רפורמת הכשרות - הסוף? הרב דובדבני מנסה לשמור על אופטימיות

מאז הוקם ב־2018, מערך הכשרות של ארגון רבני צהר משך אליו הרבה אש, כמעט מכל הכיוונים. המערך עצמו הוקם במיזוג פעילות עם ארגון "השגחה פרטית" של הרב ד"ר אורן דובדבני. במסיבת עיתונאים שנערכה עם הקמתו אמר הרב רפי פוירשטיין שהם מאמינים כי תחרות תסייע לכשרות, ושלשם כך הקימו מערך שיתחרה בכשרות של הרבנות. מאז מיזם הכשרות של צהר ספג ביקורת קשה מצד רבנים חרד"לים ודתיים־לאומיים, שטענו כי המהלך החדש פוגע ברבנות הראשית. היו גם חברי כנסת שראו במיזם פגיעה בניסיונם לשפר את ההשגחה של הרבנות הראשית. בימים אלה הם מתכוונים לפעול כדי לבטל את הרפורמה הגדולה שתוכננה בתחום הכשרות על ידי שר הדתות היוצא מתן כהנא.

אחרי חמש שנים סוערות, שבהן עמד בראש מערך הכשרות של הארגון, הרב דובדבני פורש מתפקידו, ונראה שהוא מתעקש לראות רק את הצד החיובי - אף שלנוכח תוצאות הבחירות המשך קיומו של צהר, כגוף המציב אלטרנטיבה לרבנות הראשית, מוטל בספק גדול.
"אני את שלי עשיתי", אומר לנו הרב דובדבני, שהחל לכהן בימים אלה כראש מערך הכשרות של צהר בחו"ל.

שתף אותנו - מה בדיוק עשית?

"בשנים האחרונות הפכנו לאחד הגופים המרכזיים בשוק המזון בישראל. אנחנו נמצאים בכל מקום, עובדים ברמה הטכנולוגית הגבוהה ביותר, ובעיקר מדברים בשפתו של שוק המזון. השגנו הישגים יפים מאוד, ומבחינתי גולת הכותרת היא המשגיחים והמשגיחות שלנו".

אם הכל כל כך טוב, למה אתה עוזב?

"עברנו תהליך מאוד ארוך, והגיע הזמן לעבור לשלב הבא. כל ארגון זקוק לשינוי ולרענון. כבוגר ישיבת הר עציון אני זוכר את מורי ורבי הרב יהודה עמיטל זצ"ל, שבגיל מסוים קם ואמר: 'אני מפנה את ראשות הישיבה לבא בתור'. זה היה מעשה שנחרט בי, ואני מאמין שכך צריך לנהוג גם במקרה שלי".

"אינו מוכר כפוסק בעל שם"

המחלוקות שליוו את הרב דובדבני ואת כשרות צהר נמשכו כמעט עד לסוף כהונתו. בתשובת הרבנות הראשית לבג"ץ שעסק בענייני "כשרות צהר", פורסמו מצידה טענות לשורת כשלים של הארגון לאורך השנים, כמו מתן שירותי השגחה למאפייה או לבית מלון שלא על פי גדרי ההלכה, וזאת בגלל התנהלות לקויה מצד משגיחי המיזם הפרטי, עם "כשלים מהותיים שהובילו להטעיית ציבור שומר כשרות", לטענתם. ולא רק הארגון, אלא גם דובדבני עצמו הועלה על המוקד, וברבנות הרבו להטיל ספק בידע ובסמכות שלו. "הרב דובדבני", נכתב בתשובה לאותה עתירה, "המשמש רב פוסק של הגוף ומומחה הכשרות של העותרת, אינו מוכר לרבנות כפוסק בעל שם בתחום".

בעתירה נוספת מ־2021, שעסקה בבקשת צהר לקבלת אישור לייבא מוצרי מזון כשרים מחו"ל, כתבה הרבנות כי הארגון אינו עומד בתנאי הסף הדרושים, בין היתר בגלל העומד בראש המערך הרב דובדבני אשר, לדברי הרבנות, "מפרסם מאמרים שלא מקובלים על מרבית הפוסקים ומומחי הכשרות". עוד טענו כי חיבוריו מעידים "על הבנה שטחית של מציאות נתינת הכשרות בחו"ל".

הרב דובדבני מאזין בסבלנות לציטוטי הרבנות הראשית, שאותם הוא מכיר היטב, אך נמנע מלהתייחס לדברים באופן ישיר. "המשימה שלי היא להרבות טוב ולהרבות כשרות בישראל. אני מאמין שזאת השליחות שהקדוש ברוך הוא הטיל עלי, ואני מנסה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר שאני יכול".

זה יפה, אבל ברבנות טוענים שאין לך הכישורים המתאימים לתפקיד.

"לכל אחד יש מה ללמוד. אני מדגיש - אנחנו מתייעצים כל הזמן עם פוסקים מאוד חשובים ומאוד מרכזיים, אנשי כשרות ותלמידי חכמים גדולים ממני. אנחנו לא בעמדה שאנחנו יודעים הכל ואנחנו לא עובדים לבד, להפך. אנחנו מזמינים את הרבנות הראשית לשתף איתנו פעולה. אני בטוח שכולם רק ירוויחו מזה".

מי הם הרבנים שאיתם אתה מתייעץ?

"זה לא רלוונטי".

למה לא?

"אני לא חושב שהשמות יגידו משהו לקוראים, אבל אני כן יכול לומר שעולם הכשרות השתפר והשתכלל. אני מדבר עם אנשי כשרות גם מארגוני כשרות מקבילים לנו, ויש להם המון הערכה לכשרות צהר. הם מבקשים שלא יצטטו אותם וזה מובן ואני מכבד את זה, אבל אני מקבל לא מעט טלפונים של חיזוק ותמיכה".

נמשך מנעוריו לתחום הכשרות

הרב דובדבני, בן כמעט 50, נשוי ואב לחמישה ומתגורר במודיעין. הוא גדל בגבעתיים, למד 11 שנה בישיבת הר עציון שבגוש עציון ומשלב צעיר בקריירה הרבנית שלו נמשך לעולם הכשרות. "העיסוק בכשרות", הוא נזכר, "החל בשליחות הראשונה שלי כרב קהילה בקראקס שבוונצואלה ב־1998".

לאחר מכן היה אחראי לכשרות בכמה ספינות שיט מפוארות וכן במלונות בעולם, למד שחיטה בקייפטאון שבדרום אפריקה והתמנה לראש מערך הכשרות של הקהילה היהודית האשכנזית במקסיקו. "זו אחת הכשרויות הגדולות באזור שמדרום לארה"ב. הכהונה שם סיפקה לי ניסיון משמעותי". כשחזר לארץ מונה לתפקיד ראש מערך הכשרות בגבעתיים מטעם הרבנות הראשית, ובהמשך נדד למיזם הכשרות הפרטית "השגחה פרטית", עד שזה התמזג עם מערך הכשרות החדש של ארגון רבני צהר. "יו"ר צהר, הרב דוד סתיו, קרא לי לדגל כדי להקים את מערך הכשרות של הארגון".

כשרות צהר, או בשמה הרשמי "צהר פיקוח מזון", שניהולה הופקד בידיו של הרב דובדבני, הוקמה כאמור ב־2018 על רקע הביקורת הרבה על התנהלות מערך הכשרות של הרבנות הראשית, שהתבטאה בין השאר בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2017. בדו"ח נחשפו, בין השאר, ליקויים רבים ובהם גם כאלה הנוגעים ליחסי משגיח־מושגח, שהובילו לניגוד עניינים, לעלויות גבוהות, לרמת שירות ירודה, להיעדר הכשרה למשגיחי כשרות, ועוד. במסגרת המיזם הפרטי החדש שהוקם ביקשו ראשי הארגון להתחרות ברבנות הראשית על ידי מתן כשרות פרטית נפרדת. עם זאת, הקמת המיזם לוותה בביקורת נרחבת מצד גורמים שונים בעולם הרבני, ובהם הרבנות הראשית וגופי כשרות הנחשבים לשמרנים. עיקר הטענות התמקדו בפתח שמיזם שכזה פותח לכאורה לגופי כשרות שאינם פועלים ברוח ההלכה האורתודוקסית. עם השנים הביקורת התרחבה ונמתחה גם על המקצועיות והאיכות של כשרות צהר.

בין המתנגדים הבולטים היו נשיא ארגון רבני צהר לשעבר ורב העיר רמת גן לשעבר הרב יעקב אריאל, רב העיר צפת הרב שמואל אליהו ורב השומרון הרב אליקים לבנון. למהלך התנגדו גם חברי צהר, כמו רבה של מיתר הרב משה ביגל, הנחשב לאחד ממומחי הכשרות הגדולים בישראל. "אנחנו חוששים מאוד", כתב ביגל זמן קצר לאחר הקמת מיזם הכשרות, "כי צעד זה יפתח פתח לגופים שאינם מחויבים להלכה ללכת בדרך דומה, ובכך יפגע פגיעה אנושה בכשרות במדינת ישראל". הרב יעקב אריאל אף טען שהאוכל של "כשרות צהר" צריך להיות מוגדר כ"לא כשר".

המתנגדת העיקרית היתה, באופן טבעי, הרבנות הראשית, אשר שליטתה הבלעדית בשוק הכשרות בישראל ניצבה לראשונה בפני איום ממשי. "אין אלא להביע תמיהה", נכתב בהודעה מטעם הרבנות בתגובה להקמת "כשרות צהר", "על כך שגוף המציג עצמו כמי שערך הממלכתיות והתורה הם נר לרגליו בוחר להקים אלטרנטיבה למערכת הכשרות הממלכתית, תוך ביזוי החוק. בכך חובר הארגון לאלה המבקשים לקעקע את דמותה היהודית של מדינת ישראל".

מנגד, התייצבו רבנים ורבניות שביקשו לחזק את המהלך ולהביע את אמונם בגוף הכשרות ובעומד בראשו. בין התומכים היו ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן, רב העיר עפולה הרב שמואל דוד, ראש ישיבת עתניאל הרב בני קלמנזון, יו"ר בית הלל הרב מאיר נהוראי, רבה של מועצת אפרת לשעבר הרב שלמה ריסקין, וכן שתיים מהרבניות הבולטות בציבור הדתי־לאומי - הרבנית מלכה פיוטרקובסקי והרבנית מיכל טיקוצ'ינסקי.

תמיכה בולטת נוספת הגיעה מכיוון מי שנתפס כרב שמרן, ראש ישיבת הר ברכה שבשומרון הרב אליעזר מלמד, שאמר: "על פי העקרונות שלמדנו חובה שרבנים המייצגים חוג חשוב זה יבואו לידי ביטוי מלא בכל מרחב עולם התורה, כפי שמקובל בדורנו. וכיוון שכל חוג כמעט יש לו מערכת כשרות, ראוי שגם לחוג רבני צהר תהיה מערכת כשרות".

הוויכוח המר והנוקב לא נותר נחלת העולם הדתי והרבני בלבד, ויעיד על כך שיעור שומרי הכשרות בחברה הישראלית. במדד דת ומדינה של עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון שפורסם ב־2021 עלה כי 63% מהציבור בישראל שומר כשרות בצורה זו או אחרת. מבין שומרי הכשרות, 47% הצהירו כי יאכלו או ירכשו רק מוצרים שבכשרות הרבנות הראשית ו־43% אמרו שהם מעוניינים בתעודת הכשר פרטית שאמינה בעיניהם, כמו בד"ץ או צהר.

הרב דובדבני, כשהקמתם את מערך הכשרות הצבתם יעד של 1,000 בתי עסק שיבחרו בשירותי ההשגחה שלכם. בפועל המספר נמוך הרבה יותר. נכשלתם?

"אני חושב שהציבור הולך אחרינו בצורה מרשימה".

אבל נראה שהציבור מצביע ברגליים.

"חווינו קורונה, ובאופן כללי שוק המזון בישראל לא פשוט. ובכל זאת, אין שבוע שלא נחתם בו יותר מחוזה אחד. בשטח כשרות צהר גדלה בכל יום, והעבודה שלנו מוכחת. אני מסתכל על עצמי כבורג קטן במערכת. העבודה מרשימה, ואת עיקרה עושים המשגיחים והמפקחים בשטח, וכמובן ההנהלה. כולם יחד יוצרים מנגנון מתפקד ואמין. אני רק אומר 'מותר' או 'אסור', וכל ההנחיות יורדות לשטח ומתבצעות".

אסור להשתמש במושג "כשר"

מנכ"ל מערך "כשרות צהר", יהודה זיידרמן, מתייחס לטענות המתנגדים לדובדבני ולפועלו. "כשהושק המיזם, לא ידענו מה עומד בפנינו בשוק. היו כל מיני מכשולים אובייקטיביים כמו המילה 'כשר'. אסור לנו על פי חוק להשתמש במושג 'כשר' או לספק תעודת כשרות, אלא רק תעודת השגחה. מתברר שזה מהווה מחסום משמעותי בעיני בעלי עסקים. לא הכרנו לגמרי את העוצמה הגדולה של זה כשיצאנו לדרך. אגב, אי אפשר גם להשתתף במכרזים של גופי מדינה אם לא ניתן לספק את המילה 'כשר' או להעניק תעודת כשרות. לצערי, לא ידענו את זה. ובכל זאת, סיפקנו כשרות לכמעט 700 עסקים. בשוק המזון יש בעיות כלכליות קשות ועסקים רבים נסגרים. מי שעזב אותנו עשה זאת בגלל שהעסק שלו פשוט נסגר. נכון שהתוצאה הסופית שלנו יכולה להביא להרמת גבה, אבל אין ולו עסק אחד שעזב אותנו בטריקת דלת".

אבל על פי הנתונים לא נראה שנחלתם הצלחה גדולה.

"ההישג האדיר שלנו הוא בתודעה. המטרה שלנו מעולם לא היתה להחליף את הרבנות, אלא ליצור שינוי תודעתי בתדמית הכשרות במדינת ישראל ולהפוך את המוצר הזה, שגרם נזק לתדמית היהדות במדינה, לקרדום לחיזוק קרנה של היהדות. בזה אנחנו מצליחים. אנחנו כשרות טכנולוגית, הגונה, שקופה, נעימה ומקפידה הלכתית. אחרי הרפורמה, שבמסגרתה נוכל להתהדר במילה 'כשר', לא יהיה אדם בישראל שלא יכיר את כשרות צהר".

רפורמת הכשרות בסכנה

את רפורמת הכשרות שבה תולים זיידמן ודובדבני את יהבם הוביל בתקופת הממשלה היוצאת השר לשירותי דת לשעבר מתן כהנא. הוא עשה זאת, לדבריהם, במידה רבה על בסיס פעילות מערך הכשרות שהם מנהלים. בינואר האחרון נכנס לתוקף השלב הראשון בתוכניתו של כהנא: פתיחת אזורי הכשרות, שבמסגרתה יכולה כל מועצה דתית לספק שירותי השגחת כשרות בכל מקום ברחבי הארץ. השלב השני בתוכנית - פתיחת עולם הכשרות לתאגידים פרטיים שיוכלו לספק תעודות כשרות במקום הרבנות הראשית, אמור היה להיכנס לתוקף בינואר 2023, אולם לנוכח תוצאות הבחירות האחרונות ועלייתם הצפויה של מתנגדי הרפורמה לשלטון, יישומה מוטל בספק רב.

ח"כ אופיר סופר (הציונות הדתית) חידש את הצעת החוק שהגיש עוד בכנסת הקודמת סמוך לנפילת הממשלה הנוכחית, שלפיה רפורמת הכשרות של כהנא שעוגנה בחקיקה תעבור סדרת תיקונים שלמעשה יבטלו אותה. בראש התיקונים - הקמת חברה ממשלתית חיצונית לרבנות הראשית, אשר תעסיק את כלל המשגיחים ובכך תמנע את יחסי המשגיח־מושגח הידועים לשמצה. כמו כן הצעת החוק מספקת לתאגידים את האפשרות להעניק חותמת כשרות רק לצד מערך הכשרות של הרבנות הראשית.

לאור חילופי השלטון הצפויים, בכשרות צהר אומרים כי הם מאמינים בהידברות עם הרבנות הראשית, וכי לאורך כל הדרך שאפו לקיים דיאלוג מולה. אם אכן ייעשו שינויים ברפורמת הכשרות, או שהיא תבוטל במתכונתה הנוכחית, בכוונתם "לנהל שיח מול הרבנות כדי למצוא את הדרך לשיפור מערך הכשרות בישראל".

גם הרב דובדבני מקווה שבתוצאה הסופית השינויים ברפורמה יהיו מינוריים: "אני לא איש של פוליטיקה ומתרחק מזה מאוד. המטרה שלי היא לתקן עולם, לעשות טוב לעם ישראל ולהפוך את מדינת ישראל לכזו שהיהדות בה תהיה נוכחת. מההיכרות שלי עם השטח אני מאמין שרוב הציבור במדינת ישראל רוצה לאכול כשר, ואני משוכנע שלרוב בעלי העסקים לא אכפת להיות כשרים, אם יספקו להם את הפלטפורמה הנכונה. בסופו של דבר, לא באנו לפגוע באף אחד. להפך, מדינת ישראל הופכת בזכותנו למקום כשר יותר".

השר לשירותי דת לשעבר ומוביל רפורמת הכשרות, ח"כ מתן כהנא, נראה שהמהפכה שלך, שעליה היתה גאוותך, עומדת להתבטל.

"הדבר הכי גרוע זה לחזור למצב הקודם. ואז כל מי שנותן היום כשרות באופן עצמאי ימשיך לעשות זאת רק ללא השימוש במילה 'כשר'. זה, למעשה, לחזור למצב הלא טוב שהיה לפני שהתיישבתי על כיסאי".

למה זה כל כך גרוע?

"כי ברפורמה שלי כל הגופים האלה היו מחויבים לעבוד תחת פיקוח הרבנות הראשית - מה שהם לא מחויבים כיום. אני מעריך שהשר הבא, עם כל הרעש והצלצולים ותעמולת הבחירות, יראה שברפורמה יש לא מעט דברים שכדאי להשאיר ומקווה שהם יעשו את הדברים הנכונים. ברפורמה ניתן כוח אדיר לרבנות שלא היה קודם, ואני תוהה אם הממשלה הבאה תיקח ממנו את זה".

בינתיים נראה שלפחות שלב ב' של הרפורמה - ההיתר לגופי כשרות פרטיים כמו 'כשרות צהר' לספק תעודת כשרות - לא ייכנס לתוקפו.

"ימים יגידו מה יהיה עם השלב הבא, אבל ממה שאני יודע ממידע פנימי בסביבת ש"ס זה שגם הם מבינים כי בגלל שהם היו בטלנים וחלמאים ולא תיקנו את מערך הכשרות כל השנים, בא אחד כמוני עם הדרך שלו. כולם ידעו שמערך הכשרות חולה ויש בו המון שחיתות ולא טיפלו בזה בגלל מלחמות ושיקולים פוליטיים צרים. עכשיו גם הם יודעים שאין להם ברירה אלא לטפל בזה בעצמם".

השר המיועד, ח"כ אופיר סופר - באמת תבטל את הרפורמה של כהנא?

"ראשית, ברור שצריך רפורמה. נעשו גם דברים טובים, כמו הסדרת המועצות הדתיות ויחסי משגיח־מושגח שיישארו, אבל יש דברים שצריך לתקן. למשל, גופי כשרות פרטיים לא יוכלו לתת כשרות בלי הרבנות".

למה? הרי כהנא הציע שהרבנות הראשית תאשר אותם ותפקח עליהם.

"אי אפשר להזיז את הרבנות הראשית הצידה. יש משמעות לגופים ממלכתיים. המשמעות של משרד החינוך, הפנים או משטרת ישראל היא גדולה, וכך צריך להתייחס גם לרבנות הראשית".

מה בכל זאת אתם מתכוונים לשפר במערך הכשרות?

"מעבר לדברים הטובים ברפורמה שיישארו, הרעיון הוא שמועצת הרבנות גם תקבע תקן כשרות אחיד. ניסינו לשפר את מערך הכשרות עוד לפני החוק של כהנא, וכעת זה חלק מהצעת החוק שאנחנו מקדמים".

שר החינוך לשעבר, הרב שי פירון - האם ניתן לומר שעם כל הכוונות והרצון הטוב מהפכת הכשרות של צהר נכשלה?

"אני מבקש פעם אחת לדבר על הסוגיה הזאת לא מהצד הפוליטי, לכן אני רוצה להעלות אמירה ערכית והגיונית. יש פה דיון מעניין שאסור להשאיר ברמה הפוליטית. אם אתה אומר שגופים בעלי השקפה מסוימת יכולים לתת כשרות, וגופים בעלי השקפה אחרת לא יכולים - זה מעלה שאלות מאוד עמוקות".

אבל כיום, לפני כניסתה של הרפורמה לשלב המשגיח השני, גם בד"צים לא יכולים לתת כשרות באופן עצמאי, אלא רק לצד ובנוסף לכשרות הרבנות.

"נכון, אבל אנחנו רוצים לשפר את מנגנוני הכשרות ולהקל על יוקר המחיה. המצב כיום מביא למעשה להעלאת מחירי המזון בשל הכנסת גוף כשרות נוסף המסרבל את מערכות הכשרות. למה שאדם יקנה בקבוק יין ויהיו עליו ארבע חותמות כשרות? אני לא מבין את הדבר הזה. אבל יש כאן אמירה בעייתית נוספת - אני לא מצליח להבין מדוע סומכים על רבני ערים בנושאים כמו נישואים או עירוב שאם הם ייכשלו בתפקידם יש לזה השלכות מרחיקות לכת, אבל לא סומכים עליהם במתן כשרות? ממה מפחדים - שרבני ערים ירמו או ייתנו כשרות לא נכונה? אני לא מבין את ההיגיון הזה. אם העמדה היא לחזק את מערך הכשרות הממלכתי ושאסור לתת לגופים פרטיים את הזכות לתת כשרות - אז אני בעד, ובתנאי שיבטלו גם את הבד"צים. אני בעד ללכת למהלך לאומי".

נדודיו של משגיח הכשרות

במשרדו של הרב דובדבני בלוד ניתן למצוא מתחת לספרי ההלכה גם ספרי כימיה. לצד שלל בקבוקי וויסקי סגורים ניצבת מפת העולם ועליה נעצים צבעוניים שמסמנים מדינות כמו יוון, איטליה, הולנד, ארה"ב, מקסיקו, הודו וסין - המקומות שבהם ביקר לאחרונה במסגרת מסעות הכשרות שהוא מנהל ברחבי העולם. משגיח הכשרות שבו ממשיך בנדודיו כדי להפיץ את בשורת הכשרות בעולם כולו. הוא מספר שלבשורה הזאת יש ביקוש וקהל יעד מפתיע במיוחד. "בכל מקום שמסומן", הוא אומר כשאני מביט בעניין במפת הגלובוס התלויה על הקיר, "שוכן מפעל שאנחנו מספקים לו כשרות".

אבל ציבור שומרי הכשרות בעולם הוא מזערי. מה אכפת לבעל מפעל גבינות בסין או בהודו מכשרות?

"כשרות היא מוצר שלפני הכל חייב לעמוד בכל הסטנדרטים ההלכתיים. לצד זה, בסופו של דבר, הכשרות גם משדרגת את המוצר וכיום היא נתפסת כעוד זוג עיניים שמפקחות על האיכות שלו, מעין בקרת איכות נוספת. להמון אנשים, לאו דווקא יהודים, חשוב לצרוך כשרות".
תן לי את הדוגמאות המפתיעות ביותר.

"הינדים ומוסלמים. יש לנו שיתופי פעולה עם כמה וכמה ארגונים מוסלמיים, גם ממדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. הם אפילו מתייעצים איתנו בנושאי כשרות. מלבד מפעלים אנחנו נותנים כשרות גם למלונות ולקרוזים. פעם אחת עליתי לסיפון של אונייה וראיתי שמנהל המסעדה, אחד האנשים שאני אמור לעבוד מולו באופן הצמוד ביותר מכיוון שהוא אחראי למלצרים, התפריטים והכלים, הוא סורי. אמרתי לעצמי 'מה אני עושה עכשיו?'. ביקשתי מהשף, שהיה ישראלי, שיכין מנת חומוס כמו בארץ. ניגשתי אל אותו מנהל והגשתי לו את החומוס עם פיתות טריות ואמרתי לו 'זה ממני'. היו לו דמעות בעיניים והוא אמר לי שהזכרתי לו את הבית. במהלך כל ההפלגה היינו ממש צמד".

ואני חשבתי שמשגיח כשרות זה תפקיד משעמם.

"משעמם הוא בטח לא. כיום עולם הכשרות ותעשיית המזון הם גלובליים. למשל, מזון לתינוקות. מחית המנגו מיוצרת במקסיקו, מועברת במכלים לפולין, והאריזה בכלל מתבצעת בארץ. להלכה בהחלט יש גבולות גזרה, אבל מעבר לזה עולם הכשרות הוא חסר גבולות. בדרום אמריקה נסעתי למקומות שלא מדברים בהם ספרדית והייתי צריך להיעזר במתורגמן. יש מקומות שהתקשורת בהם נעשית באמצעות תנועות ידיים. זה לא משנה איך יוצרים קשר, העיקר להגיע לשטח ולראות את הדברים בעיניים. זה גם חשוב מכיוון שכך אתה מכיר את ההבדלים בתרבות ובמנטליות של כל מקום. יש מנטליות לטינית, יש דרך מיוחדת לתקשר עם ההודים או עם הסינים. באיטליה יש הבדל בין המפעלים בצפון לאלה שבדרום. צריך לדעת לפצח אנשים ולרכוש את אמונם".

איך, למשל?

"לא מזמן פנתה אלינו חברה בינלאומית שקיימה כנס לכל עובדי החברה, כ־800 איש, באי אקזוטי, ומכיוון שיש לה סניף בישראל יצא מטוס גם מהארץ ובין העובדים היו שומרי כשרות. הכנס נערך במלון פאר שמעולם לא היה לו ניסיון עם עולם הכשרות. השף של המלון חשש מאוד, אבל ברגע שפתחתי את הפה והתחלתי לדבר איתו בספרדית המתח פשוט נעלם והצלחתי להסביר לו שאין לו באמת ממה לחשוש. היה לנו שיח מאוד מעניין ששילב כשרות וקולינריה. בתחום הזה צריך להכיר שפות זרות - ספרדית, איטלקית, ואפילו כמה מילים בהינדית. זה מאוד עוזר".