוגיות עם דוד ויצמן (23). בתם של עדי וטלי פדרמן, נכדתו של דיוויד פדרמן, מבעלי מכבי ת"א בכדורסל. בגיל 8, הופיעה בפסטיבל שירי ילדים. שיחקה במחזות זמר, בסרטי ילדים ונוער, בסדרות ילדים ("בית הכלבים", "כפולה") ובסדרה הקומית "זה לא הגיל". כיום משחקת בסדרה "ספיידרז" בערוץ TeenNick
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו