נתיב העשרה: נטישה והקמה מחדש
המושב נתיב העשרה הוא הצעיר מיישובי עוטף עזה: הוא נוסד בשנת 1951 כהיאחזות הנח"ל החמישית על גבול רצועת עזה. מקור השם באירוע שהתרחש ב־8 ביולי 1971: מסוק יסעור של חיל האוויר טס ליד אל־עריש בשובו ממשימה צבאית כשעל סיפונו עשרה חיילים, והתרסק בשל טעות של הטייסים.
היישוב הוקם ב־1973 בחבל ימית, וננטש ב־1982 במסגרת התחייבויות של ישראל על פי הסכם השלום עם מצרים. 70 ממשפחות היישוב המקורי העתיקו את מגוריהן למיקום חדש, מעט מדרום לקיבוץ יד מרדכי, בשטח הצמוד לקו הגבול. אנשי נתיב העשרה הקימו מושב חקלאי לתפארת, עם כ־1,000 תושבים, וחיו בו עד תחילת המלחמה.
נחל עוז: שם יעבור גבולנו
נחל עוז, שאוזרח בשנת 1953 כ־500 מטר ממזרח לשכונת סג'עייה שבעזה, אימץ לעצמו את המשפט האלמותי השני שאמר בזמנו יוסף טרומפלדור: "במקום שבו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון - שם יעבור גבולנו".
רוב שנותיו סבל הקיבוץ מפעילויות טרור הפדאיון הפלשתיני מעזה - בתחילה הסתננויות ונזק לרכוש ולנפש, ואחר כך ירי מרגמות ופעולות מיקוש, עד שמאיר דגן ויחידת "רימון", שפעלה מ־1970 עד 2005, חיסלו את תשתיות הטרור בעזה.
לאחר כמה שנות שקט החל טרור המרגמות ורקטות הקסאם, עד השבת השחורה. לפני היום הארור ההוא חיו בנחל עוז כ־500 נפש. "ומה יהיה?" אני שואל את יענקל'ה כהן, תושב הקיבוץ, והוא מרים את ידיו ואומר: "מי יודע?".
בארי: בית הדפוס של המדינה
קיבוץ בארי הוקם בנגב המערבי בשנת 1946, במסגרת מבצע "11 הנקודות", על ידי צעירים מהנוער העובד ומהצופים, בצירוף גרעין של עולים צעירים מעיראק.
במלחמת העצמאות נותרו בקיבוץ 25 מגינים בלבד, ובתום 11 חודשים של מצור והפגזות בלתי פוסקות נמחה הקיבוץ מעל לפני האדמה. בשנת 1950 היו בבארי 100 חברים בוגרים בלבד, אך אוכלוסיית הקיבוץ גדלה פי 12(!) - ל־1,200 חברים (לפי נתוני 2022).
בית הדפוס גדל במהלך השנים וזכה לכינוי "הדפוס של המדינה", ומועסקים בו 400 עובדים. "חזרנו לעבודה בתוך ימים ספורים מפרוץ המלחמה", מספר המנכ"ל, בן סוכמן, בנו של אחד ממייסדי הקיבוץ.
כפר עזה: ממאבקים חברתיים לצמיחה ולשגשוג
הקיבוץ נוסד בשנת 1951 על ידי שני גרעיני צעירים ממצרים וממרוקו שעסקו בחקלאות, אך ב־1956 החלה התפוררות עקב הבעיות הרבות שמהן סבלה ההתיישבות היהודית בעוטף, למשל: המרחק ממרכז הארץ והדרכים הרעועות לאזור, תחושת הבדידות, מזון לא מספק, חשמל מוגבל, מחסור במים, וכמובן בעיות הביטחון.
כדי להציל את הקיבוץ מהתפרקות, התנועה הקיבוצית שלחה כ־15 צעירים מנוסים בני קיבוצים ותיקים, ואליהם הצטרפו חברים חדשים ממרכז הארץ. אחרי מלחמת ששת הימים החלה תקופת הזוהר בכפר עזה, שהלך וגדל בחקלאות ובתעשייה הקלה, עד לתחילת ההתקפות ב־2008 של מרגמות ורקטות. לפני המלחמה חיו בכפר עזה כ־800 נפש.
שדרות: מ־400 תושבים ל־35 אלף
בתחילת שנות ה־50 הוקמה בצפון־מערב הנגב מעברה קטנה בשם גבים־דורות, וב־1954, כשהחלה הכשרת שטח במרחק 1,000 מטר מעזה עבור שדרות, הועברו לשם 400 מדיירי המעברה.
שדרות, ששמה ניתן לה על שם האיקליפטוסים שנטעה קק"ל לאורך כבישי הנגב, היתה יישוב קולט עלייה: בשנות ה־50 וה־60 נקלטו בה כ־8,000 עולים מצפון אפריקה, ובשנות ה־90 הגיעו אליה כ־10,000 עולים מאתיופיה ומחבר המדינות.
תחקיר המחדל בכפר עזה: הקיבוץ נכבש בתוך שעה, לוחמים פצועים פונו לפני אזרחים
גורמים ישראלים ל"ניו יורק טיימס": חמאס יסרב לשחרר את מרבית החטופים ללא סיום המלחמה
פרסומת | יום פתוח באקדמית אחוה 18.3
דיווח ערבי: "השיחות על הפסקת האש בעזה עומדות בפני סיבוכים הולכים וגוברים"
חשש מחזית נוספת: בעקבות התגברות האיומים מירדן - שר הביטחון ייפגש עם ראשי המועצות
החל משנת 2000 החלה שדרות לחיות תחת מתקפות הקסאמים, שהובילו את צה"ל ב־23 השנים האחרונות למבצעים שונים נגד הטרור העזתי. בעשור האחרון חלה בעיר התקדמות שנעצרה ב־7 באוקטובר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו