דומה שבמערכת הבחירות הזאת נשברו כל שיאי החוצפה והטעם הרע. לפעמים אני מצטער שאין לנו מנהיג אחד שכולנו, אם נרצה או לא, חייבים להתלכד סביבו. קים ג'ונג און, לדוגמה. חבל שהמדענים לא יכולים לשבט לנו מנהיג שיש בו את הטוב מכל מועמד - הניסיון ויכולת השכנוע של נתניהו, האגו הצנוע של בוז'י, הכריזמה של לפיד, הלהט של דרעי, החיוך של כחלון, החביבות של איימן עודה, היושרה של זהבה גלאון והאקזיט של בנט.
רגע לפני שזה נגמר הגיע הזמן לסכם. אז לטובת מי שהיה על הירח בחודשים האחרונים, הנה מילון הבחירות המקוצר. קיראו אותו היטב ובחרו נכון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אלי אוחנה. עד לא מזמן אגדת כדורגל ואייקון שמפו; בתקופת הבחירות - ניסיון כושל של בנט להביא מצביעים חדשים לבית היהודי. הוא היה יום וחצי בפוליטיקה, אבל השפעתו תהדהד עוד שנים. באותה מהירות שהקהלים החדשים הגיעו, הם גם עזבו ודירדרו את המפלגה בסקרים. אוחנה יכול להתנחם בזה שלעומת בנט, יש לו שיער שופע ומלא ברק, ובניגוד להתבטאות המתנשאת של איילת ("אני רבע עיראקית!") שקד, הוא באמת אינטליגנט.
השקופים. הקמפיין של אריה מכלוף דרעי, שבו הוא מבקש מהמצביעים לבחור בש"ס כדי שהאנשים שלא גומרים את החודש יקבלו כסף מהאנשים שנוסעים במחלקה ראשונה וקונים פרארי. השקופים הם אלה שמבושה החליפו את שם משפחתם משוקרון לשרון ומדהאן לדן. אגב, גם שמעון פרס החליף מפרסקי, מאיר דגן היה הוברמן, וסבא שלי החליף מג'נאצני לניצני. באנו לישראל אז החלפנו לשמות בעברית, מה רע בזה? דרעי מדבר הרבה על השקופים, אבל שכח לשלב ברשימה איזו מועמדת שקופה או שתיים. אפשר להבין אותו: למי יש כוח לחשוב על אישה ברשימה אחרי שאתה רב כל היום עם אלי ישי?
מושיק גלאמין. מגיש תוכנית העיצוב שנשלח (או לפי גירסה אחרת, "הזמין את עצמו") לבית ראש הממשלה לבדוק את מצב הסטייל וחזר עם מסמך מזעזע. סרט מעט מביך, אם כי מעורר חשק לסרטי המשך: מושיק מנער שטיחים בבית הלבן, מושיק בודק רטיבות בארמון האליזה, ומושיק פותח סתימות בבקינגהאם פאלאס.
הצצה ראשונה לתערוכה "צבעים בקנה"
קמפיין רשת. המרענן הרשמי של הבחירות. לא עוד קליפים דביקים על שמיים כחולים, שדות מוריקים, מפעלים יצרניים וטרקטור חורש בשדה: בבחירות האלה פייסבוק, טוויטר ויו־טיוב היו הכוכבים. מרצ פיזזו בסרטון שבו החבר'ה של זהבה מרימים חתונה יבשושית ועושים שמח עם להיטם "אני רוצה את מרצ בתוך הממשלה". כמו שהסקרים נראים כרגע לא בטוח שהם ירקדו בקרוב. הליכוד תקף בסידרת סרטי ילדים, שיכולים לגמור ליובל המבולבל את הקריירה: ביבי בגנון, ביבי סיטר, פיצה ביבי ועוד. בוז'י הביא מדבב והחביא את ציפי, ובנט התחפש להיפסטר ולא התנצל. למרות שהוא היה צריך. לפחות על התחפושת המזעזעת.
מינה צמח. האישה ששום מערכת בחירות לא שלמה בלעדיה. ממשלות נופלות, ראשי ממשלה מתחלפים, נשיאים אונסים ושרים נחקרים, אבל מינה איתנו, ונדמה שהיתה פה מאז ומעולם. אנשים לא יודעים, אבל מינה עשתה סקרים גם כשהטורקים היו בארץ, ואפילו בתקופת המנדט הבריטי.
תמכור לה ת'שוקולד ותפתח ת'חדר. שני סרטונים ויראליים, שמציגים את הישראלי המכוער במלוא כיעורו. הרצוג מיהר לקשור את הסרטים למדיניות הממשלה וטען שהם "תוצאה של הפילוג והשסעים שביבי מוביל אותנו אליהם". הגזים קצת. בתור ילד בן 10 שראה את אבא של חבר שלו חוטף כאפה בסחנה אני יכול להעיד ישראלים מכוערים היו תחת כל הממשלות. מה שלא היה זה טלפונים שיכלו לצלם אותם.
שידורי התעמולה. את רוב החומר צרכנו כבר ברשת, אז אלו השאריות, מן הסתם. מדובר בכסף שהולך לפח, אבל זה מאפשר למפלגות להראות את מספר 19 ברשימה, ולמפלגות הקטנות וחסרות הסיכוי לספק כמה רגעים של נחת וצחוקים. בימים כאלה, גם זה משהו. את שידורי התעמולה רואים אנשים שלא שמעו על האינטרנט או שהתעוררו מתרדמת של 20 שנה. הם מתלוננים שלא רואים מספיק את דודו טופז ואת מנחם בגין.
נוי אלוש. הממקסס הלאומי, שלוקח נאומים של פוליטיקאים ועושה מהם דיסקוטק. בהתחלה זה היה נחמד, אבל בזמן האחרון קצת התחיל לנג'ס. אני מציע לחייב אותו בתקופת צינון שתרחיק אותו מהמחשב ותשכיח ממנו את הרמיקסים, לפחות לעוד ארבע שנים. סליחה, שנה וחצי.
מרן, לוי אשכול ומנחם בגין. חזרו מעולם המתים כדי לככב בקמפיינים השונים. בוז'י מתגעגע לאשכול, כחלון גדל על ברכיו של בגין, ואלי ישי ודרעי מתווכחים מי היה תלמיד טוב יותר של מרן: "מרן בא אלי בחלום", "מרן קרץ לי בשנתו", "מרן נתן לי סטירה", "יש לי קלטת של מרן", ועוד ועוד. כשמנהיגים חיים נזקקים למילה טובה ממנהיגים מתים, אנחנו בצרות.
דו"ח מבקר המדינה. היו שניים: על הוצאות בית ראש הממשלה ומשבר הדיור. אחרי ציפייה דרוכה שוחררו הדו"חות לציבור, ובמשך כמה שעות תפסו כותרות ועשו הרבה רעש. למחרת כבר חזרו למקומם הטבעי: עמוק בארון.
רוטציה. טריק ישן, שהמציאו בזמנו פרס ושמיר וחוזר עכשיו בגדול. הנשיא ריבלין אמר שאם לא תהיה הכרעה ברורה הוא יתמוך בממשלת אחדות. מה שאומר שאולי תהיה רוטציה בתוך רוטציה: נתניהו עם הרצוג, והרצוג עם לבני, ואם לפיד ייכנס, בכלל יהיה שמח. ראשון ורביעי נתניהו, שלישי לפיד, שני וחמישי בוז'י וציפי, ובסוף השבוע כחלון, כדי שכל השאר יוכלו ללכת לים.
יאללה, תהיו אזרחים טובים ולכו להצביע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו