אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם, ובשבת, ברבע גמר המונדיאל, אנגליה נגד צרפת, הביג בן נגד מגדל אייפל, מתיחות שהולכת הרחק למלחמת מאה השנים, שהחלה במאה ה־14 ונמשכת בפאולים קטנים עד עצם היום הזה.
הבעיה היא שאם ברגעי ההכרעה כל מה שייוותר לאימפריה הבריטית לסמוך עליו הוא כישורי ההגנה של הארי מגווייר, אז מומלץ למלך החדש ולנתיניו בעיקר להתפלל לנס.
כן, אלוהים נצור את המלך צ'ארלס אם במרכז ההגנה אכן יעמוד מגווייר, בלמה של מנצ'סטר יונייטד. אין תרופה אחרת חוץ מתפילה כנה, כי ממול אמור לרוץ קיליאן אמבפה הצרפתי ולהשוות בין השניים. אף שהם לא משחקים באותו תפקיד, זה כמו להשוות בין פרארי, שיצאה הרגע מפס הייצור, לתלת־אופן ששוכב במחסן.
אמבפה הוא כל מה שיפה בכדורגל המודרני. שחקן־על שהונדס בסדנת אמן ומשלב מהירות, עוצמה, שליטה פנומנלית בכדור וסיומת של רוצח שכיר. מי שראה השבוע את השער השני שלו נגד פולין, אותה מכת מחץ ששלחה את הכדור להתעלל ברשת העליונה, מבין על מה המהומה.
מגווייר, לעומת נער הפלא, הוא סיפור עצוב על תקווה גדולה שהתמוטטה על הדשא המטופח בצפון אנגליה. בחור בן 29, המתנשא לגובה של 194 סנטימטרים ובעל מראה של מנהיג אמיתי, כזה שראוי לסרט הקפטן. מנצ'סטר יונייטד אכן התרשמה והחליטה להמר בענק. לפני שלוש שנים היא שילמה ללסטר 80 מיליון ליש"ט כדי להפוך את הבחור הזה לבלם היקר בהיסטוריה של המשחק.
מאותו רגע חגיגי אין כמעט קטסטרופה שלא נפלה על הגנת השדים האדומים, שבחסות מגווייר הפכה לשדים המבוהלים. הבלם מפגין כמעט מדי שבוע מיצגים מחרידים של חולשה, חוסר ביטחון וחורים בלתי נסבלים בעורף. אפילו בגאנה, לפני כמה ימים, כשאייזק אדונגו, מחברי הפרלמנט, רצה לעקוץ בדיוני התקציב את סגן הנשיא, מאמודו באומיה, הוא קרא לו "מגווייר כלכלי".
"חשבו שהוא הבלם הטוב בעולם", אמר אדונגו בדיון. "אבל הוא הפך לאיום הגדול ביותר בהגנת מנצ'סטר יונייטד. הוא מתקל את שחקני קבוצתו ומוסר כדורים ליריב. אדוני היו"ר, כשאתה רואה את הקבוצה שמנגד עומדת להבקיע, מגווייר יבקיע בשבילם".
פאולה רוזנברג: הגיע הזמן שגברים יישמו את חוקי הכדורגל כל השנה
גם אוהדי יונייטד מתחננים כבר תקופה ארוכה שהנטל יעזוב אותם בהקדם האפשרי. בקיץ, כשהופיעו ידיעות שצ'לסי מעוניינת בשחקן, היה מי שכתב "קנו אותו, קחו בחינם, העיקר שילך", ומישהו אחר הוסיף: "אין אצלנו מדיניות החזרת מוצרים".
נגמרו ההנחות?
מגווייר סבל השנה ביונייטד מפיחות במעמדו, והחל לבלות יותר ויותר על הספסל. גם במועדון הבינו שיש גבול לכל תעלול, לכן היה מפתיע שדווקא מאמן הנבחרת האנגלית, גארת' סאות'גייט, לא רק שהחליט להטיס את הפלופ לקטאר, אלא גם נתן לו לשחק בהרכב בידיעה שכישלון עלול לעלות לו בתפקיד.
סאות'גייט אמר שהוא בונה על ניסיונו של מגווייר ועל היכרותם ארוכת השנים, אבל הוא גם הקיף את הבלם בשחקנים משובחים, כך שגם במקרה של טעות, יהיה מי שיחפה עליו. אנגליה שיחקה עד עכשיו ארבעה משחקים, וחוץ משני שערים במשחק הראשון מול איראן (2-6) היא לא ספגה. ההימור הגדול בינתיים הצליח.
הבעיה היא שמחר, ברבע הגמר, לא יהיו עוד הנחות לחברי מועדון. צרפת היא הנבחרת המושלמת. יש לה את אמבפה, אבל לא רק אותו - בחלק הקדמי כדאי גם להזכיר את אוליבייה ז'ירו, שהפך לגדול מבקיעי הנבחרת בכל הזמנים, ויש גם את אנטואן גריזמן המוכשר, ובכלל, בכל מקום שלא תביטו אליו יש עילוי שמסוגל להנחית נוקאאוט.
אם מגווייר אכן ישחק בהרכב, הוא ייאלץ להיות אחראי, חף מטעויות ובשיאו. אם יש אנדרדוג בערב הזה, הוא מדבר אנגלית במבטא בריטי כבד. לזכותו ייאמר שעדיין מדובר בגביע העולם, מקום שבו מדי ארבע שנים נכתבות אגדות חדשות. האם ברגליים של מגווייר טמונה ההפתעה הבאה של הטורניר? תתפללו, אוהדים יקרים, תתפללו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו