גיא הוכמן אוהב לרכוב על אחרים לטובת לייקים. לכן, איש לא הופתע כשהטרול הארצישראלי נחת השבוע בקטאר וחיפש פרובוקציות. חמוש בדגל כחול־לבן וטעון בדביליות מופרזת הוא הטריד אוהדים ממדינות ערביות, והוכיח כי כוחו של הישראלי המכוער עדיין במותניו.
זה אומר שהוכמן השקיע כסף, קנה כרטיסים וטס עד למונדיאל רק בשביל להתערבב עם מוסלמים, לחבק אותם, ואז לחשוף בפניהם כי הוא ישראלי ולתעד את תגובתם. את המפגשים חיבר לסרטונים ויראליים, שהראו כי רובם התנערו מחיבוקו המזויף וקיללו אותנו - מייד אחרי שהעמיד אותם בסיטואציה מצולמת שבה הם עלולים להיחשד במולדתם כמשת"פים. זה כמעט כמו להפליץ במעלית ולברוח.
הטריק שלו נחשף מהר, ובתגובה הופץ ברשת סרטון נקמה שהציג אותו כחייל האחראי לכאורה למעשי רצח וכסוכן מוסד סמוי. ההתפתחות גרמה להוכמן לקפל זנב ולהימלט לישראל על הטיסה הראשונה משם. מכיוון ש"לה פמיליה" כבר הרביצו לו פעם במשחק של בית"ר, הרי שהתגובה האיראנית למעלליו היתה מעודנת.
אבל האם הומור עדיין נחשב הומור גם כשהוא לא מצחיק, אלא מעליב, קרינג'י ופאתטי? האם מי שעושה אותו ראוי להיקרא קומיקאי? נראה שלא. הוכמן מתויג בארץ כקומיקאי, וזאת בעיה חברתית. כי למלמל בעברית "ניקית לי את הבית" לסודאני שפגש מחוץ לאצטדיון בקטאר, זה הומור בגובה ספונג'ה.
תגידו שהוכמן "אומר את האמת בפרצוף" ואין לו בעיה לחטוף כאפה. אולם חשוב לזכור שהוכמן הוא לא ילד כאפות, אלא הבריון הכיתתי שמציק לכולם בשם ההומור. הסרטונים שלו ערוכים בצורה שתמיד מוציאה את קורבנותיו כתמהוניים וקיצוניים, בזמן שהוא מקפיד לבסס את הפאנצ'ים על תרבות של שנאה, קיטלוג והשפלה.
"אני לא צוחק עליהם, אני צוחק איתם", ייתמם וימשיך לספור לייקים. כי לפעמים ההומור הוא מפלטו של הבריון. לדחוף לאנשים זרים מצלמה בפרצוף, ואז להכריח אותם להשתתף בסרטונים רק כדי להשפיל - זאת אלימות שקטה ופרובוקציה זולה, שמעודדת שיימינג.
אנשים לא אוהבים כשצוחקים עליהם, בעיקר אם הבדיחות חלולות, פוגעניות, רדודות ואינפנטיליות. הוכמן עשה סוג של קריירה מהשפלת אוכלוסיות מוחלשות; לפיכך, לכנות את יצירותיו "תוכן אמיתי וייחודי" זה מביך ומנותק, ועושה שם רע לסאטירה אמיתית ואיכותית שהוכמן מנסה לחקות (מי אמר סשה ברון כהן?).
הוכמן לא גיבור ובטח לא אמיץ. הוא "הישראלי המכוער", שכדי לסחוט תשומת לב טס עד קטאר והראה לעולם את פרצופנו האמיתי והגזעני. הצלחתו הוויראלית מסמנת כיוון אפל שאליו צועדת התרבות הישראלית. חברה שמרוממת את הוכמן, מחשיבה אותו לקומיקאי, משתפת בהתלהבות את סרטוניו וגם מגוננת עליו - היא חברה גזענית ורקובה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו