יממה אחרי שישבתי עם עדי לאון בסלון המרווח בביתו בחולון, ואחרי שהוא דיבר במשך שלוש שעות, הכין לי קפה וחלק איתי קופסת צימוקים - התחילו אצלו תסמינים חשודים.
"למחרת התחילה לי הרגשה של משהו לא טוב. בערב כבר היו לי כאבי ראש חזקים ועמומים. משהו הזוי. וגם כאבים בעצמות. כאב כזה שגורם לך לזוז במיטה. אמרתי, אני חייב לבדוק את זה.
"על הבוקר נסעתי במכונית לבית חולים. יש לי שם חבר שסידר לי בדיקה מהירה. בתוך שעה קיבלתי תשובה. בא רופא, תפס ממני מרחק ואמר: אתה חולה קורונה, צריך להיכנס לבידוד".
מאז עבר שבוע. עדי לאון בבידוד. גם אני. בשעות הראשונות שאחרי הגילוי הוא בכלל היה משוכנע שאני זה שהדביק אותו. כשמספרים לכם על קטיעת שרשראות הדבקה, חקירות אפידמיולוגיות, סמסים ממשרד הבריאות או מערך שלם של משרד העורף שאמור להתמודד עם המגיפה - תדעו שאת השרשרת של עדי לאון כולם פספסו. המוזיקאי בן ה־46 לא עבר שום תחקור אפידמיולוגי, לא התבקש לעדכן את האנשים שאיתם נפגש לאחרונה, ובכלל, לא קיבל שום תדרוך ברור מה עליו לעשות כחולה קורונה מאומת.
"אשתי, שגרה איתי בבית, לא קיבלה שום הודעה להיכנס לבידוד. גם הילדים שלי לא. היא הלכה מיוזמתה להיבדק, יצאה שלילית, והכניסה את עצמה לבידוד בבית.
"זה קטע. אני היחיד שנדבקתי במשפחה. הילדים לא נבדקו, אבל בינתיים הכל סבבה איתם. הם גם צריכים להיות בבידוד, חיים בצד השני של הבית, ואני לבד בחדר שלי".
נזהרת בתקופה האחרונה?
"אחי, לא יצאתי מהבית בלי מסיכה. אני שוטף ידיים, לא מתקרב לאנשים, אף אחד לא היה קרוב אלי יותר משני מטר. כנראה שזה בלתי נמנע להידבק.
"ניסיתי לחזור אחורה ולשחזר את הימים האחרונים. נפגשתי עם כל מיני אנשים בעבודה שלי, אבל בחיים לא אוכל לדעת מי הדביק אותי. מכל האנשים שאני מכיר, היחיד שאמר לי שהוא חולה זה המעבד המוזיקלי שעובד איתי באולפן. אבל אני לא יודע להגיד לך מי הדביק את מי, ואם בכלל זה הגיע מאותו מקום. אי אפשר לדעת. זה לא שמישהו מאיתנו הרגיש חולה קודם לכן".
עכשיו עדי לאון תקוע בחדר השינה בביתו, וגם אני בבידוד, בלי תסמינים. רק שאצלו זה לא ממש חדר רגיל, "זאת סוויטה גדולה עם טלוויזיה 60 אינץ', מקלחת ומרפסת משלי. אשתי עברה בינתיים לחדר אחר, והיא משאירה לי אוכל מחוץ לדלת ועושה לי תנאים של בית מלון. אני כל היום עם חלוק אמבטיה.
"מישהו שלח לי מתנה, שולחן ללימוד תורה. קיבלתי גם שני ספרי גמרא של מסכת ברכות. אז יש גם תורה וגם נטפליקס. אבל הכי חסר לי בבידוד זה לנשק ולחבק כבר את הבת הקטנה שלי".
יש לך תסמינים?
