שש שנים עברו מאז הפריצה של ספיר סבן לתודעה. הזמרת המעולה, שהתגלתה ב"דה וויס", סומנה כהבטחה כבר אחרי האודישן הראשון וסיימה כמנצחת העונה, מדברת לראשונה בפתיחות ובכנות יוצאת דופן על ההתרסקות שהגיעה אחרי הזכייה.
"הבלאגן מתחיל כשאתה מתעורר בבוקר והיומן ריק ואין לך מה לעשות. לפחות פעם בשבוע הייתי מתקשרת לרוברט (רוברטו בן שושן, הסוכן שלה, ע"ס) ובוכה דמעות. 'תגיד לי מה עושים? שום דבר לא קורה'".
ומה הוא אומר לך?
"הוא מסביר לי שזאת תקופה והיא תחלוף ושזה יגיע. הוא מזכיר לי שאני עובדת קשה, אני זמרת טובה, אני נראית סבבה - אין סיכוי שזה לא יקרה. 'תחפרי וזה יצליח'. אם זה היה מנהל אחר שהיה מוותר לי, רוב הסיכויים שזה היה נגמר וגם הראיון הזה לא היה קורה עכשיו, והשיר החדש שלי לא היה יוצא".
איך היה מצב הרוח שלך בכל התקופה הזאת?
"זה היה דיכאון לא מודע שלא הבנתי אותו בזמן אמת. אתה שונא את עצמך, אתה לא מסתכל על עצמך ולובש שכבות ובגדים גדולים, הכל רק כדי לא להתעמת עם הדבר הזה. אני 1.56 מ' ועליתי כמעט 20 ק"ג בתקופה הזאת. הייתי אוכלת מבלי להיות רעבה ובכמויות כפולות ממה שהייתי רגילה בדרך כלל, הפסקתי לעשות פעילות גופנית ורוב היום הייתי מול הטלוויזיה".
אילו השלכות כלכליות יש לזה?
"לא הכנסתי שקל במשך שבעה חודשים כי אין מאיפה, ומהמקום הנמוך הזה הייתי צריכה לאסוף את הכוחות. הייתי מתפללת שיהיו לי כוחות להמשיך כדי לא לעצור הכל".
הצצה לחייה של זמרת.
"שמעיזה לדבר על זה. זמר שלא מופיע או שיר שלא מצליח הם סבל גדול. תחשוב שאתה כותב כתבה ואף אחד לא קורא, ועוד אחת כזאת ועוד אחת, ואצל אמנים זה קורה כל הזמן. מתפוצצים, נמצאים בכל מקום ופתאום שנה, שנתיים, שלוש של דממה ועכשיו תתמודד".
סבן (28) הוסיפה לאחרונה את שם המשפחה קנור, לאחר שנישאה לבן זוגה תום (39). "הכרנו במכון כושר. בזמן שהגעתי הוא נהג ללכת, וגם הייתי בזוגיות", היא מספרת. "כמה חודשים אחרי שנפרדתי מבן הזוג שלי הוא שאל עלי ושלח לי הודעה באינסטגרם".
זה עבד מההתחלה?
"יצאנו לדייט אחד, ובסופו כבר ידענו שזה זה. אחרי שלושה שבועות עברנו לגור יחד, אחרי חצי שנה הוא הציע לי נישואים ואחרי שנה התחתנו. נסענו פעם לרב והוא שאל אותי מי בחוץ. הוא הכניס אותו פנימה, הסתכל עליו ואמר לי 'זה יהיה בעלך', וכך היה".
איך היתה החתונה?
"היתה חתונה מדהימה וכמה שהלחיצו אותי, הכל היה להפך. הייתי חוזרת על זה עוד מאה פעם. השנה הזאת היא מאוד משמעותית, כי יש פער מאוד גדול בין הטוב בחיים הפרטיים ובזוגיות טובה לבין המצב בחיים המקצועיים".
"הכל הפך מתוכנת וקר"
כדי להבין את הפער הזה צריך לחזור קצת אחורה. כבר בגיל 12 סבן התחילה ללמוד פיתוח קול, כיכבה בטקסים בבית הספר, שרה בלהקת הנוער "שיר ביהוד", וכצפוי גם התגייסה ללהקה צבאית ושירתה בלהקה ים־תיכונית של חיל החינוך. לאחר שחרורה החליטה ללכת על מקצוע יציב יותר ונרשמה ללימודי הנדסת בניין באריאל, עד שהגיע הטלפון מ"דה וויס" ושינה לה את המסלול.
"הייתי סטודנטית בת 22 והבן אדם הכי פרטי שיש. אני זוכרת שקצת לפני שעלתה התוכנית לאוויר פתחו לי פייסבוק ואינסטגרם לקראת העלייה, ואפילו לא ידעתי לתפעל את זה", היא נזכרת. "הייתי ילדה מאוד מופנמת וברגע אחד אחרי שהאודישן משודר הכל מתהפך".
איך זה בא לידי ביטוי?
"הלכתי ברחוב וזיהו אותי, קיבלתי הרבה מאוד תגובות וזה היה ממקום חיובי ומפרגן, אבל בשבילי זה היה הלם. התביישתי מאוד ולא ידעתי איך להגיב לזה, הגעתי למצב שאני לא יוצאת מהבית. הייתי יושבת בבתי קפה, משפילה מבט וכל הזמן בודקת שאני נראית בסדר. ככל שעבר הזמן כך איבדתי את האותנטיות שלי והפכתי להיות בן אדם אחר. הרגשתי שאני בתפקיד והייתי דרוכה כל הזמן ובפוקוס כדי שחס וחלילה לא אאכזב, ואני אפילו לא ידעתי את מי ועל מה. הרגשתי שיש ממני ציפייה, וזה ניהל אותי".
לא כל אחד יכול לעמוד בעומס מהסוג הזה.
"כל יוצא ריאליטי עובר טראומה. לא עברתי תהליך של חשיפה הדרגתית. אתה מתפרסם כבר בפרק הראשון של העונה, והתהליך הזה הוא שוק. למזלי, הקהל אהב אותי. אני לא רוצה לדעת מה עובר על מי שלא זוכה לאהדה וצריך להתמודד עם תגובות קשות. ביום אחד אתה הופך להיות דמות ציבורית. היום אני יודעת להגיד לך שחוויתי טראומה. 'דה וויס' שודרה לפני פיצול הערוצים ל־12 ו־13, והרייטינג היה מאוד גבוה. זה נפל עלי בלי שום הכנה מוקדמת. בשלב מסוים הכל הפך להיות מתוכנת וקר, ולא נתתי לעצמי להרגיש ולחוות".
"הייתי כמו שבלול"
סבן שבתה את לב הצופים כבר באודישן הראשון, שבו ביצעה את השיר "אולי הפעם" של עידן רייכל. ארבעת המנטורים - מירי מסיקה, אביב גפן, אברהם טל ושלומי שבת - הסתובבו, סבן בחרה בשבת והדרך לניצחון היתה קצרה.
"סומנתי כבר בהתחלה", היא משחזרת. "אני זוכרת שרציתי לשיר בגמר שיר בטורקית ולהקדיש אותו לאבא שלי כי אצלנו בבית לא מורגלים בזכיות, אבל בהפקה לא אהבו את זה", היא מודה. "הם אמרו לי, 'אם תשירי שיר בטורקית יעבירו ערוץ'. בסוף שרתי בטורקית ואמנם זכיתי, אבל מבחינתם הייתי הבעייתית".
סבן מספרת שבהתחלה היומן שלה היה מלא, ואת הלימודים באוניברסיטה החליפו צילומים והופעות. "החלום שלי לא היה להתפרסם, גם היום קשה לי עם הפרסום. אפילו להעלות סרטון באינסטגרם קשה לי. כביכול חייתי את החלום שלא העזתי לחלום לפני התוכנית. אבל ברגע שהגעתי הביתה, הייתי כמו שבלול. נכנסתי הביתה ולא רציתי לצאת ממנו. סבלתי מאוד בתקופה הזאת, וזה משהו שלא הבנתי בזמן אמת".
תארי לי את הדעיכה.
"זה לא היה רגע אחד, אלא תהליך שקורה לאט ואני לא מצליחה לעצור. הוצאתי שיר ועוד שיר ועוד שיר, ושום דבר לא קרה. 'לא חוזרת' התפוצץ יחסית, אבל אחר כך יצא שיר נוסף והוא לא עבד ואחר כך עוד שיר וגם הוא לא עובד, והיומן מתחיל להתרוקן. בזמן הזה הייתי יותר בבית, מול הטלוויזיה, אוכלת ודועכת".
איך ההרגשה כשזה לא מצליח?
"זאת היתה הפעם הראשונה שמשהו לא עובד וכל הזמן אומרים לך אוקיי, יהיו עוד שירים והם יצליחו, אבל אז גם השלישי והרביעי לא עובדים. אתה מוציא שירים, לא משמיעים אותם, וגם ההופעות יורדות משמעותית. בשלב מסוים אני קולטת מה קורה ומתחיל בלבול שלם. הרגשתי שאני בחרדה ושאני בבעיה גם מקצועית וגם נפשית. כל אחד אומר לך מה לעשות או לא לעשות, וכל אחד יודע מה הכי טוב בשבילך מבחינתו, ואתה שוכח את עצמך ואת האמת והאמנות שלך".
גם פחות מזהים אותך ברחוב?
"תמיד מזהים, אבל אתה מרגיש שההתלהבות יורדת ופחות ניגשים, וכבר לא באים ואומרים לי 'איזה שיר מדהים' כי אין כרגע שיר מדהים, ואני כבר לא מופיעה בטלוויזיה פעמיים בשבוע. דווקא עם זה היה לי יותר נוח כי ממילא הייתי באנרגיות נמוכות וזה הקל עלי, אבל הסיבה שבגללה זה קרה היתה קשה".
ובכל הזמן הזה יש לא מעט זמרות שמתפוצצות.
"אין לי בעיה עם הזמרות שהצליחו, חלילה. הלוואי שיצליחו יותר, אבל ברור שאני רואה ומקנאה. יש מישהו שעוסק במוזיקה ולא רוצה לפוצץ היכלים ולהיות מקום ראשון בצפיות ביו־טיוב? התסכול גדול ולא ממקום של חוסר פרגון ולא להיות על חשבון מישהי אחרת, אבל גם אני רוצה".
הרגשת שגם אנשי תעשייה התרחקו?
"החברים, שהם באמת חברים שלי, נשארו, אבל מבחינת התעשייה אין ספק שבשיא ההצלחה היו הרבה אנשים סביבי ופתאום כולם התפיידו. פתאום הטלפון פחות מצלצל, אני לא מוזמנת, אני לא מעניינת, ובחלק מהמקרים גם דאגו לתת לי תחושה שאני לא רלוונטית".
היית מטופלת?
"אני כל הזמן מטופלת ובוחנת ובודקת. בתחושה שלי קפצתי בנג'י וניתקו לי את החבל באמצע, והיה מתבקש שגם אטפל בזה".
בחוכמת הבדיעבד, אילו דברים היית עושה אחרת?
"הכל, אבל באותם ימים לא הייתי במצב להתעקש על דברים. הייתי מפוחדת מעצמי, בהלם ובלי כוחות נפשיים, ולא היה לי אומץ ועמוד שדרה לעמוד על שלי. סמכתי על כולם חוץ מעל עצמי ונתתי לאחרים לעשות הכל. לא הייתי בובה על חוט, אבל כן נתתי את המושכות לאחרים, וזו היתה טעות. הצעות שקיבלנו ודחינו, בחירות שירים לא נכונות (סבן דחתה, למשל, את השירים "שני משוגעים", "אגרוף" ו"לומדת ללכת") וסירובים לדואטים. זמרים הציעו לי דואטים, ואני, שבאותה תקופה הייתי במקום יותר טוב מהם, סירבתי וזה לא היה נכון, וגם זוכרים לי את זה".
בשלב מסוים רוברטו מתערב בשיחה ואומר: "אם הייתי צריך לבחור כותרת, היא היתה 'מלכת הטעויות'. ספיר עשתה כל טעות אפשרית בקריירה שלה".
למרות הכל, את זמרת מצוינת.
"אני תמיד מקבלת פידבקים איזו זמרת מטורפת אני, אבל לא אומרים לי: 'איך בא לי לבוא להופעה שלך או איזה שירים יפים יש לך'".
את מזוהה יותר עם בלדות ופחות עם שירים קצביים.
"נכון, אבל הוצאתי שירים אחרים ומגוונים כדי להראות גם צדדים אחרים. אני מודעת לזה שאני באמת יכולה להיות כבדה יותר, אבל בהופעות אני מרימה ברמות ומי שהזמין אותי להופעות יודע שאני מרימה, אבל לא כולם היו".
את מרגישה כמו הבטחה שלא מומשה?
"חד־משמעית כן. זו תחושה שאני מודעת לה. הבאתי משהו אחר, רוח חדשה, והיתה תחושה שאני הולכת לכבוש את המדינה, וברגע אחד ניתקו לי את החבל וצנחתי בצורה הכי כואבת שיש".
קפה עם דרמה טורקית
בזמן שהתמודדה עם מה שנראה כמו דיכאון, סבן התגוררה ביחידת דיור בבית הוריה שביהוד, והעבירה את הזמן כשזמרים פחות גדולים ממנה שברו את הפלייליסט.
"יקיצה טבעית, קפה עם פרק של סדרה טורקית, יוצאת להליכה של שעתיים, מתקלחת, עוד פעם סדרה, משחקת רמי עם ההורים שלי והולכת לישון", היא נזכרת.
גרת אצל ההורים בגלל שיקולים כלכליים?
"היה לי נוח מאוד לגור אצל ההורים כי היתה לי את היחידה שלי, אבל גם ברור שלא יכולתי לאפשר לעצמי כלכלית לגור מחוץ לבית".
אנשים שיקראו את הכתבה יתהו איך לזמרת כל כך מפורסמת אין כסף לשכר דירה.
"אני לא נהנתנית, לא יוצאת ולא מבזבזת על מותגים, תמיד חייתי חיים מאוד בסיסיים ועדיין לא יכולתי להרשות לעצמי. זה ברמה שאם הייתי מעשנת, לא היה לי כסף לסיגריות".
היו גם חובות?
"לא הגעתי למצב של חובות או הלוואות, אבל כן השתמשתי בחסכונות".
למרות המשבר המקצועי והאישי הזה, סבן לא מפסיקה לנסות לכבוש את הקהל מחדש.
"אחרי שכבר הייתי במקום מאוד גבוה, להתחיל מחדש דורש כוחות נפשיים. אני שואלת את עצמי לפעמים: "מה, עכשיו אני צריכה לעלות מדרגה־מדרגה?"
ומה את עונה?
"כן, לפעמים קצת קשה, אבל כן".
היית מעדיפה להתחיל בקטן ולפרוץ או שלא היית מוותרת על הדרך שעברת?
"הרבה פעמים שאלתי את עצמי את השאלה הזאת, אם היה כדאי לי לא להתפרסם ולעבוד לאט־לאט, אבל תכלס זה לא היה קורה. לא הייתי עוזבת את הלימודים ומתחילה מאפס, וכנראה היום לא הייתי זמרת. אני גם לא חושבת שהיה עדיף לי להגיע לריאליטי בשלב מאוחר יותר. הייתי צריכה לחטוף את הכאפה בעוצמה ועכשיו, כשאני בת 28, שזה גיל סבבה, להניע הכל מחדש".
"רציתי הכל חוץ מלנצח"
בראיון למוסף זה ערב הזכייה שלה ב"דה וויס" הצהירה סבן שלא תשתתף בעוד ריאליטי. "בגדול הייתי שמחה להיות נציגת ישראל באירוויזיון, אבל לא יודעת אם עכשיו, וגם לא דרך ריאליטי. אחרי 'דה וויס' לא יהיו לי עוד תוכניות ריאליטי", אמרה אז.
אבל הצהרות לחוד ומציאות לחוד. לפני שנה היא הצטרפה לעונה של "אקס פקטור" והתמודדה על כרטיס לאירוויזיון. "האינסטינקט הראשוני היה לא ללכת, כי אם אני הולכת זה קצת להודות בכישלון", היא מספרת על ההתלבטות. "אבל התגברתי על זה והלכתי".
את מצטערת?
"בדיעבד לא הייתי הולכת לשם. אם ב'דה וויס' מאוד נהניתי, ב'אקס פקטור' לא היה לי נעים והבנתי את זה כבר ביום הצילום הראשון, אבל סתמתי את הפה, השתבללתי והמשכתי. היה לי מאוד קשה לחזור למקום הזה כספיר סבן שכבר ניצחה בתוכנית אחת, ואני לא מתכוונת רק לציפייה ממני".
מה הסיבה הנוספת?
"הרגשתי ששופטים אותי מזיכרון העבר שלהם, ולאו דווקא מקשיבים למה שהם רואים מולם עכשיו. היתה לי תחושה שכל הזמן דאגו להוריד לי את האף ואת הביטחון".
רוברטו: "אנשים אוהבים לראות דיוות מתרסקות".
מה בכל זאת גרם לך לרצות את זה?
"כשהנושא הזה עלה, אמרתי לעצמי שאני לא בשיא הקריירה שלי, ואירוויזיון זה משהו שהייתי רוצה להיות חלק ממנו, וכל זמן מסך הוא זמן מסך חשוב, בטח במצב שהייתי בו - והחלטנו ללכת על זה".
התאכזבת שדורגת במקום הרביעי?
"להפך, עצרנו בתחנת דלק, קניתי שמפניה והייתי מבסוטית כמו שלא הייתי הרבה זמן. הרגשתי שחזר לי האוויר לריאות. כשקיבלנו את שני השירים שבחרו עבורי, שאם הייתי מנצחת הייתי צריכה לבצע באירוויזיון, רציתי לפרוש. ידעתי שגם אם אני מנצחת, אני הולכת לעשות בושות. ידעתי שאם אני צריכה לייצג את ישראל באירוויזיון זה עול רציני, וקיוויתי לא לנצח. כשזה היה תלוי בי ובשירה שלי ידעתי שאני טובה ושאני יכולה לעשות את זה מעולה ובכבוד, אבל ברגע שקיבלתי את השירים רציתי הכל חוץ מלנצח".
איך מרגישה זמרת שכבר ניצחה בריאליטי אחד, ומוצאת את עצמה מדורגת במקום הרביעי?
"התחרות הזאת היתה על עמידה בקריטריונים שונים. ב'אקס פקטור' היו יותר מכוונים לאירוויזיון, ומיכאל בן דוד התאים והוא זה שניצח. הכי רציתי שהוא יצליח, ועד היום אנחנו בקשר. ברגע שהוא נבחר, מחקתי את האפיזודה הזאת".
"איבדתי את האמון בעצמי"
החזרה של סבן לתודעה בפעם השנייה הזניקה לתקופה קצרה את הקריירה הבימתית שלה, אבל הפעם רק בתיאטרון. "בשנה האחרונה האפשרות שאפרוש מהמקצוע היתה על השולחן", היא מודה. "אחרי 'אקס פקטור' הרגשתי שאני שוב בפיק מסוים. הגעתי לגמר, החלפתי את חן אמסלם בהצגה 'לעבור את הקיר' בבית ליסין, הופעתי ב'זה אני' בקאמרי והייתי בחודשיים של עומס וטירוף עבודה, אבל זה לא הכניס הופעות. סיימתי את התיאטרון, וזה היה שלב שהבנתי שכנראה די".
עד כמה היית קרובה להחליט שדי?
"אני זוכרת שישבתי עם חברים שלי ושאלתי אותם: 'על מה אני מבזבזת את הזמן? למה אני מחכה? מה אני רוצה שיקרה? יכולתי לסיים את התואר, יכולתי להיכנס להיריון, למצוא עבודה כמהנדסת בנייה ולהמשיך בחיים שלי'. הייתי מאוד קרובה להתקשר לרוברטו ולהגיד לו תודה ושאני כבר לא רוצה, וברגע האמת משהו עצר אותי. לא יכולתי לאכזב את מי שמאמין בי. בשנים שחלפו איבדתי את האמון בעצמי, לא ראיתי שום דבר טוב, אבל אם הוא כן מאמין בי, מי אני שאאכזב אותו?"
אולי עכשיו?
בשבוע שעבר היא שחררה כאמור את "אם מישהו יידע", סינגל חדש שמסתמן כלהיט ושטיפס עד לחמשת השירים המושמעים ביותר ברדיו, ואולי גם השיר שיפתח לה את הדלת חזרה לקדמת הבמה.
"ישבתי אצל חברה, השתמשתי בהודעה שכתבתי לה, שבה שיתפתי אותה ברצון שלי לפרוש, והתחלנו לעבד את זה לשיר. התחברתי במיוחד לשורה בשיר: 'אם מישהו יידע שאני בודדה'. אני לא מופיעה, אין קהל, אין חיבוק והשיר הזה מדבר בדיוק על זה".
מה הלאה?
"יש לי את החברים הטובים שלי, שאני כותבת איתם את השירים: עומרי קסטן, חן כהן ומוטי סימון. יש אנשים חדשים סביבי, רוח חדשה וטקסטים שאני מחוברת אליהם ויודעת מה אני שרה. אני לא ארגיש שאני מנסה לרצות מישהו או שאהיה מישהי שאני לא".
סבן נלהבת לספר שלא הרגישה חיבוק כל כך גדול מאז "לא חוזרת" המוצלח. "גם אנשים שלא דיברו איתי שנים פתאום כתבו לי. אני שרה את זה מהבטן, וזה עובר ככה למי ששומע את השיר".
מה היה קורה אם הוא לא היה עובד?
"אני לא מתעסקת בזה עכשיו. ברור שזה מלחיץ וברור שלא הכל משתנה ביום, אבל במקרה של השיר הזה כבר בשלב הסקיצה הרגשנו שיש פה משהו טוב וטפו־טפו זה עובד יפה מאוד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו