שירת המלחמות: הצלילים שליוו אותנו מאז קום המדינה

1948: מלחמת העצמאות
"הן אפשר" | מילים: חיים חפר לחן: דוד זהבי
שרים: הצ'יזבטרון

אמנם השיר "באב אל־וואד" זכור לכל ממלחמת העצמאות - אך הלהיט הגדול בזמנו היה "הן אפשר" (מילים: חיים חפר, לחן: דוד זהבי) שאותו שרה להקת הצ'יזבטרון, בעיקר בשל הנימה האופטימית ששידר השיר: "הן אפשר שבג'יפ שעבר – שאגו בחורים כי נגמר". השיר הוקלט ב־142 גרסאות שונות והוא נמצא ב־93 תקליטים שונים.

1956: מלחמת סיני
"מול הר סיני" | מילים: יחיאל מוהר
לחן: משה וילנסקי. שרה: להקת הנח"ל

השיר מוכר יותר בציבור על פי מילות הפתיחה שלו, "לא אגדה, רעיי". הוא נכתב והולחן בתוך שעות ספורות מפריצת מלחמת סיני ב־1956. חברי להקת הנח"ל הוטסו מהחזית לתל אביב, הגיעו לביתו של מוהר ולאחר לימוד השיר הוטסו חזרה לסיני, להופעות בפני הלוחמים. לשיר 65 גרסאות שונות והוא מופיע ב־39 תקליטים.

1967: מלחמת ששת הימים
"ירושלים של זהב" |
מילים ולחן: נעמי שמר. שרה: שולי נתן

הרעיון לשיר זה נולד אצל טדי קולק, ראש עיריית ירושלים המיתולוגי, שפנה למשוררת והמלחינה נעמי שמר וביקש ממנה ליצור שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר והפזמון השישי, שתוכנן לחודש מאי 1967. שמר בחרה בשולי נתן בת ה־20, שאותה שמעה במקרה בתחרות לכישרונות צעירים ששודרה ברשת א', כמי שתשיר. השאר, כפי שאומרים, שייך להיסטוריה: השיר הפך להיות אחד משלושת השירים הישראליים הידועים בעולם (יחד עם "הללויה" ו"הבה נגילה"), הוא הוקלט ב־515 גרסאות שונות(!) ונמצא ב־491 תקליטים*. בשבועות הבודדים שבין פסטיבל הזמר 1967 לפריצת המלחמה, הוא נישא בפי כל, וכשפרצה המלחמה החיילים הפכו אותו להמנון שלה, ורבים אף סברו שעליו להחליף את ההמנון "התקווה".

1969: מלחמת ההתשה
"על כפיו יביא" | מילים: יורם טהרלב
לחן: יאיר רוזנבלום. שרה: רבקה זוהר

גם שיר זה הוא תוצר של פסטיבל הזמר והפזמון. המקור לשיר זה, על פי מחברו, היה בביקור מקרי שערך טהרלב בנגרייה, שבה הביע את התרשמותו מכיסא מפואר, ושמע מהנגר שמזמין הכיסא מעולם לא חזר כדי לאוספו. "אני שומר את הכיסא ליום שבו יגיע אליהו הנביא", כך אמר. שיר זה נשמע כהמשך ישיר לאווירת הפליאה המיסטית שאליה גלש עם ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, ואולי זאת אחת הסיבות לכך שהוא הפך ללהיט כה גדול מייד עם צאתו, באמצע תקופת מלחמת ההתשה. ב־1969 הוא זכה במקום הראשון במצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל וגלי צה"ל. לאורך השנים הוא הוקלט ב־143 גרסאות שונות ונמצא ב־77 תקליטים*. חלק גדול מהצלחת השיר "על כפיו יביא" הוא כמובן בזכות הזמרת ששרה אותו בקול פעמונים נדיר, רבקה זוהר בת ה־21, שהיתה בוגרת להקת חיל הים.

1973: מלחמת יום כיפור
"המגפיים של ברוך" | מילים ולחן: אלון אולארצ'יק, מנחם זילברמן
ודני סנדרסון. שרים: להקת כוורת

שיר זה היה אחד מלהיטיה הגדולים של להקת "כוורת", שכבשה בשנת הקמתה, 1973, את כל התארים האפשריים בזמר העברי, וביניהם "להקת השנה" בשני המצעדים (קול ישראל וגלי צה"ל). השיר "המגפיים של ברוך" זכה במקום הראשון בשני מצעדי הזמר השנתיים. כוורת היתה להקה שניגנה רוק מלודי בשילוב הומור שטותי (נונסנס), וזה היה בדיוק מה שהעם המדוכא נזקק לו בשנה שבה התרחשה מלחמת יום כיפור הנוראה. השיר, שאותו כתבו אולארצ'יק, זילברמן וסנדרסון שגם הלחין, הוקלט ב־64 גרסאות שונות ונמצא ב־44 תקליטים.

1982: מלחמת שלום הגליל
"יום שישי" | מילים: יעקב גלעד
לחן: יהודה פוליקר. שר: יהודה פוליקר

שיר זה של להקת "בנזין", שאת מילותיו כתב יעקב גלעד ויהודה פוליקר הלחין, הגיע לגלי האתר בשנת 1982, במקביל למלחמת שלום הגליל. בשנתה ה־66 של המדינה מציג השיר היטב את הדרך שעשה הזמר העברי בתכניו, במסעו מהקמת המדינה ב־1948 ועד שנות ה־80, במעבר בין התמקדות בערכים לאומיים וחזון לדשדוש ולהתמקדות בעצמי האישי מחד, ובתרבות הבלבול וחוסר המעש מאידך. מה שעניין את הלוחמים הצעירים של מלחמת של"ג שהלכה והתארכה היה לצאת מלבנון, להגיע שלמים ובריאים הביתה ולבלות במסיבות שישי, בשמחה ובכיף.

30 שנים לאחר צאת השיר אמר עליו יהודה פוליקר, סולן הלהקה: "זה בכלל שיר עצוב ומדכא, ההפך משמח. מה יותר עצוב מבן אדם שכל מה שיש לו בחיים זה רק את יום שישי, וכל השאר הוא שגרה משעממת?"

דייויד סלע הוא יו"ר המועצה לקידום המורשת הישראלית ועורך אתר נוסטלגיה אונליין * תודה על הסיוע לערן ליטוין, אוצר ואספן, וליורם סימן טוב, עורך אתר "שרים במדים" * על פי נתוני אקו"ם