"אחרי שהרופא אמר 'קורונה', הגעתי הביתה ולא הצלחתי לנשום. אבל רק מהלחץ. יצאתי למרפסת, נשמתי רגע את האוויר הקר של החורף וחזרתי לחדר שלי. בהתחלה היו לי כאבי ראש וכאבי פרקים, וכעבור יומיים נגמר. לא עלה לי החום, אבל הטעם והריח נעלמו לי ליומיים וחצי, ועכשיו חזרו, בקטן. זה עוד צריך להשתחרר. יש לי תחושת מחלה בדרכי הנשימה, וחוץ מזה מרגיש רגיל. ברוך השם, זאת אחת השפעות הכי קלות שקיבלתי. אמרו לי שכבר בשבת (מחר; נ"ו), אם לא יחזרו התסמינים, רופאה תוכל לשחרר אותי מהבידוד, בטלפון, בלי צורך בבדיקה שנייה.
"אתה יודע כמה הודעות קיבלתי מאנשים שמרחמים עלי? מרחמים ומפחדים. אתה חושב שהתגובות היו דומות אם היתה לי שפעת? אני יודע שיש אנשים שחוטפים את המחלה הזאת חזק מאוד. אבל התקשורת עשתה לזה יחסי ציבור. מפחידים ומלחיצים את האנשים ברמת טירוף, עד שהם כבר לא יודעים מה לעשות עם עצמם".
ההגבלות היו הכרחיות כדי לעצור את התפשטות המגיפה.
"מי שלא עומד בהנחיות צריך לחטוף. אני רוצה שילדים ילמדו תורה כמה שיותר, אבל אם ההנחיות כרגע הן לא להתקהל, אז מי שמתעלם מהן, עושה נגד השם. עכשיו שיתחסנו, התחלואה תרד, וכשהכל יהיה בסדר, שיתחילו לפתוח לאט־לאט".
אם לא היית נדבק, היית הולך להתחסן?
"לא בטוח. אני לא סומך על החיסון הזה. לא סומך שזה הפתרון. ואם יגיעו מוטציות עמידות לחיסון? ואם נצטרך להתחסן כל חודשיים, ומי שלא, לא יוכל לצאת מהבית? את עם ישראל יהיה קשה מאוד לסגור. אנחנו עם שאוהב לחבק, עם שאוהב לרקוד, להיות בחוץ.
"מי הם בכלל בממשלה, שיגידו לי שאם לא התחסנתי אני לא יכול להיכנס למקומות? רק על הדבר הזה אני מוכן להרים דגל ולשבור את המדינה. זה הכי אנטי־דמוקרטי שיכול להיות. תחסנו אנשים, אבל אל תגידו 'אם לא תתחסן, לא תוכל להיכנס'. הממשלה היא זו שעובדת אצלי, לא אני אצלה".
* * *
הקורונה, הוא אומר, פגעה קשות בזמרים. "במוזיקה המזרחית הרבה זמרים בוחרים לא להוציא כרגע שירים חדשים, כי סינגל עולה הרבה כסף. להקליט זה המון כסף, וגם יחסי ציבור זה יקר. ואם הוצאת שיר ואין הכנסות מהופעות, אז בשביל מה זה טוב?
"ולא רק במוזיקה המזרחית. מירי מסיקה, שירי מימון, אביב גפן - כולם זה עסק, וכולם רואים רק כסף מול העיניים. אף אחד לא יזרוק עכשיו סתם 40 אלף שקל, שזה המינימום כדי להוציא שיר. אמנות עולה המון כסף. כולם יוצרים ומכינים את הפצצה של אחרי הקורונה".
אתה גם מפסיד מזה שאין הופעות?
"המון כסף, זה גם יכול להגיע עד 20 אלף שקל בחודש. ואני מופיע רק עם אייל (גולן). אבל אני מבין את הבעייתיות של החזרת ענף התרבות מהר מדי. אז אני מחכה כמו ילד טוב ומחפש הכנסות אחרות.
"אם לא הייתי קם ועושה, לא הייתי גר פה. הייתי ממשיך לגור בבת ים של פעם, עם ארבעה אחים בחדר קטן, כמו שגדלתי. הענף סגור? קומו ותעשו. אל תשבו ותבכו".
מה אתה עושה?
