המסובבים: האספנים שיטוסו עד קצה העולם בגלל סביבון

סביבונים. גם אנשים מכובדים יכולים להתרגש מהם כמו ילדים | צילום: אפרת אשל

הם הוציאו רבבות שקלים על האוספים שלהם, טסו בכל העולם כדי לחפש סביבון נדיר בשוק, ואם תדברו איתם על אחד מפלסטיק תוצרת סין - הם ישתוללו • תכירו את קהילת אספני הסביבונים, שבשבילה הצעצוע הייצוגי של חנוכה הוא דרך חיים והתמכרות מסעירה • מה גורם למבוגרים רציניים להתרגש מסביבון העשוי חומר מהחלל, או לנסוע לחו"ל רק כדי להשיג משגר נחשק לסביבונים?

מתי סובבתם לאחרונה סביבון? מן הסתם בילדות הרחוקה, כששיחקתם בצעצוע הייצוגי של חנוכה לצד לביבה נוטפת שמן. חלקכם אולי נתקל בשנים האחרונות בסביבוני הפלסטיק הפשוטים מתוצרת סינית, שהכיתוב עליהם זרחני ונטול נשמה.

אבל יש עשרות אנשים מבוגרים ומכובדים בארץ, בגיל שנע בין 40 ל־85, שבשבילם הסביבון הוא מושא הערצה, משאת נפש - ולעיתים התמכרות של ממש, שהם עצמם גאים להודות בה. קהילה שלמה ושמחה של אספנים שחייהם סובבים סביב הסביבון, ושבשבילם כל פעם שבה הם נתקלים בגרסה נדירה או ייחודית של הצעצוע הופכת לנס גדול היה פה.

כל חבר בקהילה המאורגנת הזאת, ויש שיוסיפו בחיוך שגם המסובבת בראש, מחזיק במאות ואף באלפי סביבונים באוסף, שבהם השקיע לאורך השנים רבבות שקלים. מלבד מפגשים פיזיים הם הקימו גם קבוצות בווטסאפ ובפייסבוק, שהפעילות בהן רוחשת וגועשת.

שלא תטעו: מדובר בקבוצה רצינית מאוד שכוללת מהנדסים, מנהלי בנק, מורים, אנשי חינוך, ספרנים ועוד, שפשוט קורנים מאושר ליד סביבונים. לפני שבועיים הם ערכו פגישה מיוחדת ב"בית הסביבון" שבקיסריה, ולא הפסיקו לסובב ולהתלהב לרגע.

הם הביאו זה לזה סביבונים במתנה, הציגו בגאווה עשרות סביבונים מכל גודל וחומר, ואפילו ביצעו את "המנון הסביבונאים", שכתבה אחת האספניות. ואיך אפשר שלא: הם מחכים כעת בקוצר רוח לחנוכה, שהנר הראשון שלו יודלק בעוד יומיים.

הם התקבצו לערב המיוחד מכל רחבי הארץ. בת שבע הגיעה מבאר שבע, נועה מהיישוב אפרת שבגוש עציון, רותי מקיבוץ חולדה, אריה מחיפה. מדי פעם כורע מישהו ופוצח בסיבובים, עם הסבר על כל סביבון וסביבון. וכולם שומרים על סביבוניהם מכל משמר, פן ייגע בהם זר בידיים מגושמות מדי.

בכיוון השעון: רותי קינסט (עם האוסף בביתה), אריה מרגלית ורחל ברלב. כל אחד שומר על סביבוניו מכל משמר, צילום: אפרת אשל, אלבום פרטי

אני מנסה להשחיל שאלה, מי מהנוכחים מחזיק באוסף הכי גדול. מרים וניאל, בת 84, המבוגרת ביותר בחבורה, מזדקפת ויורה: "אני חושבת שאני. יש לי יותר מ־1,200 סביבונים". איש לא מעז להתווכח איתה.

בתוך דקות מסתערים האספנים על הגלריה של ערן גרבלר, אמן קרמיקה ובעלי "בית הסביבון", החבר גם הוא בקבוצה. הם קונים ממנו סביבונים נחשקים, כאילו היו סופגניות עסיסיות ומלאות כל טוב.

"תקשיב, זה הדבר הכי חיובי שיש", מטעימה עפרה טייבר (65), מושבניקית מצור משה. "רק בסביבון ה־100 שלי הסכמתי להודות שאני מכורה. מה שנקרא מסובבת על כל הראש".
"כמו לאהוב את הילדים שלי"

עפרה, כמו רבים מהנוכחים כאן, ניחנה באנרגיות בלתי נגמרות ("אני כל הזמן מסתובבת כמו סביבון, מזדהה איתם"). את סביבוניה הראשונים קנתה בכלל בתשלומים. "לפני 13 שנה ביקרתי עם הילדים שלי בתערוכת דינוזאורים במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב", היא משחזרת, "כשנכנסתי לחנות של המוזיאון, ראיתי סביבון מאוד יפה. עד לאותו רגע חשבתי שסביבון עשוי עץ פשוט, עופרת יצוקה או פלסטיק, כמו אלה שמיוצרים בסין ומנגנים 'סוב סוב סוב'. הסביבון שם, של מעצבים, נראה לי אלוהי.

"שאלתי ואמרו לי שהוא עולה 400 שקלים. אמרתי, מי מוציא סכום כזה על סביבון? יש לי חוגים לשלם ופיות קטנים להאכיל. ראיתי בזה מותרות. אז ביקשתי תשלומים. אמרו לי שתשלומים אפשר רק בקנייה ביותר מ־800 שקלים. אז קניתי שניים! ופרסו לי לשמונה תשלומים.

היום יש לה כבר 700 סביבונים באוסף. "מה שמדהים אותי בכל פעם מחדש זה איך דבר כל כך קטן משנה פנים, צבעים וצורות בכמות אינסופית. זה לא נורמלי. איך לכל סביבון יש יופי וחן משלו. מרתקים אותי האנשים בעלי הדמיון הפרוע, היצירתיות והמחשבה, שעומדים מאחורי הצעצועים הקטנים האלה ומייצרים אותם.

"לפני שבוע הייתי באבן יהודה, אצל אדם נחמד ומרתק בשם אמנון כספי. במשך 30 שנה היה לו מפעל שעיצב לגדולי עולם דברים מכסף. עיטורים יפים כאלה, לנשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, או לנשיא המדינה לשעבר חיים הרצוג. הוא פרסם באינטרנט שנשארו לו שני סביבונים למכירה, אז הגעתי וקניתי ממנו את שניהם".

היא נעצרת להירגע, ואז ממשיכה: "אני רוצה להקים אצלי בחצר מוזיאון לסביבונים. יש לי ארון פשוט בבית, והסביבונים שבו לא מוצגים באופן נאה ומכובד כמו שראוי להם. הם דחוסים בו בצורה מאוד לא יפה".

הסביבה שלך מודעת לשיגעון הסביבונים?

"תקשיב, מבחינתי, יש צו איסור כניסה לארץ לכל מי שלא מביא לי סביבון מחו"ל. כולם סביבי מודעים לשיגעון שלי. גם אני קונה כשאני נמצאת בחו"ל. אני מאוד אוהבת, למשל, את יוון, ובאתונה יש שוק ברובע פלאקה עם מלא־מלא סביבונים. בכל פעם שאני מגיעה לשם, הם חורטים לי על הסביבון. אין מצב שאני נוסעת לחו"ל ולא חוזרת עם חמישה-עשרה סביבונים".

יש סביבון באוסף שאת אוהבת במיוחד?

"לא. זה כמו לאהוב את הילדים שלי. אין אחד שמועדף עלי".

אני מעריך שהוצאת עד היום הרבה כסף על התחביב.

"כן. יש לי, למשל, סביבון מכסף שקניתי לעצמי ליום ההולדת ה־60 שלי. הוא עלה לי 3,500 שקלים. אבל אני לא אוהבת אותו יותר מאשר את אלה שעלו לי מעט. לפני שמונה שנים קניתי גם סביבון בעיצוב של מיכל נגרין, ב־1,500 שקלים.

"הוצאתי, להערכתי, עשרות אלפי שקלים על האוסף שלי, ואני מאמינה שהוא שווה הרבה מאוד היום. מבחינתי, אם אני מקימה מוזיאון ביתי ואוריש אותו לארבעת ילדיי, זה יהיה סוג של תוכנית חיסכון עבורם".

עפרה טייבר. "רק בסביבון המאה הסכמתי להודות שאני מכורה" (בצילום בצד: סביבוני "חשבון" נדירים מ־1923, מאוסף אריה מרגלית), צילום: אפרת אשל

"קניתי מהר, שלא יתחרט"

מטבע הדברים, לקראת חנוכה נוסקת התרגשות האספנים לשיאה. כך גם אצל עפרה. "בניתי אצל אמן צעיר סביבון מאוד גדול, שגם מסתובב. כמה גדול? מגיע עד גובה המותניים. ציירתי על כל דופן שלו דמות מסיפורים: שלגייה, הנסיך הקטן. סביבון מהמם ביופיו. בחלק העליון יש מכסה, ואני מכניסה פנימה כל סביבון פשוט או כל סביבון שיש לי ממנו שניים. הנכדים שלי יודעים שמשם אפשר לקחת, לשחק ולסובב.

"הם יודעים שסבתא שלהם משוגעת על סביבונים. כל סביבון שנותנים להם בגן - הם מביאים מייד אלי. אני מדברת איתך על זה ומתרגשת, כל כך אוהבת את זה. לפני כל חנוכה גם האוסף שלי גדל. אני קונה בעצמי סביבונים ומקבלת מאחרים".

מה מביא אישה רצינית מכובדת כמוך להשתגע כל כך סביב צעצוע של ילדים?

"הילדה שבי. אני ברוחי מאוד צעירה, שובבה, אנרגטית, והסביבונים מעניקים לי את האפשרות להתחבר לילדה שאני, בפנים. זה משאיר את הנפש שלי צעירה, תוססת כמו שאני. גם כשאני הולכת עם הנכד שלי לחנות צעצועים, זה לאו דווקא בשבילו. אני עצמי אוהבת את זה מאוד. זה מרתק אותי".

יש בכם, חברי הקבוצה, קנאה של אספנים? דיונים למי יש אוסף יותר גדול ויותר יפה?

"לא, אבל יש רצון שיהיה גם לך סביבון מסוים שאתה רואה אצל אחרים. אתה אומר 'הלוואי שהיה לי כזה', אבל זה לא נובע מקנאה. למשל, אני והאספנית בת שבע מבאר שבע מאוד התחברנו. ראיתי אצלה באוסף סביבון מכסף שמנגן כמו תיבת נגינה. הייתי בטוחה שאין סביבון נוסף כזה, ונורא רציתי גם אחד, וזה ישב לי על הלב.

"אלוהים כנראה אוהב אותי, כי לפני כמה חודשים הייתי במספרה ומישהי ששמעה שאני אספנית הכניסה אותי לאתר שבו אפשר לראות איפה קונים סביבונים. ראיתי שם את הסביבון של בת שבע, אחד לאחד. מייד הסתערתי והתקשרתי, וענה לי בחור מרחובות. שלחתי אליו את הבן שלי מהר־מהר, לפני שיתחרט. זה עלה לי 500 שקלים. אמנם הסביבון שלי לא מנגן ולא מסתובב, אבל הוא נראה בול כמו של בת שבע".

מרים וניאל הגיעה למפגש מפתח תקווה. לה, כאמור, יש אוסף של לא פחות מ־1,200 סביבונים מ־50 מדינות בעולם. עד לפרוץ הקורונה נהגה לפתוח בכל שנה את ביתה בחנוכה, מציבה את סביבוניה על שולחנות ששאלה מהשכנים. עושה שמח למכריה, לשכניה ולבני משפחתה.

"יש לי סביבונים מישראל, מסין, מיפן, מהודו, מתאילנד, מרוסיה, מספרד, מצרפת, מגרמניה, מאיטליה, מהולנד, מפורטוגל, מסרי לנקה, ממרוקו, מבלגיה, מבולגריה, מיוון, בקיצור מאיפה לא. חלק קניתי בעצמי, חלק הביאו לי".

אריה מרגלית. כל אספן שומר על סביבוניו מכל משמר, צילום: אפרת אשל

אריה מרגלית (62), מהנדס כימיה מחיפה, מגיע ונותן חיבוק גדול למארח ערן. אריה תמיד מצויד בסביבונים, לא תתפסו אותו אף פעם בלי - גם אם הוא יושב במסעדה. "אם קיבלתי סביבון יפה, ובאותו יום אנחנו יוצאים לבלות, אז עד שמגיע הקפה אני משחק קצת בסביבון. בודק אותו. אבל לא צריך להיסחף, אני לא עושה את זה תמיד".

גם אריה מחכה כל השנה לשבוע שאוטוטו מגיע. "בחנוכה אני לוקח שבוע חופש מהעבודה ומקדיש את עצמי רק לסביבונים. אני מוזמן להעביר הרצאות, וגם מארגן פעילויות עם הסביבונים לילדים, לאנשים עם צרכים מיוחדים ולמבוגרים, בכל הארץ. אני נהנה לדבר על הפלא הזה ולהפעיל אותו. סביבון הוא חפץ קטן. אתה נותן לו בקטן - הוא מחזיר לך בגדול. אני כבר 20 ומשהו שנים בעסק הזה.

"לפני שנה, בחנוכה, העברתי שתי הרצאות על סביבונים בירושלים, בהתנדבות, לקרן הצנחנים. אחרי ההרצאה הראשונה נסעתי להרצאה השנייה, ובגלל טעות בווייז נסעתי בנתיב תחבורה ציבורית. חטפתי דו"ח של 500 שקלים. אתה מבין? בסוף שילמתי מכיסי על ההרצאות שלי (צוחק)".
זוכר את הסביבון הראשון שלך?

"בטח, קניתי אותו לפני 30 שנה. אשתי עוסקת בתכשיטנות, והיינו בנווה צדק. נכנסנו שם לחנות של צורף, ופתאום ראינו סביבון בצורת פרח שאיזה צורף מוכשר יצר. קנינו אותו ב־50 שקלים, סכום שנראה לי די גבוה. באותם ימים, במסגרת העבודה הקודמת שלי, נסעתי הרבה לשווייץ. שם משחקים בסביבונים כל השנה, לא כמו אצלנו. הייתי חוזר משם עם חמישה או שישה סביבונים בכל פעם, ונדבקתי באהבה. היום אני ממש מכור.

"אני קונה סביבונים בכל מקום שאליו אני מגיע בעולם, וגם מזמין סביבונים באינטרנט. כמה יש לי? הפסקתי לספור אחרי 750".

איך בכלל יודעים איזה סביבון ראוי לקנות?

"אני קודם כל בודק איך הסביבון מסתובב, טוב או לא טוב, זה חשוב לי מאוד, וכמובן יש את עניין היופי והאופי. רק עכשיו הייתי ביוון וקניתי שם סביבונים. גם חברים הביאו לי כמה מחו"ל, כך שנוספו לי לאחרונה כ־16 סביבונים".

אריה כורע ברך ומסובב את סביבוניו על הרצפה. "תראה איזה כיף!" הוא זורח.

אילו הם הסביבונים הכי נדירים שלך?

"יש לי שני סביבונים מ־1923, בקופסה המקורית שלהם. הם נדירים מאוד. אפילו עזרא (יו"ר אגודת האספנים, שאותו נכיר מייד, ע"נ) אמר שכבר לא מוצאים כאלה. אני השגתי אותם באינטרנט".

בקיצור, לא צריך להתלבט הרבה מה קונים לך ליום ההולדת.

"נכון, אני לא צריך עציץ במתנה. בימי ההולדת שלי אשתי קונה לי סביבונים, כשהיא איתי, וגם חברים מביאים לי. קנו לי עד היום סביבונים מאקוודור, מרוסיה, מצרפת, מפורטוגל, מלא. ככה זה אצלנו, האספנים".

האספנית רותי קינסט עם אוסף הביתי שלה, צילום: מהאלבום הפרטי

נועה רייכמן (65), ספרנית בספרייה הלאומית בירושלים, שומרת מצוות, עשתה בשמחה את כל הדרך מהיישוב אפרת שבגוש עציון למפגש בקיסריה.

"סבתא שלי ז"ל נולדה בעיר העתיקה בירושלים, והיתה לה קופסה עם סביבונים שהיא היתה מוציאה מהארון בכל חנוכה", היא מספרת. "אחר כך גם לאמא שלי היתה קופסה כזאת, והחלטתי שאמשיך את המסורת. לאט־לאט נסחפתי ונדלקתי על הסביבונים, וזה דבר שקיים אצלי כבר יותר מ־40 שנה. אגב, לכל ילדיי שהתחתנו עד כה יש סביבון משלהם, שמשובצים בו השברים של הכוס מתחת לחופה".

בטח גם לך יש סיפור חובק עולם על אחד הסביבונים.

"כן. בן השכנים שלנו עשה טרק תרמילאים בדרום אמריקה. הוא קנה לי שם סביבון, בדוכן בשוק, דחף אותו הכי עמוק לתרמיל שלו - והמשיך איתו את כל הטיול. כשהוא חזר הוא העניק לי את המתנה היפה, ומאוד התרגשתי.

"עכשיו קיבלתי סביבון נוסף, שהוא באמת ייחודי. כשהבן שלי התחתן, הוא רצה טבעת נישואים מקורית. הוא הגיע לאמן שמשבץ בתוך הטבעת שברים של מטאוריט שנפל מהחלל החיצון. שאלתי את האמן אם אפשר ליצור סביבון עם מטאוריט בפנים - והוא הכין לי".

סביבון בקבר תות ענח אמון

בין האספנים יש גם מי שחוקרים לעומק את תולדות הסביבון, יודעים הכל על גלגוליו השונים ועל סיבוביו ההיסטוריים בכל העולם.

וכאן אנחנו מגיעים לעזרא כהן (60), מהנדס אלקטרוניקה מאשדוד ומי שמכונה בפי חבריו "יו"ר האגודה של אספני הסביבונים בישראל". אהבתו היוקדת לסביבונים החלה, לדבריו, כבר כשהתגייס לצבא.

"כחייל בן 18 אהבתי להסתובב בחנוכה בסמטאות של ירושלים. ידעתי שבשוק מחנה יהודה יוצאים לקראת החג סביבונים חדשים. הייתי מגיע וקונה, זה לא היה יקר. כשהגעתי לגיל 30 נכנסתי לחנות בעיר, והיו שם סביבונים. שאלתי כמה הם עולים, והמוכר ענה '100 דולר'.

"הייתי אז צעיר עם משכנתא ואמרתי לו שזה יקר לי. למזלי התחבבתי עליו, והוא קרא לי לפני שיצאתי מהחנות. הוא אמר שהוא לא מכיר הרבה אספני סביבונים, וביקש שאקח את הסביבונים שלו בחינם ושאתרום כמה מהם שאני רוצה לבית הכנסת. מאז אותו יום אני מגדיר את עצמי אספן".

מה משך אותך כל כך בסביבונים?

"מאוד משכה אותי העובדה שצעצוע קטן כזה מקשר בין תרבויות, מדינות, וגם בין ילדים למבוגרים. כולם אוהבים לסובב. הייתי עם אשתי באפריקה, ופגשנו שם שבט של ציידים. לקחתי את ילדי השבט והראיתי להם את חתיכת העץ הקטנה הזו, לימדתי אותם איך מסובבים. בתוך שניות כל השבט התחיל לסובב, היו מבסוטים.

"התחלתי לחקור לעומק את ההיסטוריה של הסביבון. קניתי ספר של פרופסור מהולנד, שערך מחקר על סביבונים. מתברר שלסביבון אין טריטוריה, ומשחקים בו בכל העולם, בכל מיני צורות. ביפן, למשל, יצרו אותו מצדפים. באינדונזיה - מבמבוק. גיליתי שמצאו סביבון בתוך הקבר של תות ענח אמון ממצרים העתיקה".

עזרא מסביר שהסביבון הגיע לארץ ישראל דרך גרמניה, שם נקרא dreidel ושימש תחליף לקוביית משחק. על כל אחת מהפאות הודבקו אותיות שהן הוראות לזכייה: נ' - נישט ("כלום", הפסד), ג' - גאנץ ("הכל", זכייה), ה' - האלב ("חצי", חצי זכייה) וש' - שייטל איין ("חַלק אחד", המשתתף מוסיף מטבע משלו לקופה).

עם השנים נודעו אותיות הסביבון כראשי התיבות של "נס גדול היה שם", ואחרי שהמשחק עלה לארץ עם יהודים גרמנים דוברי יידיש - הותאמו ראשי התיבות ל"נס גדול היה פה".

"הסביבונים של היהודים הם בני ארבע פאות, כמו קובייה מסתובבת. גם אצל האמריקנים, לא דווקא יהודים, אפשר למצוא ארבע פאות. אבל רוב הסביבונים בעולם הם מחומשים, מתומנים, ואפילו בעלי 12 פאות.

"במחקר שלי אני מתעניין מי בונה, אוסף ומסובב סביבונים במקומות שונים בעולם, ואפילו טס אליהם כדי להתרשם מהמבחר ולקנות. ככה הגעתי, למשל, לאדם תושב אתונה, שיש לו משגר פורפרה כפול, כלומר הוא מצליח לשגר שני סביבונים באמצעות משגר אחד. אמרתי לאשתי 'בואי נזמין ממנו סביבונים', והיא אמרה 'רגע, הוא גר באתונה? בוא נטוס אליו'. וכך באמת עשינו".
שמעתי שאתה יודע איך אומרים "סביבון" בעשרות שפות.

"כן, אני יודע איך אומרים ב־60 מדינות בעולם. ממש הכנתי מפה של המדינות עם השמות. סין, טורקיה, הונגריה, מרוקו, איטליה, רוסיה, פולין, ארה"ב, קנדה, דרום אמריקה, פרו, ברזיל, צ'ילה, ארגנטינה, ועוד ועוד. באיסלנד, למשל, קוראים לסביבון 'סקופארקרינגלה'. בבורונדי שבאפריקה הוא מכונה 'אקאמארי'".

לאורך ההיסטוריה נדבקו אינספור סיפורים מרגשים לסביבון.

"נכון. למשל, הסביבונים בשואה. ויש גם סיפור מדהים על הישראלי יוסי תור, שהיה שבוי בסוריה במלחמת יום כיפור. לפני החנוכה הוא ביקש מהשומרים הסורים שלו חתיכת סבון וגילף ממנה סביבון. הוא הכניס מקל לסבון, ומהפיח השחור שעל הקירות הוא לקח ורשם: 'נס גדול היה שם'.

"הוא השתחרר מהשבי, ולימים הפך לאמן בעל שם בתחום העץ. נסענו אליו יום אחד, אריה מרגלית, רחל ברלב (חוקרת ואספנית, ע"נ) ואני - וקנינו ממנו סביבונים. הוא יוצר בעץ וחורט, אמן מדהים.

"יש גם סיפור על אם שבנה הפעוט נפטר ממחלה כשהיה בן שנתיים. הוא אהב לשחק בסביבונים, אז בכל חנוכה היא מייצרת סביבונים ומוכרת אותם, ואת הכסף היא תורמת לטובת מחקר על המחלה שממנה סבל בנה. היא מחלקת סביבונים בבתי חולים ובמעונות אחרים".

רחל ברלב. עונדת שרשרת עם סביבונים, צילום: אפרת אשל

לדברי עזרא, סביבונים מככבים גם בספר השיאים של גינס. "למשל, מי סובב סביבון הכי הרבה זמן. או סביבון רוח שהופעל הכי הרבה זמן בנשיפה. ויש גם סביבון עם סוללות, כמה זמן הוא מסתובב. חבר שלי, נמרוד בק, שבר את שיא גינס הזה, ויש לו תעודה: הסביבון שלו הגיע ל־72 שעות בלי הפסקה".

סביבון רגיל מסתובב כמה שניות, ואז נופל על צידו, לא?

עזרא מזדעק: "מה? מה פתאום! יש סביבונים שהם כל כך מדויקים ומאוזנים, שהם יכולים להסתובב גם עשר דקות ואפילו רבע שעה אחרי שמסובבים אותם ביד".

מישהו אמר לי שיש גם "סביבון בן־גוריון".

"נכון. סביבון בן־גוריון זה סביבון שברגע שמסובבים אותו - מרכז הכובד שלו מתהפך. הוא קיבל את שמו בגלל דוד בן־גוריון, שנהג לעמוד על הראש בתרגילי פלדנקרייז (זכור צילום מפורסם שלו בתנוחה הזו בחוף תל אביב, ע"נ)".

גם לך יש סביבונים מקוריים ונדירים?

"המון. הבת שלי הביאה לי סביבון מאבן מיוחדת שנמצאת בדרום אמריקה. היא חיפשה ומצאה אמן שיחרוט לי את הסביבון לחנוכה. הייתי בעצמי באיטליה, אז יש לי סביבון מזכוכית ונציאנית וסביבון משיש איטלקי, ועוד רבים וטובים".

מה הילדים שלך אומרים, אגב, על טירוף הסביבונים?

"יש לי שלושה ילדים, שיודעים היטב על אהבתי העזה. הסביבונים מצויים אצלי בסלון הבית, יש לי שני ארונות לשם כך".

"מחפשת כל היום באינטרנט"

רחל ברלב (72) הגיעה לקיסריה חמושה בספר שכתבה על הסביבונים. עשרות שנים עבדה במוסד פיננסי גדול, וכעת היא חוקרת סביבונים מדופלמת ונחשבת למרצה מבוקשת בתחום. היא מעידה על עצמה שהיא חוקרת את "המהות ואת ההיסטוריה" של הסביבונים, ולפעמים ניצתים ויכוחים לוהטים בינה לבין עזרא על עובדה זו או אחרת שנוגעת לצעצוע החביב.

"תחילתו של הסביבון המודרני בתרבות הרומית: כשרומא כבשה מדינות והפכה לאימפריה, המשחק התפשט הלאה. בכל תרבות אנושית, מאפריקה ועד צפון אמריקה, אצל אסקימואים, במזרח הרחוק - משחקים בסביבונים".

עד היום הציגה חמש תערוכות סביבונים, כולל דברים שקשורים בהם, אבל לדבריה, היא לא אוספת רק סביבונים פיזיים. "יש לי ארבעה אלבומים מכל העולם, מלאים בבולים עם תמונות של סביבונים. אני אוספת מפיות עם ציורי סביבונים, שירים שמוזכרים בהם סביבונים, סיפורים, אגדות, קריקטורות, ציורי אמנות. יצא רומן שכתוב בו ש'משהו מסתובב כמו פורפרה'? הרומן נמצא אצלי בספרייה. יש לי לא אחד ולא שניים כאלה. אני אוספת כל מילה שיוצאת על סביבון, אפילו הולכת עם שרשרת שיש בה סביבונים. אני בחיפושים באינטרנט סביב זה כמעט בכל יום".

יש שיגידו שאת רגע לפני חציית הגבול לשיגעון ממש.

"אני מודה ומתוודה, ובגלל זה אני מתלהבת כל כך. יש פעמים שאני נמצאת בחברת אנשים, חברים, ואני אומרת לעצמי, 'איזה יופי, הצלחתי לא לדבר על סביבונים'. אני גאה בעצמי".

אגב, בגדים עם סביבון גם יש לך?

"בשוק אפשר למצוא הכל: מכנסיים, סוודר, חולצות".

נו, וקנית לעצמך?

"לא. אני משוגעת, אבל עם גבול".

מפגש אספני הסביבונים בקיסריה. "זה הדבר הכי חיובי שיש",

"הסבתא הכי מסובבת בעולם"

רותי קינסט (64), מורה בחינוך המיוחד, הגיעה למפגש מקיבוץ חולדה. גם לה, איך אפשר שלא, יש מאות סביבונים מכל העולם, ובגני הילדים שבהם היא עובדת היא נוהגת לערוך הפעלות ומשחקים בליווי סביבוניה היפים. היא גם מאוד אוהבת לשיר בחבורות זמר, ולכן כתבה במיוחד את "המנון הסביבונאים", על פי מנגינת הנושא של תוכנית הילדים המיתולוגית "פרפר נחמד".

במפגש בקיסריה, כשהערב כבר ירד על הנמל, היא פוצחת בזמר, וחברי קבוצת האספנים מצטרפים אליה:

"סביבונים מכל מיני מינים/ אספתי לי במשך השנים/ גדולים, קטנים ושמנמנים/ כולם מחומרים שונים/ וגם מארץ רחוקה // אז סביבון סוב סוב סוב/ מה נעים וכמה טוב/ לשחק ולאהוב".

רגע לפני שהם נפרדים, אריה חייב עוד סיבוב אחרון על הרצפה. רחל מנדבת עוד מידע מחקרי שאספה. עזרא שופע עוד סיפורי סביבון, ועפרה אוספת באהבה את הסביבונים הגדולים והקטנים שהביאה.

ורק למרים, המבוגרת שבחבורה, שמורה המילה האחרונה: "אני הסבתא הכי מסובבת בעולם. איזה כיף שתכף מגיע החג. זאת הזדמנות להוסיף עוד כמה סביבונים יפים ונפלאים לאוסף שלי".

erannavon9@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...