המכשפה המרשעת מן המערב, מהסרט "הקוסם מארץ עוץ". צילום: יחסי ציבור

שמח ומפדח: כך הפכתי בפורים למכשפה של משימות

הגענו לחודש הזה שבו אני הופכת למפיקת אירועים מדופלמת, ולא... לא מדובר בתחפושת שלי לפורים • עם שלל המטלות אני אתמודד, רק לא עם תמונה שלי באוזניים של שדונית שאני ממש מנסה לצנזר מכולכם

קוראים יקרים, בכל חודש מרץ אני נאלצת לחגוג לשני הילדים ימי הולדת ברצף של עשרים ושלוש מסיבות שונות בהרכבים משתנים, ובכל חודש מרץ אני עמלה על שתי תחפושות ברמת מופרכות שהולכת וגדלה משנה לשנה. השנה למשל, יום לפני פורים, הקטן החליט שהוא בעצם לא רוצה להיות ספיידרמן אלא מעוניין להתחפש לפעמון. איך למען השם מתחפשים לפעמון? ומה מבטיח לי שהוא לא ישנה שוב את דעתו? להלן חלק חלקי ביותר מרשימת המטלות שלי, כל שנה במרץ וגם השנה:

לערוך לקטן מסיבת יום הולדת:

חברים, האתגר האמיתי בגן מעורב יהודים־ערבים ביפו הוא לא השפה, לא הבדלי התרבויות, ולא חילוקי דעות פוליטיים. הפער היחיד הבלתי ניתן לגישור בין יהודים לערבים בגן ״לימון״ הוא הסטנדרטים השונים למסיבות יום הולדת. בהכללה גסה, מסיבות יום הולדת של ילדים בני ארבע מהמגזר הערבי הם האירועים הכי מושקעים שנכחתי בהם בחיי, כולל ארוחת ערב אמיתית שפעם אכלתי באותו חדר עם ברק אובמה. אנחנו מדברים על מתנפחים, מפעילים, בופה חם, בופה קר, בופה חטיפים, קאפקייקס מעוצבים, מיצג בלונים, שקיות הפתעה עם 14 ממתקים שונים וצעצוע, ותמיד גם סבא אחד שיושב בנחת כל האירוע על כסא פלסטיק, הרבה יותר מדי קרוב לרמקולים. אצלנו, לעומת זאת, יש מחצלת על הדשא מתחת לבניין, עוגה, כמה שקיות במבה ושמונה מגשי פיצה. אני עדיין מתעקשת שילדים בני ארבע לא שמים לב אם הכוסות מתאימות למפיות, אבל כן שמחה מאוד שבכל זאת ממשיכים להזמין אותנו. אחרי הכל, מי לא רוצה לבוא למסיבת יום ההולדת של חאלד ולפגוש שם את ספיידרמן האמיתי.

לגלם את ״טרה, מכשפת האדמה״ במסיבת יום ההולדת הכיתתית של הגדולה:

זה התחיל בהודעה תמימה: ״היי איה, אתם רוצים להצטרף לחגוג איתנו יום הולדת לילידי מרץ? יש לנו כבר רעיון וחילקנו בינינו משימות״. על פניו, כבר טוב, אירוע שלא צריך להפיק בעצמי. אני אכנס לקבוצה, ארשם להביא שתי שישיות מים וכמה שקיות חטיפים וסגרנו את הפינה. מה, לא? ובכן, כולם עושים טעויות. על טעויות משלמים. והנה שיעור נוסף לחיים: לעולם אל תצטרפי למסיבת יום הולדת של ילדים עם הורים חרוצים מדי. מגזר נוסף שאי אפשר להתחרות בו הוא הורים חרוצים מדי מהכיתה של הילדה. כאן אין קאפקייקס מעוצבים או עמדת מגנטים. כאן אין מתנפחים (חוץ מהמוח שלי). כאן רק מצמצת והופ! קיבלת תסריט בן שמונה עמודים, ועכשיו את אמורה להפעיל תחנה (!) שבה הילדים אמורים להכין ״שיקויים״, ״מטות קסם״ ולפתור חידה שאת לא מצליחה לפתור בעצמך.

יש לציין שילדים בני שמונה זה חמוד, אבל רק אם הן בנות. אם מדובר בבנים, הם לא יתנו לך לדבר, לא יעשו את המשימה, ובמקום מטות קסם הם ירביצו אחד לשני עם ענפים. בסוף האירוע שאר ההורים יקללו אותך כי הצבתם רף גבוה מדי ובגללכם כולם יאלצו עכשיו להמציא ״עולם״ ולייצר ״חוויה״, וכל זה דורש הרבה יותר מדי התעסקות ואולי גם לשכור מעצבת גרפית. עכשיו לכי תנסי להסביר שאת בכלל הצטרפת אחרונה, ותתחנני שאף אחד לא יעלה את התמונות שלך בגלימה ואוזניים של שדונית.

לערוך לשניהם מסיבת יום הולדת משותפת עם בני המשפחה:

כלומר להעניק תמיכה טכנית במשך חודש וחצי לכל הסבים והסבתות בכל הנוגע להזמנת צעצועים באינטרנט, החל משליחת לינקים וכלה בשליחת מיילים לשירות הלקוחות, כי בעצם הדודה מצד סבתא מביאה לה כבר שעון ברבי ובת הזוג של סבא כבר קנתה לו מנוף עם שלט. לאפות לגדולה עוגת בלואי ולקטן עוגת דינוזאורים, כלומר עוגת אתר בנייה, כלומר עוגת כוח פי.ג׳יי, כלומר עוגת ספידי מקווין, כלומר עוגת דינוזאורים. לנהל בדיסקרטיות של יח״צנית מנוסה את רשימת המוזמנים האקסקלוסיבית של החברים מהגן והכיתה שמוזמנים גם לאירוע הנוסף. להגיד במשך חודש שאת לא הולכת לעשות מזה עניין ואז שבוע לפני להיזכר שצריך גם להאכיל את כולם, לעשות הזמנה מופרכת בגודלה מהסופר ויומיים לפני להיות בחרדה שהאוכל לא יספיק. ספוילר: הוא יספיק. להבין שלא משנה מה תעשי, בסוף הקטן יתלכלך והגדולה תמרר בבכי.

לכו תחפשו, צילום: איור טליה דריגס

להכין לגדולה תחפושת:

השנה הגדולה החליטה שהיא רוצה להתחפש ל״וונדרוומן״. גזרנו צמידים מגלילי נייר טואלט, הדבקנו כתר ואת האצבעות עם אקדח דבק חם, קנינו חצאית כחולה וצעקו עליי איפה לתפור עליה כוכב-כוכב, ביקשתי מאפרת גוש את הבייביליס שלה לעיצוב התסרוקת של הילדה, הכל כדי ששבוע לפני פורים, הילדה תתלונן שחברות שלה אמרו ש״וונדרוומן זה תינוקי״. ובכן, רומי ב. ורומי פ. - אפשר לחשוב שאתן מתחפשות לעדה יונת. הסברתי לילדה שלפעמים אנחנו צריכות לפעול לפי צו מצפוננו, שגם החברות של רוזה פארקס בטח אמרו לה לעבור אחורה ושכשאני הייתי בכיתה ה׳ אמא שלי הציעה שאני אתחפש לאשת עסקים, עם תיק מסמכים, חליפת חצאית וג׳קט עם כריות בכתפיים שהיו לה בארון. בעדלאידע אף אחד לא הבין את התחפושת וכולם רק שאלו מה יש לי בתיק. כלום. לא היה שם כלום. מה ששכנע את הילדה שלי בסוף זה שוונדרוומן האמיתית היא ממש יפה וגם ישראלית וגם שהיא עוקבת אחרי אמא באינסטגרם והצעתי לה לשאול את רומי ב. ורומי פ. אם היא עוקבת גם אחרי האמהות שלהן.

להכין לקטן תחפושת:

מתוקף היותו ילד שני, הקטן יסתפק בללבוש חולצה כחולה, מכנסיים כחולים וכובע של סוניק. מתוקף היותו בן ארבע, הוא ישנה את דעתו ארבע פעמים לפחות גם בדרך אל הגן, ויבקש להתחפש לנמר או לנינג׳ה או לאשכול ענבים.

להכין משלוחי מנות:

במשלוחי המנות ניתן לכלול ירקות ללא גלוטן, פירות ללא לקטוז, חטיפים ללא סוכר, סוכריות ללא אגוזים, אגוזים ללא חשש טבל או שביעית, צעצוע קטן אבל רק כזה שהיה כבר בבית (אסור לקנות במיוחד) והכל באריזה ידידותית לסביבה ומתכלה בדיוק כמו הסבלנות של אמא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...