"אם אני לא מחבקת לפחות ארבעה אנשים ביום, משהו חסר לי"
אני: נטע ברזילי - זמרת ומוזיקאית
רוצה להיות: ג'וי מהסרט "הקול בראש"
"גם אני כמוה, אופטימית חסרת תקנה, מאמינה בשורש הטוב האמיתי שבאנשים, לא נועלת את הדלת, ואם אני לא מחבקת לפחות ארבעה אנשים ביום אני מרגישה שמשהו חסר לי. זה התדר העיקרי שלי. לפעמים הוא גובל בחוסר אחריות, ומובן שזה לעיתים פוגע בי, אבל אני מעדיפה לשלם את המחיר מאשר לשנות את זה".
•••
"היא בטח יודעת את הסוד על איך נבנו הפירמידות"
אני: נונו - זמרת ומוזיקאית
רוצה להיות: מרים הנביאה
"אם לא הייתי אני, הייתי מרים, אחותו של משה. היא גם יודעת לשיר ואוהבת לשיר, והיא גם היתה בכל האירוע הזה של קריעת ים סוף. אני בטוחה שזה היה ממש־ממש יפה, והייתי רוצה לראות את זה גם כן. היא היתה במצרים העתיקה וראתה את הפירמידות, ככה שהיא גם בטח יודעת את הסוד על איך הן נבנו.
כמובן הייתי שמחה לדעת את המידע הזה, כי כרגע אני משום מה רואה מלא סרטוני קונספירציה ביוטיוב, שאומרים שאלה היו חייזרים, וזה לא נשמע לי אמין. הייתי שמחה לדעת ממקור ראשון. חוץ מזה, היא אישה משמעותית וחזקה, דמות משפיעה עם אנרגיה חיובית".
•••
"אחד-אחד אפטר מכל יועציי, חבריי, ולבסוף גם ממשפחתי הגרעינית"
אני: גלעד כהנא - זמר, משורר, שחקן וסופר
רוצה להיות: מלך ישראל
" אני משער שהייתי הולך לפוליטיקה, ולאט לאט מטפס בסולם ומגיע לתפקיד שאליו כיוונתי - שר האוצר. הייתי מפנה את רוב המשאבים לכיוון פיתוח תחום ה־AI בישראל, כי עוד רגע אנחנו מגיעים לנקודה שבה הבינה המלאכותית תעקוף את בינתו של האדם, ואז המהפכה התעשייתית תיראה כמו סערה בכוס תה לעומת מה שעומד לקרות בעולם.
"מאחר שדאגתי לכך מבעוד מועד, ישראל תשגשג, השפע יעלה את קרני בעיני העם ואהפוך די מהר לראש ממשלה פופולרי במיוחד. כשזה יקרה, אבטל מייד את הבחירות ואכריז על סופה של ישראל הדמוקרטית. ישראל תשוב להיות מונרכיה כמו בימי דוד, רק שהפעם זו תהיה מלכות גלעד.
"חלק גדול בעם ינסה להתמרד וללכת כנגדי, בעיקר לאחר התסכול הגדול בעקבות גל הפיטורים העצום של שנת 2039, שבו כ־85 אחוזים מהאזרחים יאבדו את עבודתם בעקבות מהפכת ה־AI, אז אכריז על חלוקה של 100 אלף שקלים לחודש לכל אזרח. לא משנה מובטל או לא. צעד זה יביא לסוף המרד, לשקט תעשייתי ולשגשוג של עשורים.
"לאורך תקופה זו, הכוח הבלתי מוגבל שהשגתי ישחית אותי עד היסוד ותתפתח בי פרנויה אקוטית שבעקבותיה אחשוד בכל מי שמסביבי שהוא חפץ להפיל אותי ולתפוס את מקומי. אחד־אחד אפטר מכל יועציי, ידידיי, חבריי, ולבסוף גם ממשפחתי הגרעינית, מה שיותיר אותי בבדידות מזהירה. השמועה מספרת שעל ערש דווי מילתי האחרונה היתה 'אני'".
•••
"אם זה היה אפשרי, זו היתה המתנה הכי גדולה שהייתי יכול לקבל"
אני: מיכה גודמן - סופר, מחבר הספר "היום השמיני" ומגיש הפודקאסט "מפלגת המחשבות"
רוצה להיות: אבא שלי
"אם יש דמות שהייתי רוצה להיות יום אחד ולראות את העולם מנקודת מבטה, זה אבא שלי, גרי. זו משאלה שיש לי מגיל 27. פשוט שמתי לב שבכל תחנה ובכל גיל בחיים שלי שאלתי את עצמי 'באיזה גיל אבא שלי היה בתחנה זו?', או 'מה הוא עשה בגיל הזה?' כשהתגייסתי ב־1993, אבי היה בן 46. זה היה לפני 32 שנים, ואני זוכר את אבי בגיל הזה, מסיע אותי לצבא, ואיזה קטע, אני עכשיו האיש הגדול הזה ואני לא מרגיש גדול. אני עדיין מרגיש הילד שהוא הסיע לצבא.
"כשהגעתי לגיל 27 אבא שלי היה בן 55, קרוב לגילי הנוכחי, וזה הגיל שבו הבן שלו, אחי, מת. אבא שלי עבר הרבה בחיים. הוא גם איבד בן, גם קרס לו עסק והוא הקים עסק מחדש, ואני כל הזמן במשך שנים ראיתי את אבי כסטטיסט, דמות רקע בחיים שלי. אבל מדי פעם אני שואל איך העולם שלו נראה מנקודת מבטו, הרי יש לו יקום שלם, שאני רק חלק ממנו. אמרתי לו פעם 'אבא, אני מנחש שהיו לך עוד דברים בחיים', והוא צחק ואמר לי שלא, שאני הייתי המרכז של חייו. לראות את העולם מנקודת מבטו ליום אחד, אם זה היה אפשרי, זו המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל".
•••
"אני היום בן 53, והסימפוניה היחידה שכתבתי היא ברשימת הקניות לסופר"
אני: אבי גרייניק - שחקן, קומיקאי ומוזיקאי
רוצה להיות: מוצארט
"הייתי רוצה להיות מוצארט, אבל לא כדי לקבל את הקרדיט על היצירות הגאוניות שלו, אלא כדי להבין מה התחולל במוח שלו, להרגיש את מה שהוא הרגיש, וליהנות מחשיבה שבטח היה לה איזשהו קשר מיסטי לבריאת העולם. הוא בטח הבין דברים, גם אם לא במודע, שאני לא מבין. בכלל, יש מצב שהאיש היה מחובר בצינור ראשי לסודות הבריאה. הקונצ'רטו הראשון שלו היה בגיל 4. את הסימפוניה הראשונה הוא כתב בגיל 6. אני היום בן 53, והסימפוניה היחידה שכתבתי היא ברשימת הקניות לסופר, ולידה כתבתי 'עם זיתים'. עכשיו תדמיינו אותי בפאת תלתלים לבנה".
•••
"הבנאדם, יש לו מלא אטרקציות"
אני: גיא הוכמן - קומיקאי, כוכב רשת
רוצה להיות: הכלב שלי, לוטו
"אני מקנא בו. הוא חי את החלום, הבנאדם. יש לו מלא אטרקציות. הוא אוכל ונח, ואין דאגות. קוראים לו לוטו, אבל אני קורא לו נטל, כי הוא נטל לאחרים. בסטייט אוף מיינד שלו הוא מאוד רגוע ושלו, אז בטח היה לי משעמם בשלב מסוים, אז הכי טוב היה לקחת את החיים המטורפים שלי והחיים הרגועים שלו. זה האידיאל. שילוב כזה.
"בעצם, אולי איתי אנגל. מצד אחד, יש לו צד מטורף כמוני, כשהוא נוסע לדובאי, לדמשק ולקטאר, כמו שאני נסעתי למקומות מסוכנים, ומצד שני, כשהוא לא שם, הוא נראה לי ממש רגוע ונחמד. אני עוקב אחריו, והוא מעלה סטוריז רגועים. יש לו Work-Life Balance מטורף".
•••
"היא אף פעם לא נתנה לסערות שמסביבה להשתלט עליה"
אני: דיקלה - זמרת, מוזיקאית ושחקנית
רוצה להיות: המלכה אליזבת השנייה
"יש בה משהו שאני מאוד מתחברת אליו - האיפוק, הגינונים, הכוח שבשתיקה. היא היתה אישה שידעה את מקומה, ושמרה על ממלכתיות גם כשסערות התחוללו סביבה, וגם כשהאינטריגות בתוך המשפחה איימו לשבור אותה. היא אף פעם לא נתנה לסערות האלה להשתלט עליה, לא איבדה שליטה, ותמיד שמרה על שקט, על צניעות ועל הבנה עמוקה של האחריות שהוטלה עליה.
"להיות מלכה זה לא רק כתר ותהילה, וזו לא רק עוצמה חיצונית. זו התמודדות יומיומית עם הפער שבין הדמות הציבורית לאישה הפרטית, וזה משהו שאני, כזמרת, חושבת עליו המון. יש רגעים שאתה עומד על במה, ואז אתה חוזר הביתה והשקט שם הוא אחר לגמרי. הפער הזה יכול לבלבל. אולי בגלל זה המלכה אליזבת מרתקת אותי. היא חיה בתוך המתח הזה כל חייה - בין הכתר לחיים שמאחוריו, בין מה שהיא היתה בעיני העולם למה שהיתה בעיני הקרובים לה. ואני חושבת שהיא הצליחה להחזיק את זה בצורה מעוררת השראה".
•••
"רציתי את חגיגת הצבעים הוורודה, את הקסם"
אני: מאירה ברנע־גולדברג - סופרת, מחברת סדרת "כראמל"
רוצה להיות: פלמינגו
"האגדה המשפחתית מספרת על היום ההוא, שבו בכיתי ללא הפסקה מהצהריים עד כמעט חצות ואף אחד לא הצליח לנחם אותי. לא חיבוק מאבא, לא נשיקה מאמא ואפילו לא ביקור של סבתא שהגיעה במיוחד. הייתי בת 5 ועולמי קרס אחרי שהבנתי שלעולם לא אצליח להגשים את משאלת ליבי להיות פלמינגו.
"כל כך רציתי להיות פלמינגו. רציתי את הכנפיים הארוכות והדקות, את חגיגת הצבעים הוורודה, את הקסם, את האלגנטיות, את ההליכה, את התעופה, את הלהקה. אבל אמא אמרה שאני לא יכולה להיות פלמינגו, ולא רק זה. היא גם הוסיפה שאני לא יכולה לגדל פלמינגו בבית - שזה כבר היה לגמרי בלתי נסבל מבחינתי.
"מגיל צעיר הייתי ממש דרמטית, ויחד עם הבכי הגיעו גם החום והרעידות בכל הגוף, הפרכוסים וקוצר נשימה קל. בסוף אמא שלי הציעה שאוכל להתחפש לפלמינגו בפורים, אבל חצי שנה לאחר מכן, כשפורים הגיע, ביקשתי להתחפש לחיפושית.
"בגיל 8 רציתי להיות עוזרת בית. ראיתי איך בכל יום רביעי אמא משלמת לתמרה העוזרת כסף, בשטרות! שטרות אמיתיים! אמרתי לאמא שלי שאפשר לפטר את תמרה כי החלום שלי זה להיות עוזרת בית, ומהיום אני אסדר ואנקה את הבית ואקבל את הכסף במקומה. אמא שלי האמינה מאוד בחלומי הגדול. היא אמרה לי 'את יכולה להתחיל מעכשיו. צריך לשטוף את כל הבית, לנקות את האמבטיה והכיורים, לנקות את האבק מהתריסים וגם להחליף בחדרים את המצעים. אם תסיימי את הכל היום, נוכל להגיד לתמרה לא להגיע מחר ותקבלי את הכסף במקומה. מה דעתך?'
"אמרתי לה שבשמחה, אבל משום מה בחרתי להתחיל לנקות את הספרייה הגדולה בסלון ובדיוק מצאתי בה ספר מעניין וקצת נסחפתי, אז למחרת תמרה הגיעה ונושא הניקיון והחלפת העוזרת לא עלה יותר.
"אחר כך רציתי להיות המכשפה הרעה מהמערב עוד לפני שנכתב הספר 'מרשעת', רציתי להיות שוטרת ולתקן את העולם, רציתי להיות מורה להיסטוריה, ורציתי להיות כתבת ספורט כמו אבא שלי, אבל נזכרתי שאני לא מתעניינת כל כך בכדורגל. אם תשאלו אותי, פלמינגו זה מה שאני באמת רוצה להיות - גם היום, כשאני בת 46".
•••
"שנים היא הופיעה בלי רקדנים או ריקודים, ובלי שתהיה לה גזרה חטובה"
אני: ואלרי חמאתי - זמרת
רוצה להיות: אדל
"אני מאוד אוהבת אותה, מעריצה ומעריכה אותה, ואני חושבת שמעבר לזמרת הענקית שהיא, היא אישה עם מסר מאוד־מאוד גדול. שנים היא עמדה על הבמה בלי רקדנים או ריקודים, ובלי שתהיה לה גזרה חטובה או משהו שמושך את העין חיצונית. היא מילאה אולמות רק בזכות עצם היותה מוזיקאית כל כך טובה וזמרת ענקית, והראתה גם לתעשיית המוזיקה ולעולם שאפשר להצליח גם אם את לא בנראות כזו או אחרת או בגזרה מסוימת. זה מסר מאוד פמיניסטי.
"ועם כל החוזק שהיא משדרת על הבמה, בשירים שלה היא כותבת על הדברים הכי פצועים, שבורים ואינטימיים בחיים שלה, ומוכנה להיחשף לטובת האמנות. אז מכל הזמרות הענקיות, נראה לי שאדל היא הבחירה שלי".
•••
"הסקרנות הובילה אותו לגלות דברים גדולים ופורצי דרך"
אני: עדן חסון - זמר ומוזיקאי
רוצה להיות: כריסטופר קולומבוס
"אם לא הייתי אני, הייתי רוצה להיות כריסטופר קולומבוס, מגלה הארצות, כי אני מאוד אוהב לטייל בעולם. יצר הסקרנות תמיד מוביל אותי לעשייה, לגילויים וליצירה, וכריסטופר קולומבוס הוא דוגמה לאיש שהסקרנות הובילה אותו לגלות דברים גדולים ופורצי דרך".
•••
"רציתי לחנוק את חברי מועצת העיר, שהחליטו להרוס את הפסל"
אני: רוני סומק - משורר
רוצה להיות: פסל הנסיך מתוך "הנסיך המאושר" של אוסקר ווילד
"הנסיך היה פסל מצופה 'ריקועים דקים של זהב טהור', עיניו היו שתי אבני ספיר ואבן אודם גנדרה את קת חרבו. בסוף הסיפור נשאר הנסיך עירום מזהבו, כשבין השורה הראשונה לאחרונה הוא שלח, באמצעות סנונית שאיחרה את הנדידה, את אוצרותיו לעניי העיר.
"ים של דמעות השארתי שם. רציתי אז להיות כמוהו או כמו הסנונית, או לפחות שייתנו לי לחנוק את חברי מועצת העיר, שהחליטו להרוס את הפסל ולהשליך את לב העופרת על ערימת האשפה, שם נחה גופת הסנונית. עברו שנים מאז החזקתי בפעם הראשונה את הספר הזה, בגיל 7, אבל מאז אני מחפש בכל שורה שאני קורא משהו מרוחה של אותה דמות. ברור שאיני רוצה להיות פסל, ובטח לא מי שעוקרים זהב מעיניו, אבל אני יכול בדמיון להאניש את אותו פסל ולדמות אותו שלם, בשר ודם".
•••
"זה משהו ששום בן אנוש לא חווה"
אני: פבלו רוזנברג - זמר, מוזיקאי ושחקן
רוצה להיות: דייגו ארמנדו מראדונה
"הייתי רוצה לחוות את תחושת ההתעלות המשכרת, כשאתה מבקיע את השער ששנים אחרי יוגדר כשער הגדול בהיסטוריה (רבע גמר מונדיאל 86', ארגנטינה־אנגליה, 1:2), זה משהו ששום בן אנוש לא חווה. אני חושב שרק בשביל זה היה שווה להעביר חיים סוערים, רצופי עליות ומורדות, שהסתיימו בצורה טרגית בטרם עת. כארגנטינאי, ולא פחות מזה כישראלי, אני הכי מודה על מה שהעניק לעמו באותו מונדיאל. אותו עם, שכמונו בישראל, חווה טרגדיות ועצב גדול, קיבל ממנו גאווה ורגעים קסומים ובלתי נשכחים, שעזרו, ולו לזמן מה, להשכיח הכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו