מתי בפעם האחרונה טסת?
"החודש, לדבלין. אני טסה הרבה במסגרת העבודה שלי בטיקטוק, בערך פעם בחודש, כי אני אחראית על כל המדינות הצומחות באירופה. אלה נסיעות קצרות, ארבעה ימים גג. לפני שלושה חודשים היינו בחופשה זוגית בתאילנד.
"אני משתדלת לעשות סדנת בישול בכל מקום שאני מגיעה אליו, כי אני מתה על אוכל ומאוד אוהבת לבשל בכל הסגנונות. אני מגיעה מבית מרוקאי ויודעת לעשות קוסקוס מאפס ולאפות לחמים, להכין בצקים, פסטות, סלטים ומנות ראשונות. יש לי בספרייה המון ספרי בישול, אני הולכת לישון איתם וקונה אותם בכל מקום. אני מאוד אוהבת לחקור תרבויות שונות דרך אוכל ובישול, וגם בעמוד הטיקטוק שלי אני משלבת בישולים, למרות שאני מודה שאין לי מספיק זמן לצלם ולערוך. אני מאמינה שבגלגול הקודם הייתי במטבח".
מתי בפעם האחרונה פגשת מישהו שאת מעריצה?
"אני מעריצה נשים חזקות שמשמשות השראה. יש לי כמה כאלה בחיים, נשים שהיו מנטוריות שלי, למשל ג'ני כהן דרפלר שהיתה המנהלת שלי באינטל והיום היא מנכ"לית ובעלים של סטארט־אפ שנקרא 'Air Doctor', או יהודית ימפולסקי שהיתה מנהלת משאבי אנוש באינטל והיום היא סמנכ"לית משאבי אנוש באמדוקס העולמית. שתיהן מלוות אותי לאורך הקריירה, ואני תמיד יכולה לבקש מהן עצה טובה. אני אומרת לכל אישה - תמצאי לך מנטורית. גם אני מנטורית לנשים צעירות - גם במסגרת טיקטוק וגם כשנשים פונות אלי בדרכים אחרות, אני תמיד שמחה לתת עצה. אני מוצאת זמן לקפה איתן, כי אני חושבת שזה חשוב".
מתי בפעם האחרונה נזכרת בילדותך?
"אני נזכרת בתקופה ההיא הרבה. הייתי ילדה סקרנית ודעתנית, ואם לכולם אמרו לספור עד 10 - לי אמרו לספור עד 100. הייתי מאוד מעורבת בבית הספר, המורות ידעו שאני תמיד מתנדבת לכל דבר וכדי להוציא ציונים טובים הייתי צריכה לחרוש, זה לא בא לי בקלות. מגיל 14 עבדתי, זה משהו באופי העצמאי שלי ובשורשים מהבית. ההורים השרישו בי ששום דבר לא בא בחינם. לא היתה בעיה כלכלית, אבל חינכו אותנו לעבוד. אני בת אמצעית, יש לי אח גדול ואח צעיר. אבא שלי היה מבקר איכות בכיר בתעשייה אווירית, ואמא היתה תופרת ומעצבת אופנה. גדלתי בבית שמח וכיפי עם ערכים ושאיפה למצוינות".
מתי בפעם האחרונה ביקרת בעיר הולדתך?
"החודש הייתי בבאר שבע בחתונה של בן דודי, ובשבוע שעבר היינו שם אצל ההורים של אלי, בן זוגי. שנינו בפרק ב' ושנינו, מתברר, באר־שבעים במקור. בדייט הראשון גילינו את זה. נולדנו וגדלנו באותה שכונה, שכונת רמות, וזה כאילו 'מנט טו בי' למרות שמעולם לא נפגשנו כשגרנו שם. נפגשנו לפני חמש שנים, כשהייתי גרושה כמעט שנה ואלי רק התגרש, ועכשיו כבר יש לנו טבעת אירוסים אחרי שבדצמבר האחרון קיבלתי הצעת נישואים".
מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?
"כל יום, לפחות 4-3 פעמים בשבוע. ביום שישי עשינו יוגה זוגית בחוף הים, אני מתאמנת בקיק־בוקס, רצה בבקרים ועושה אימוני כוח עם משקולות.
"הימים שלי די עמוסים. אני קמה בבוקר ברבע לשש בערך, מתארגנת, מתעדכנת בתקשורת, ואם יש לי לו"ז פגישות - אני מתכוננת אליהן. מובן שכל הזמן נכנסים בלת"מים, כי טיקטוק זו חברה שנכנסים אליה כל מיני דברים שצריך להגיב אליהם. יש לי ימים עם אירועים בערב, אז הימים שלי מסודרים בצורה מובנית מראש ואני משתדלת שיהיה איזון.
"חלק מהיכולת לנהל קריירה בינלאומית מורכבת, עם עבודה מול המון שווקים והרבה אנשים שצריך להיות איתם בקשר כל הזמן, זה להיות מאוד מובנית, משימתית ומסודרת. אי אפשר להיות מבולגנת, כי אז דברים ייפלו. הילדים שלי ספגו ממני את המשימתיות והסדר. הם ידעו שאם הם רוצים שאלמד איתם למבחן צריך להודיע לי מראש, כי אני צריכה להכניס את זה ליומן, אז גם הם למדו לארגן את החיים שלהם בצורה כזו".
מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות החברתיות?
"כל הזמן. על הבוקר אני בטיקטוק, רואה מה קורה אצלנו ומתעדכנת ברשתות אחרות. אם אני רואה אצלנו דברים שאסור להם להיות שם, אני מייד פועלת, מדווחת ומנסה להביא סוף לדבר הזה. אני בוחנת את המערכות שלנו, בודקת כמה אנחנו מגיבים ואפילו מחפשת במודע את הדברים האלה. כל עובד מונחה לבדוק שהדברים אצלנו עובדים כמו שצריך.
"טיקטוק היא פלטפורמת תוכן שמאפשרת לאנשים להיות ויראליים ולהצליח, ואם התוכן שלך טוב ואתה מביא ערך מוסף לאנשים - אתה תהיה ויראלי. כל אחד צריך למצוא את הייחודיות שלו. אני בעצמי עוקבת אחרי כל מיני משפיענים, מחלקם אני משתעממת מהר מאוד ואצל חלקם אני כן בודקת מה הם עשו כל יום, כי זה מעניין אותי. אני אוהבת מאוד את שי־לי ליפא, שמשלבת בין האהבה שלה לבישול לחוש אסתטיקה משובח. היא אותנטית ומביעה את דעתה ולא הכל אצלה פלקט. יש לה ימים יותר טובים וימים פחות טובים, והיא מראה שלא הכל מנצנץ ונהדר. כיף לצפות בתוכן שלה.
"יש המון טיקטוקרים סופר־מצליחים בישראל. כל מי שמביא ערך מוסף לאנשים - יצליח. קחי, למשל, את ויקה ברן, אחת המובילות אצלנו, שיש לה שלושה מיליון עוקבים. היא מציירת על כף יד עם רקע שחור וזה מדהים, יצירתי וכיף לצפייה. יש גם המון מורים בטיקטוק, ממש זה טרנד. הם הבינו שזו פלטפורמה להנגיש תוכן בצורה קצרה ושקהל היעד שלהם נמצא שם. יש גם עורכי דין ורואי חשבון שמסבירים מושגים מורכבים בצורה קלה להבנה.
"בטיקטוק האותנטיות היא חלק מאוד חשוב. אם אתה לא אותנטי - זה לא מעניין. את רואה שאנשים מעלים תוכן בלי פילטרים, בלי איפור ובלי להיות הכי מלוטשים. זה לא 'הייתי בריזורט הכי יפה או במסעדה הכי טובה'.
"גם אני מעלה תכנים לטיקטוק, לאינסטגרם ולפייסבוק, ואני לא מעלה את אותו תוכן. אני מרגישה בכל הפלטפורמות מאוד בנוח, באמת, ואני לא סופרת לייקים. זה נראה לי מיותר, אני לא צריכה את זה. העוצמה והכוח שלי באים ממקום פנימי. המשפיענים כן סופרים לייקים".
מתי בפעם האחרונה ראית ברשתות שיימינג, אלימות ובריונות?
"אני יכולה להעיד על טיקטוק, לא על רשתות אחרות. ראשית, אנחנו לא מגדירים את עצמנו כרשת חברתית אלא כפלטפורמת תוכן, כלומר התוכן הוא מה שקובע בו ולא הגרף החברתי. שנית, זה לא אמור להיות אצלנו. יש לנו את נוהלי הקהילה, ואם תוכן מסוים מפר אותם - הוא לא אמור להיות שם. או שהאלגוריתם שלנו עולה על תוכן פוגעני והוא יורד לפני שאנשים ראו אותו, או שאנשים מדווחים עליו והוא יגיע לבדיקה מעמיקה. יש לנו גם בודקי תוכן (בשפות עברית, ערבית ורוסית - ש"ז), כי צריך להבין את ההקשר. מותר, למשל, להגיד 'כלבה' בטיקטוק בהקשר של בעל החיים, אבל מובן שלא כקללה. לכן צריך להבין את המילים לפני ואחרי וגם לראות מה נמצא פיזית בסרטון.
"יש צעירים שנמצאים בטיקטוק ולא צריכים להיות שם, כי הפלטפורמה מוגדרת מגיל 13 ומעלה. אם ילדים קטנים יותר נמצאים שם, סימן שהם זייפו את הגיל שלהם, ואם הם ייתפסו - הם ייחסמו. אני מסכימה שבטיקטוק לא צריכים להיות ילדים מתחת לגיל 13. נוסף על כך, יש טענה שאין סוף לטיקטוק, אבל השקנו כלים לבני נוער לנהל את זמן המסך שלהם ואחרי 45 דקות הם יכולים להגביל את עצמם עם טיימר.
"גם הילדים שלי נמצאים בטיקטוק וברשתות אחרות, ואני לא עוקבת כמה שעות ביום. הם ילדים גדולים והם קבוצת המיקוד שלי. אני יודעת שהם פעילים ועושים עוד דברים, לא רק יושבים מול המסך. אני מחנכת אותם שאת העוצמה שלהם הם צריכים לקבל ממקום פנימי, לא משום דבר סינתטי בחוץ. נחמד שיש לייקים, זה כיף ומרומם את מצב הרוח, אבל אתה צריך לדעת להרגיש שאוהבים אותך האנשים שבאמת אוהבים אותך".
מתי בפעם האחרונה נתת עצה מועילה?
"העצה הכי טובה שהטמיעו בי ושאני מנסה להטמיע הלאה בנשים היא תאפסני את ייסורי המצפון. ברגע שנכנסת לקריירה ולתפקידים משמעותיים, תאפסני אותם. הילדים שלי, נועם בת ה־20 ועידו בן ה־16, גדלו לצידי, לצד הקריירה שלי. גדלנו ביחד - אני בקריירה והם בגילם הכרונולוגי. אף פעם לא היו לי ייסורי מצפון. הכנסתי לי לראש שאני אמא טובה, אמא מצוינת, ובנקודות שהם זקוקים לי אני שם. לא פספסתי אף הופעה בבית הספר, שום חוג שהם הופיעו בו או חגיגות ימי הולדת. כשהם היו חולים, אני או אבא שלהם היינו שם.
"בהמשך לזה, העצה השנייה שלי היא תהיי שלמה עם עצמך. החיים הם סט של בחירות. את בוחרת עם מי לגור, עם מי להתחתן, מה ללמוד ומה לעשות, ולכל דבר יש יתרונות וחסרונות וכדאי להיות שלמים איתם. אני שלמה עם זה שחזרתי מאוחר מהעבודה, כי פיתחתי קריירה וזה השתלם. יש מחיר, חד־משמעית, אבל אני לא מייסרת את עצמי עליו. צריך לדעת לשלם את המחיר, וזה בסדר גם להחליט שאת לא רוצה לעבוד, רק תהיי שלמה עם זה, אל תהיי מתוסכלת.
"עצה נוספת שאני נותנת לנשים היא שכל אחת צריכה היום תואר. זה המינימום הכי בסיסי. פעם זו היתה תעודת בגרות, היום זה תואר ראשון ואפילו שני. התארים נותנים כלים ומיומנויות, וכשמגיעים למקומות עבודה מסתכלים על קורות החיים בצורה קרה, נטולת רגש. לפני שמזמינים אותך לראיון מסתכלים על הרקע שלך, וברגע שאין תואר - את נופלת לעומת מועמדים אחרים. היום יש תחרות קשה. אני אומרת לבת שלי לא לדבר איתי על העתיד לפני שהיא מסיימת תואר ראשון. תעשי תואר ואז נדבר על מה את רוצה לעשות בחיים".
מתי בפעם האחרונה קינאת?
"החודש קינאתי בנינט טייב, כשראיתי אותה בהופעה. היא הלכה עם האמת שלה. אני מתה לשיר, מתה על במות. פעם שרתי, כשהייתי קטנה, בטקסי בית ספר ובפסטיגלים למיניהם. כשראיתי את נינט קינאתי בה, איזה קול עוצמתי יש לה ואיך היא נראית, פצצה. היא פשוט סחפה את כל הקהל. אני לומדת עכשיו להיות די.ג'יי, יש לי קונסולה ואני מתאמנת. תמיד יש אצלנו מוזיקה בבית, אני מתה על זה ויש מלא שירים שאני אוהבת, למשל 'לולה' של דודו טסה".
מתי בפעם האחרונה הרגשת אפליה?
"לא הרגשתי. אין לי תקרת זכוכית ואף פעם לא היתה. היתה פעם שגיליתי שהשכר שלי מופלה לעומת גבר באותו תפקיד, אז באתי למנהל שלי דאז, שאלתי למה אני מקבלת פחות ממנו וענו לי 'צודקת, נתקן' - והיה תיקון. אבל ידעתי לנהל ראיונות עבודה, להתכונן אליהם וגם לדרוש שכר ולנהל מו"מ על רכיבים בתוך השכר. ידע זה כוח. לפעמים אנשים לא יודעים מה לדרוש.
"היום אני לא בוחרת נשים לעבודה בגלל שהן נשים, אלא כי הן מוכשרות. אני לא רוצה לחשוב שאני נמצאת בתפקיד שלי כי אני איזו אשת מחמד. הייתי טובה, עבדתי קשה כל החיים והוכחתי את עצמי בכל אחד מהתפקידים שלי, בדיוק כמו שגבר היה מוכיח את עצמו".
מתי בפעם הראשונה?
מתי בפעם הראשונה יזמת פרויקט?
"בגיל 10 יזמתי קייטנה בקיץ לכל ילדי השכונה. אבא שלי קנה את השוקו, את הלחמניות והשוקולד וזה היה במקלט או במחסן, שאבא שלי ניקה לפני כן. עשיתי את זה כל שנה ולא לקחתי כסף, היו לי איזה עשרה ילדים קטנים וכל יום עשיתי להם פעילויות מהבוקר עד אחר הצהריים. כולם רצו לבוא לקייטנה של נטלי וגם ההורים שלי עבדו אצלי במשרה מלאה. זו היתה הקייטנה הכי יקרה שהיתה להם, הם מימנו הכל".
נטלי זיו // בת 47, ראש מערך תקשורת ודוברות במדינות צומחות באירופה בחברת טיקטוק. תושבת הוד השרון, גרושה ואם לנועם (בת 20) ולעידו (16 וחצי). בזוגיות עם אלי אזולאי, בכיר בחברת "טאבולה". בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות ובפסיכולוגיה ותואר שני בהתנהגות ארגונית. כיהנה כסמנכ"לית תקשורת וקשרי ממשל במדינות צומחות בעולם ב"eBay", סמנכ"לית תקשורת וקשרי ממשל ב"PayPal" ישראל, מייסדת ומנהלת מערך הדוברות והתקשורת ב"Micro Technology" ובמגוון תפקידים ב"אינטל".
shirshirziv@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו