ממה אתם מפחדים? ישראלים - תרגיעו עם החרדה מהחרדים

חַרֶדֶת

מחלה קשה תקפה את החברה הישראלית, חַרֶדֶת שמה. החרדה מהחרדים. כל היום מספרים לנו איך בעוד כמה שנים החרדים ישתלטו על המדינה בכוח מספריהם הגואים, איך כל מערכת החינוך תהיה חרדית, איך נהיה עניים, נחשלים, קנאים, ואיך כל הכוחות הנאורים יעזבו וישאירו לנותרים עזובה ופיגור.

סליחה שאני מתערב בשלב הזה, אבל אלה גללי שור. כל התחזיות האלה מבוססות על קו מחשבה אחד - אקסטרפולציה. ובעברית - הערכת נתונים לא ידועים על סמך נתונים ידועים. כלומר, אם למשפחה חרדית יש שישה ילדים בממוצע והאב עובד בעבודת דחק או לא עובד כלל, זה מצב שיביא אותנו לפשיטת רגל בתוך 20 שנה. אבל יש בעיה - החיים לא עובדים ככה, ובטח לא החיים של החרדים. כי מי שעושים את התחזיות השחורות הם אנשים שאינם יודעים מה מתרחש באמת מתחת לפני התחזית, בעומק החברה. אני לא מתיימר לדעת הכל, אבל אני יודע יותר, על סמך שיחות עומק עם נכבדים מתוך הקהילה החרדית, שלא מעוניינים להיחשף כרגע.

והאמת היא שכרגע מתחוללת מהפכה ענקית בחרדיות. היא עדיין שקטה, מושתקת אפילו, אבל היא תביא לשינוי משמעותי בחברה הזאת בזמן הנראה לעין, שינוי שיבטל את כל התחזיות של המומחים. כמה פנים למהפכה: ראשית, עם הסתלקותו של הרב אדלשטיין זצ"ל, ההנהגה הולכת להשתנות.

היא עברה לפוליטיקאים ולעסקנים. אין סמכות רוחנית שתשמור את החברה הזאת מאוחדת בעונייה. שנית, עד חצי מהגברים הרשומים בכוללים לא לומדים כל היום. הם מסתובבים, מקוששים פרנסה, מתבטלים, אבל על ספסלי הישיבה אינם יושבים. אלה נתוני אמת מבפנים. כך ש"חברת הלומדים" אינה באמת מתקיימת בממדים שנדמה, ואנחנו במצב ביניים של מעבר ממצב שבו כולם לומדים למצב שבו רק חלק מובחר לומד, והשאר עובדים. שלישית, הנשים שיצאו לעבוד בראיית חשבון, ויש המונים כאלה, ייתקלו בקרוב במשבר תעסוקה קשה.

מקצוע ראיית החשבון יצטמק באופן מבהיל בשנים הקרובות בגלל הבינה המלאכותית. הנשים המפרנסות ייאלצו ללמוד משהו אחר, הייטק למשל. ומה שאני שומע הוא שכאשר נשים חרדיות מגיעות להייטק, הן פוגשות את העולם שבחוץ, וזה משפיע בתוך המשפחות, גם ביחסים הזוגיים וגם על מספר הילדים.

בקיצור, תנועות גדולות משפיעות על החברה החרדית והיא צפויה להשתנות מאוד, ממש בקרוב. יהיו המון יוצאים ממנה, וסימן לכך ראינו בשבוע שעבר כשהאדמו"ר מבעלז הודיע על הקמת תנועה לתמיכה ביוצאים מהחסידות. זו סנונית ראשונה ומדהימה. ואני אומר - יימצא איזון חדש, החרדים יזינו את החברה הכללית בכל טוב, הערכיות שלהם תחלחל אליה, הסגירות תיפתח. יהיה בסדר. אפשר להירגע, אפשר להפסיק לשנוא ולפחד. אסור ללחוץ. והכל לטובה. מילה של שוטה.

אוונגליסטים

וואו, כמה בעיות יש לנו בזמן האחרון. מפחיד. אחת הגדולות שאינן מדוברות מספיק היא בעיית האוונגליסטים באמריקה. מדובר בקבוצה דתית ענקית, בעלת כוח פוליטי אדיר, אוהבת ישראל מסיבות דתיות ומהווה את בסיס הכוח הכי חשוב של מדינת ישראל באמריקה - יותר מהיהודים המקומיים שחיבתם לארץ השתנתה מעט עם רוחות הפרוגרס האמריקני ההופך טוב לרע, אור לחושך, חבר לאויב. הם התרחקו מאוד. אבל האוונגליסטים, בכוח אמונתם הדי דמיונית בעיניי, מייחסים לנו תכונות שלא בטוח שיש בנו, ותפקיד שלא בטוח שבא לנו למלא. אבל אם זה טוב להם להאמין ככה, סחתיין. אם אני מקבל גישה למסדרונות הכוח של הממשל באמריקה (כשהרפובליקנים בשלטון), מצידי שיאמינו במה שהם רוצים.

עד כאן אין בעיה. כלומר, יש טיפה, כי אני למשל מעדיף שתומכים בי על רקע ערכים משותפים ולא על סמך אמונה דתית. ותגידו - אמונה לנצח, ערכים משתנים, ואומר לכם: לא - תראו מה קורה לאוונגליסטים.

הם פוחתים בגדול. מספרם קטן, הם נחלשים, צעיריהם עוזבים. ולמה כל זה? מה רע להיות אוונגליסט שככה בורחים? התשובה מפתיעה: היחס לקהילת הלהט"ב. כללית, זה נושא השיחה היחיד באמריקה כיום, והוא הגיע גם לקהילה הדתית הזאת, שבעבר נלחמה בלהט"ביות בנחרצות. היחס הבלתי מקבל הזה מרתיע את הצעירים בקהילה והם נוטשים אותה. והנוטש תורת אביו, נוטש גם חיבת אמו לארץ ישראל, ומצטרף לגל העכור האדיר נגדנו באמריקה, גם כי היחס ללהט"ב אצלנו בארץ הקודש מגיע אליהם, וזה רק מחמיר את המצב.

ואז באים כמה פושטקים במדי חרדים בעיר העתיקה ומוסיפים למצב הרגיש ממילא: יריקות על אנשי כנסייה ברחוב בירושלים וקללות וביזוי. בתור עם שעשו לו את זה דורות, מה לנו לשכפל את ההתנהגות הזאת על מישהו? ועוד עובר אורח תמים, אדם מאמין על פי דרכו. מאמין שפוגע במאמין אינו מאמין. הוא פסיכופת עם תעודת כשרות של איזושהי דת או כת.

יש לתפוס את המופרעים האלה ולמצות איתם את הדין, כי הם מחלישים יותר קשר שכבר מאותגר. ובהיעדרו אנחנו בבעיית כוח בקפיטול ובבית הלבן, ונצטרך למצוא לנו חברים חדשים ממש בקרוב, כי חוץ מהם נשארו לנו מעט תומכים. שמעתי שהסינים בדיוק מתפשטים על פני העולם. אולי אפשר לחסות תחת דגלם האדום? פחות זכויות אדם, יותר כבוד לישראלים. בין כה וכה אנחנו רוצים מלך, אז שכבר יהיה נשיא סין.

שינה

כבר כתבתי כאן לפני כמה חודשים על מסעי למצוא שינה נכונה, כי הגיל עושה את שלו, וגם השלפוחית שאיבדה מגמישותה, ויש התעוררויות בלילה, ויש שינה מקוטעת. וכאשר השינה לא טובה מספיק, כל היום נראה בהתאם. אז אני ממשיך לחפש דרכים להיטיב את שנת הלילה שלי, ובזמן האחרון מצאתי כמה תגליות שלפי שעה מניבות לילות טובים יותר. ההמלצות שאני מביא לכם כאן היום מבוססות על מחקר מדעי. לא שלי כמובן, אבל לי הן עושות ממש טוב. תנסו, מה אכפת לכם.

ההמלצה הראשונה, החשובה ביותר, מבוססת מחקר, היא לקום בבוקר וישר לצאת החוצה. לא לפתוח את הטלפון, לא להישאר בחדר. מייד החוצה - למרפסת, לגינה, לרחוב, לאיפה שזמין לכם. להיות בחוץ, ללא משקפי שמש, לא באוטו, לא מאחורי חלון, פשוט בחוץ ולתת לאור הראשון להיכנס לכם למוח. יש לחשיפה לאור הבוקר השפעה דרמטית על השעון הביולוגי שלנו, מורשת אבותינו ואימותינו הקדמונים. כאשר אנו נחשפים לאור נמוך־הזווית של תחילת הבוקר, הלילה שאחרי החשיפה יהיה טוב יותר, ובמצטבר המערכת כולה תתכייל מחדש לשינה בריאה ורצופה. תנסו, מה יעלה לכם?

כמו כן, המחקר מראה שחשיפה לאור האחרון של היום, בואך השקיעה, גם מועילה מאוד ואומרת למערכת: הגיע זמן לישון. אם אתם עושים גם את זה, הנמיכו את רמת הבהירות של הטלפון שלכם והעבירו למצב לילה למשך כל שעות הערב. המוח שלכם יודה לכם ולא יתבלבל בין יום ללילה.

עוד טיפ חשוב, פשוט ונהדר, ששמעתי לפני שבועיים מפרופ' איתן פרידמן, מבוסס על מחקר חדש, והוא להוציא את השעון מחדר השינה. כן, הרדיו־שעון הזה עם הספרות המאירות, שבאמצע הלילה האדם עם ייסורי השינה מעיף בו מבט ואומר בליבו - הו! כבר שלוש ושתים־עשרה דקות, נשארו לי רק שלוש שעות לישון, ומה יהיה? לא טוב. זה מעלה את רמת הקורטיזול - הורמון הערות והסטרס - ולא נותן לחזור לישון כשקמים פתאום באמצע הלילה. עשיתי כמצוות הפרופסור, וראו זה פלא - גם כשאני מתעורר פתאום, אני חוזר לישון בקלות ובמהירות.

ואחרון חביב - קפה. אני צורך כמויות ממנו, וזה בסדר. אבל מכיוון שקפה פעיל בגוף עד 12 שעות מהשתייה, כדאי לא לשתות בכלל אחרי בערך שתיים בצהריים. גם לאנשים שמצליחים להירדם עם אספרסו ביד. זה משנה את איכות השינה וגורם להתעוררות באמצע הלילה. נסו את הטיפים האלה, ותודו לי בחלום.

avrigilad@gmail.com