"אני משווק למינייט לשיניים", הוא מחייך וחושף שיניים צחורות, "אחי, תראה איזו עבודה עשו לי. הרמה הכי גבוהה בארץ והמחירים הכי נמוכים זה אצלי. זאת מרפאת מומחים, שהבטחתי להם למלא אותה, ואני מקבל אחוזים. השגתי מחיר מיוחד לעוקבים שלי, יש לי איזה 100 אלף באינסטגרם ו־70 אלף בפייסבוק.
"יש לי מסלול זמרים־זמרות מצליח - אני עובד עם כישרונות שאני מגלה, צעד אחר צעד, עד הפריצה. חייבים לעבור אבחון לייב מולי כדי להתקבל למסלול הזה. ל־60 אחוז אני אומר: אתם לא מתאימים. לפעמים אני מעלה לסטורי כאלה שלא מתאימים, כדי שיבינו שאצלי רק הנבחרים יוכלו לבוא וללמוד ולהתקדם. כי מאחורי עדי לאון יש אמת פשוטה: אני לא עושה גזל על אף בן אדם.
"בקרוב אפתח גם קורס לגילאים יותר צעירים, כי המון הורים פונים אלי כדי שאחווה את דעתי איך הילדים שלהם שרים. אני מסוגל להפוך את החיים לילדה מהרחוב".
לילדה מהרחוב יהיו אלפי השקלים שאתה דורש?
"הם לא משלמים לי כדי לשדך להם מפיק או זמר, הם משלמים על העבודה שלי. יש שעות אולפן, יש מעבד, יש הקלטות, יש גרפיקאים, יש צלמים, מיליון ואחד דברים. אף אחד לא יראה אותך בלי האור הנכון, הסאונד המתאים, המיקס המטורף, הקשרים שלי והפרסום ל־170 אלף עוקבים. זה שווה את הכסף.
"הילד שלי מתעסק בסקייטבורדים. אתה יודע כמה זה עולה לי? הביגוד, המכשירים? בצעירותי, אמא שלי הלכה וניקתה משרדים, כדי שאני אוכל ללמוד מוזיקה. אנשים צריכים להבין שאם הם באים לעדי לאון, זה יכול למנף אותם מאפס למאה. אני לא יכול לעשות את זה בחינם".
* * *
לאון החל את דרכו בתעשייה כקלידן מחונן, שליווה את זמרי הז'אנר המזרחי בשנות ה־90. הוא ניגן עם זהבה בן, הלחין את "דוקטור" לליאור נרקיס והתחבר עם אייל גולן. החברות הזאת נמשכת עד היום. הוא משמש מנהלו המוזיקלי בהופעות, הלחין לו להיטים כמו "מי שמאמין לא מפחד" ו"סטטוס מאוהב" (שעליו זכה בפרס אקו"ם ב־2013), ועבד עם זמרים נוספים בחברת ההפקות שלו. על הדרך השתתף בתוכניות ריאליטי ("אייל גולן קורא לך", "האח הגדול" ו"אבאל'ה"), ולמרות ההצלחה המוכחת, הוא לא שוכח את הקיפוח שחווה בילדותו.
"נולדתי בשכונת שבזי בתל אביב. אמא עבדה בהסעדה בחברת ישראכרט, אבא עבד בכל העבודות השחורות שיש - נהג, סבל, וכו'. ובגיל 5 עברנו לבת ים. גדלתי במקום של עוני, עם נרקומנים ברחוב. ההורים שלי עבדו מהבוקר עד הלילה, ומי שבתכלס גידלה אותנו היתה אחותי הגדולה, שהיתה ילדה בעצמה. בת 15 בערך. ועדיין, היו בבית חום ואהבה, וההורים שלי ניסו לא להחסיר מאיתנו כלום.
"היה לי מנהג קבוע כשחזרתי מבית הספר. אמא שלי תימנייה, וסחוג תמיד היה בבית. הייתי מכין לי פרוסה עם מרגרינה וסחוג, אוכל, ואז ישר יורד לרחוב עם חברים, עד הערב. עושים רק שטויות. גדלנו ברחוב. אני חתול רחוב אמיתי.
"כשהיינו מסתובבים באזורים היותר נחשבים של בת ים, היו צועקים עלינו 'פרענקים', מקללים אותנו. אומרים, 'השחורים של המדינה'. ואני בכלל לא נראה שחור. אבל כל החברים שלי היו מזרחים. אמא שלי שחורה. אני קיבלתי את הצבע של אבא, שהוא בולגרי.
"בילדותי רציתי להתקבל לקונסרבטוריון מאוד נחשב ללימודי מוזיקה, ולא נתנו לי. למרות שאני עילוי ליד אחרים, לא רואה אותם. תמיד היינו האחרונים בתור. זה שבחן אותי אמר לי, 'שמע, אתה מדהים', ובסוף לא קיבלו ולא נתנו לי להתקדם. וזאת דוגמה אחת, אחי.
"בסוף התקבלתי למוסד זניח בבת ים. היה לי תיק כתום עם מחברות תווים, ומורה רוסי זקן. זה לא באמת קידם אותי. למדתי לנגן לבד. הייתי שומע שירים ברדיו ומנגן אותם על הקלידים שלי.
"אחי הגדול החליט להיות האמרגן שלי וסידר לי הופעות בברים בטיילת של בת ים. בערך בגיל 13 התחלתי ללוות זמרים. אחרי כמה שנים ראה אותי המנהל של זהבה בן, אלי בנאי, ואמר לי, 'אתה צריך לעבוד איתה'. ניגנתי עם זהבה שנים".
* * *
במהלך צילומי סדרת הדוקו־ריאליטי "אבאל'ה" (שמשודרת ב־HOT REAL), ניסה לאון להתמודד במשך שבוע עם מטלות הבית בלי אשתו מלי. "בפרק השני כבר שרפתי את המטבח, כי הייתי צריך להכין אוכל לילדים, ואני לא יודע לבשל. אגיד לך ת'אמת, אני לא עושה כלום בבית".
ואיך אשתך חיה עם זה?
"משפחה ובית זה עסק לכל דבר. לכל אחד יש תפקיד. אני לא נכנס לתפקיד של אשתי, והיא לא נכנסת לתפקיד שלי. אני, ברוך השם, מביא פרנסה, עובד ומתעסק עם זה מבוקר עד ערב. היא גם עובדת, כבר 23 שנים היא מנהלת חשבונות ומזכירת מנכ"ל בחברת רהיטים. היא אוהבת את זה. אמרתי לה שהיא לא חייבת לעבוד, אבל היא בן אדם שכל הזמן זז.
"מלי מחזיקה את כל הבית. בשלנית, מתקתקת. אלופת עולם. אישה מאוד שמחה. בלעדיה הייתי גר באוהל, אחי. אין לי את הכוחות שיש לה. בסופי שבוע באה עוזרת לנקות, אבל ביומיום צריך לסדר. כשאני רואה אותה מנקה או מבשלת, אני חוטף סחרחורת.
"אני יושב ככה, עם הקפה, על הספה בסלון, ואומר לה 'שבי דקה, שתי קפה'. לא. אין לה זמן. מהילדים לבישולים, מהבישולים לניקיונות. ועוד הולכת לעבודה וחוזרת. לא תשמע ממנה תלונה.
"אני עם מלי מגיל 18. לפניה גרתי אצל אמא שלי, גם היא עשתה הכל בבית. גם החברות שהיו עד מלי עשו בשבילי הכל, כי כנראה נמשכתי לבחורות כאלו. תחליף אמא, מישהי שתדאג. אף פעם לא היתה לי הזדמנות לחיות לבד וללמוד לבשל ולנקות אחריי. ככה יצאו החיים שלי".
אתה לא יודע לבשל שום דבר?
"אני יודע לעשות חביתות. יודע להכין סנדוויץ' עם גבינה צהובה. מעבר לזה אני לא טוב בכלום, אחי. מלי יכולה לפתוח פה ארוחות שף. אני מנסה לסגור לה 'מאסטר שף'. היא תגיע לגמר, חבל לכולם על הזמן. הכי הרבה שאני יכול לעזור לה זה בלזרוק את הזבל, אם היא שמה אותו מחוץ לדלת".
מה קורה אם נשפך לך קפה על הרצפה, ומלי לא בבית?
"אני אזרוק על זה איזה נייר, שייספג או משהו. וככה זה יישאר. הנייר יסתיר את זה עד שהיא תחזור הביתה".
* * *
יש להם שלושה ילדים: איתי (19), יהלי (16) ולירי (7). "אני בדרך כלל החבר הטוב שלהם, אבל לפעמים גם עף עליהם ורב איתם רצח", אומר לאון. "בעיות בבית ספר, אסיפות הורים, שיעורי בית וכאלה - זה בטיפול של מלי. היחידה שלפעמים אני יושב איתה על שיעורי בית זאת לירי, ולפעמים גם עם השיעורים שלה קשה לי. לא צוחק איתך".
הבן הבכור שלך כבר הספיק לשחרר לרשת כמה שירי טראפ עם מילים מאוד פרובוקטיביות.
"האמת, אני מזועזע מהמוזיקה שהוא עושה. עשיתי לו שיחות מטורפות על המילים שהוא כותב. ואז הוא הסביר לי שיש לזה קהל גדול, זה מחתרתי, ואנשים צורחים את המילים בהופעות שלו במועדונים. וזה עשה לי יותר רע. הוא הראה לי וידאו מהופעה שלו, אלוהים ישמור. איך אני יכול בכלל להבין את הגיל שלו? גם כשאני מנסה להבין, אני כבר לא שם.
"ניסיתי לדבר איתו, והוא אמר, 'אבא, מה ששמעת זה בכלל מלפני חצי שנה. עכשיו אני כותב כבר מילים אחרות'. הקשבתי למילים האחרות, והן אפילו יותר גרועות. אתה מבין? מה אני אגיד לך, אני מאמין שזה תהליך שהוא עובר. השאלה באיזה גיל הוא יתבגר. שלא ייתקע לי ככה.
"הוא ילד מאוד מוזיקלי. מנגן בגיטרה, קלידים ועוד, בלי ללמוד. יש לו כישרון, אבל אני חושב שהוא לא מספיק רוצה את הקריירה הזאת. הוא אף פעם לא רצה שאעזור לו. הוא רוצה להצליח לבד. אם הייתי עוזר, זה היה הרבה יותר מהיר. אני בן אדם מוכר, ויש לי קשרים.
"כשאני התחלתי להתעסק בתחום וחברים שלי היו הולכים לשחק כדורגל, אני הייתי מתאמן על מוזיקה. מנגן, בונה מכשירים, קולט סאונדים. מהבוקר עד הלילה. אבל הוא - מתי שבא לו דופק שיר, מתי שבא לו הולך להופיע. מתי שבא לו, לא עושה כלום. זה לא רציני. והוא בחבר'ה של כולם, הוא בחבורה של אלה־לי להב. ראיתי אותו בסטורי אצל בן זיני בבית, עם חברים ועניינים. הוא בתוך זה, השאלה כמה הוא באמת רוצה".
* * *
כשלאון פותח את הפה, הוא לא עוצר לרגע. יורה בלי חשבון, על כל נושא בעולם. "אני לא מחפש לעשות בלאגן. רק אומר את האורגינל. מדבר חופשי, ולפי ראות עיניי. אני לא מרושע. הגבול מבחינתי הוא לא לפגוע בחלשים, במסכנים, באומללים.
"מי שמגיע לו חץ כדי שיתעורר, יקבל ממני חץ. כל אחד יכול להשליך עלי חיצים מפה ועד הודעה חדשה. אני לא סופר אף אחד, לא רואה אף אחד, יש לי שריון נפשי חזק כדי לחטוף את כל החיצים בעולם ועדיין להישאר שפוי. העולם זה ריקושטים - אתה זורק, ומישהו זורק עליך. אם מישהו נפגע ממני, ייתכן שיש דברים בגו, שיש אמת במה שאמרתי.
"אני מרחם על הדוגמניות והסלביות שכל היום מתעסקות בלכלוכים ובסכסוכים ובשטויות, רק כדי להישאר בכותרות ליום וחצי. הסלבס האלה לא עובדים, לא עושים כלום עם עצמם. זאת האמת של הבועה הסלבית. זה חארטות, זה אוויר. מסתובבים ברחוב אנשים הרבה יותר מעניינים ורציניים שעושים דברים עבור הזולת, אבל התקשורת אוהבת את ההתעסקות בצהוב הזה - זה מה שמכניס לה בסוף את הכסף".
כבר 15 שנה הוא צמוד לאייל גולן, פעיל ב"ליאם הפקות", ולא סולח למי שיוצא נגד הזמר הלאומי. למשל, איתי לוי שעזב לאחרונה בטריקת דלת לאחר שנאלץ, לפי הדיווחים, לשלם שישה מיליון שקלים כדי להשתחרר מהחוזה שכבל אותו לגולן.
לוי טען שלא הוא יזם את הפרידה. לדבריו, ההצלחה שלו לא התקבלה בחיוב אצל הבוס, וגולן לא פרגן לו לאורך עבודתם המשותפת.
"איתי החליט שהוא פותח חברת הפקות משלו (רות הפקות ומוסיקה בע"מ, נ"ו) ורצה לקנות את החירות שלו", אומר לאון. "וולקאם. זכותו, זאת עסקה לכל דבר. אבל זה שקר אחד גדול שאייל לא פרגן לו. ראיתי בעיניים שלי איך אייל מרים אותו מכלום ללהיות 'איתי לוי'. יש המון זמרים כישרוניים, אבל כשאייל גולן נוגע בך ומרים אותך, ומצטלם איתך בכל הרשתות ואומר 'זה הילד שלי', זה עושה את שלו. איך אתה יכול להגיד שהוא לא פרגן לך? הוא עשה אותך! בלעדיו, בחיים לא היית מגיע לקיסריה ולנוקיה.
"לבוא כילד, שמרוויח 1,500 שקל להופעה, ולהגיע למצב שבסוף שנה ההכנסות שלך הן 14 מיליון שקל - זה רק בזכות אייל גולן, ולא יעזור כלום. זאת כפיות טובה. לא מבין למה הוא צריך להגיד כזה דבר. ממה הוא פגוע? יש עכשיו שקט בענף הבידור, אין לך להיט, אז אתה רוצה להרים את קרנך? על מה? על סמך זה שאתה יורד על מי שעשה אותך?
"הלוואי שימשיך להצליח, הוא אחלה זמר. אבל כבן אדם, הוא צריך להתקשר לאייל במשך שנה שלמה ולבקש ממנו סליחה. שנה שלמה. הוא היה צריך לסתום את הפה ולא לדבר מילה".
לא רק איתי לוי בכאסח עם אייל גולן. גם בני פרץ, נסרין קדרי, אופירה אסייג ואחרים.
"'ליאם הפקות' זה עסק, ויש שינויים בעסק. עם בני יש לו עניינים כספיים וענייני נדל"ן, והם יפתרו את זה ביניהם. לגבי נסרין, אני ממש לא יודע מה היא עושה. היא זמרת נדירה ואני מת עליה. 'ליאם הפקות' הרים אותה ברמות מאוד גבוהות.
"שינויים זה דבר מבורך. אייל יביא ל'ליאם הפקות' זמרים חדשים, וגם שם הוא יצליח. כי הוא אלוף. לא סתם הוא הזמר הכי טוב בארץ. זמר כמוהו יוצא אחד לדור. אם תשאל את איתי לוי מי הזמר הכי טוב בארץ, הוא יגיד לך אייל גולן. הוא לא יגיד איתי לוי. הוא יודע מה המקום שלו".
ומה עומר אדם יענה על השאלה הזאת?
"עומר אדם בכלל אוהב סגנונות אחרים. הוא יכול להגיד עידן רייכל, לא יודע. עומר אדם הוא כישרון, אבל הסגנון שלו שונה לגמרי - בקול, בצבע, בסטייל. אני לא מבין בכלל מה ההשוואה ביניהם.
"ביום העצמאות של הקורונה הופעתי בערוץ 13 ביחד עם עומר ואייל, והיה חיבור מדהים באולפן. היו צחוקים. הכל זרם יפה. אייל זמר מטורף, עומר גם זמר טוב. אף אחד לא צריך להתבאס על השני. לכל אחד יש את העבודה והפרנסה שלו".
מה חשבת על הביקורת נגד עומר, על שברח לחו"ל ברגע שהקורונה התחילה?
"בוא'נה, אחי, הבן אדם עושה הכי בשכל בעולם. בודדים יכולים לעשות את זה. אם אתה לא עומר אדם, טיולים כאלה יעלו לך חבילות של כסף. וואלה, הבן אדם יכול, אז למה לא? מה יש לו לעשות פה? הוא לא נשוי, אין לו ילדים. יש לו ים של כסף, שיעשה מה שהוא רוצה. גם אני הייתי רוצה עכשיו להסתובב בעולם בלי שום דאגות".
מרות הפקות ומוסיקה בע"מ נמסר בתגובה: "אנו מאחלים לעדי לאון ולמשפחתו בריאות איתנה, שפע, אושר ועושר, ט"ו בשבט שמח ושבת של שלום".
* * *
השם שלך הוזכר בין כל הדיווחים על פרשת אייל גולן והמעריצות הקטינות. הכתם הזה עדיין מפריע לך?
"הייתי על סף תביעה נגד עיתון 'הארץ'. לא היה כלום נגדי. אף אחד לא יכול ללכלך את השם שלי עם משהו שאני לא קשור אליו. עשו שם סלט כל כך גדול, שעד עכשיו ממשיכים לדבר על זה, למרות שעברו עשר שנים, והבן אדם יצא דובר אמת והתיק סגור.
"אין מה לעשות, אייל בן אדם כל כך מפורסם, הוא הזמר הכי אהוב במדינת ישראל, אבל התקשורת השמאלנית תבוא ותנעץ לו את זה כל פעם בתוך הגרון. הוא התנצל מיליון פעם, אתם פשוט לא רוצים להקשיב. די. יש אצלו בבית הר של פרסים, שאי אפשר להבין איך בן אדם אחד השיג את כל זה במוזיקה הישראלית. ועדיין, כל הזמן מנסים רק לעקוץ אותו ולדוש בזה".
למה זה קורה, לדעתך?
"מה שעושים לזמרים מזרחיים, לא עשו ולא יעשו לזמרים אחרים. מה שהיה בחבורת לול זה השם יעזור ולהקתו. ולהם לא עשו כלום, ולא מדברים על זה שוב ושוב. ואתה יודע מה מגניב? שפעם היינו מפחדים ולחוצים מזה שהתקשורת שמאלנית, ושלא ישמיעו אותנו. היום זה לא מעניין אותנו, כי יש יוטיוב, העם פקח את עיניו והוא הקובע. והעם מעריך את מה שטוב ונכון".
מה אתה חושב על האלטרנטיבות לביבי?
"גנץ הוא אחד האנשים הכי חלשים במדינה, ולו נתתם כוח? עד כדי כך עיוורון אנטי־ביבי? עכשיו המלך החדש זה גדעון סער. זאת הרמה, כאילו? לנהל את מדינת ישראל זה לא לנהל מועדון.
"זה שהבת של גדעון סער יוצאת עם ערבי גורם לי לחשוב מחדש על הימניות שלו. כי אני יודע איך ימני אמיתי חושב. תשאל ימנים. אני סמן של רוב העם הימני. אף ימני לא היה רוצה שהבת שלו תתחתן עם ערבי. אני חי את העם. לשמאלנים לא תהיה בעיה עם התבוללות.
"אם ערבייה או נוצרייה תלך עם הבן שלי, ותרצה להתגייר כדת משה וישראל, אקבל אותה. אבל גויים לא מתאים לי במשפחה. הילדים שלי יתחתנו עם יהודים. הנשמה היהודית צריכה להישאר בעם היהודי. ערבים ונוצרים יכולים להיות חברים שלי, אפתח בפניהם את הבית, אבל חתונה זה הגבול".
אתה דתי?
"לא, אני פשוט רואה את האמת מול העיניים. אני שומר הכל, יום כיפור, פסח, בסוכות תראה פה סוכה. ביאת המשיח תקרה כמו שלא חלמתם. אומרים שמשיח בא בבזק, פתאום. אני חושב שזה יקרה אוטוטו. בחודשים הקרובים".